המערער - ישראל אריה ליבוביץ

ע"י ב"כ עו"ד אמירה נהיר

נ ג ד

המשיבים - 1. עו"ד ערן קאופמן (נאמן לביצוע הסדר נושים)

2. כונס הנכסים הרשמי

3. זלוטניק יצחק

4. זלוטניק לאה

המשיבים 3-4 ע"י עוה"ד מיכה צמיר

ערעור על החלטת נאמן הדוחה במלואה את תביעת החוב ע"ס 679,111 ₪ שהגיש המערער כנגד המשיבים 3-4 (להלן – החייבים).

הנדרש לנדון

1. החייבים, בני זוג, הגישו הצעה להסדר נושים ע"פ הוראת סע' 19 א לפקודת פשיטת הרגל התש"ם - 1980 (להלן- הפקודה). במסגרת פירוט חובותיהם לא ציינו החייבים כל חוב כלפי המערער.

2. המערער עצמו הגיש תביעה כספית כנגד החייבים וכנגד חברת א.ב זהבי בע"מ, שהחייבים הינם בעלי המניות בה והחייב הינו מנהלה (להלן – חברת זהבי), תביעה זו הוגשה לבית משפט השלום בראשון לציון בת"א 3509-11-10 (להלן – התביעה האזרחית). בשלב כזה או אחר עוכבה התביעה כנגד החייבים אחר שאלו הגישו את בקשתם להסדר הנושים. מבירור שערך המערער הסתבר, כאמור, כי החייבים לא ציינו במסגרת בקשתם כל חוב כלפי המערער.

3. ביום 20.2.14 אישר בית המשפט הסכמה דיונית בין הצדדים לפיה תצורף תביעת החוב שהגיש המערער לרשימת תביעות החוב כנגד החייבים ותיבדק ע"י הנאמן. עוד הוסכם כי ככל שתביעת החוב תתקבל ביחס לשני החייבים גם יחד יהיה המערער זכאי לדיבידנד בשיעור של 51% מסך החוב שיאושר וככל שתאושר אך ורק ביחס לאחד מהם יעמוד שיעור הדיבידנד שישולם לו על 30% בלבד.

4. תביעת החוב של המערער הוגשה בגין חוב נטען של דמי שכירות מקרקעין בסך של 585,851 ₪ ולחילופין דמי שימוש ראויים בסך זה, בצירוף שכ"ט בשיעור של 34,699 ואגרת תביעה בסך 7323 ₪ ובסה"כ 627,873 ₪. סכום התביעה שוערך ליום 14.1.13 והועמד על 679,111 ₪.

5. תביעת החוב נסמכה על התביעה האזרחית אותה הגיש המערער לבית משפט השלום בראשון לציון. בתביעה נטען כי בין המערער לנתבעים (חברת זהבי והחייבים) נקשר הסכם בעל פה לשכירות מקרקעי התובע. על פי הנטען היו המקרקעין מושכרים לחברת דור אנרגיה בע"מ (להלן – דור אנרגיה) אשר בנתה בהם מתקן תידלוק אותו העמידה לשימוש הנתבעים. לטענת המערער אחר סיום תקופת השכירות עם דור אנרגיה (30.9.05) ביקשו הנתבעים בע"פ מהמערער להמשיך ולהפעיל את מתקן התידלוק תמורת נטילת התחייבויות דור אנרגיה על פי הסכם השכירות, המערער הסכים לכך ובכך נכרת בין הצדדים הסכם שכירות.

על פי הנטען בכתב התביעה הנתבעים השתמשו במקרקעי המערער והפעילו את מתקן התידלוק מיום 1.10.05 ועד 11.9.07 ואולם לא שילמו את דמי השכירות למרות התחייבותם.

6. לאימות תביעת החוב צירף המערער את כתב התביעה עצמו על נספחיו, טופס שיערוך חוב ותחשיב מצב חשבון מעודכן. כמו כן צורף חישוב דמי שכירות ע"פ הסכם השכירות עם דור אנרגיה ומכתב דרישה מטעם המערער המופנה לנתבעים לתשלום השכירות ולסילוק יד מיום 16.7.07, כמו כן צורפה תשובת חברת זהבי מיום 26.7.07 ובו הכחישה כי נתנה הסכמה להמשך השכירות בתנאי החוזה עם דור אנרגיה.

הכרעת הנאמן

7. בהחלטתו מיום 18.3.14 מצא הנאמן לדחות את תביעת החוב במלואה. הנאמן סבר כי לא הוכחה כל עילת תביעה כנגד החייבים עצמם. הנאמן הבהיר כי מתוך התיעוד שהוצג לפניו עולה כי חברת זהבי הייתה בעלת עסק שיווק הדלקים וזאת הן ע"פ תעודת עוסק מורשה שלה והן ע"פ דוחותיה הכספיים והיא זו אשר התחייבה לסלק ידה מן המקרקעין עד ליום 10.9.07 ע"פ מכתבה מיום 26.7.07. החייבים אומנם היו בעלי מניות בחברה והחייב עצמו היה מנהלה, ואולם בתביעת החוב לא נטענה ולא נתבעה הרמת מסך ההתאגדות וכן לא נתבע חיוב אורגן החברה באחריות אישית לחובות התאגיד. הנאמן מצא כי המערער לא טען ולא הוכיח כי התקיימו התנאים הנדרשים להרמת מסך או חיוב אורגן בחברה באחריות אישית וממילא לא ניתן לחייב את החייבים בחובות החברה לרבות דמי השכירות.

8. הנאמן מצא כי אין זה סביר מהפן המסחרי כי עיסקת שכירות המקרקעין בין החייבים למערער תכרת ותערך על דרך של הסכם בע"פ כנטען בתביעה הכספית.

9. זאת ועוד, הנאמן מצא כי המערער לא הוכיח את זכויותיו במקרקעין שכן עסקינן במקרקעי מינהל אשר להוריו של המערער זכות חכירה בהם לצורך גידולים חקלאיים בלבד וכי כנגד הורי המערער ניתן ביום 11.9.06 פסק דין לפינויים מן המקרקעין.

מתוך שכך מצא הנאמן, כאמור, לדחות את תביעת החוב נגד החייבים.

טענות המערער

10. המערער מלין על הנאמן כי לא טרח כלל לזמן הצדדים על מנת להבהיר ולחדד את המחלוקת שבניהם או לנסות ולבחון האם ניתן להביאם לידי פשרה. לטענת המערער במסגרת ההליכים בבית המשפט נשלחו הצדדים להליך גישור ואף הוצעה הצעת פשרה אשר הייתה נמוכה לסברתו ומתוך שכך דחה אותה, ואולם לגישתו דחיית תביעה החוב ע"י הנאמן כלאחר יד ומבלי לזמן הצדדים אינה ראויה בנסיבות הנדון.

לטענת המערער חובתו של הנאמן לנהוג כבית המשפט בבירור תביעתו ולפיכך, נוכח המחלוקת העובדתית שבין הצדדים, מצופה היה שלמיצער יזמן הצדדים וישמע גירסתם, מה גם שבית המשפט אשר דן בתביעה דחה את בקשת החייבים למחיקת התביעה כנגדם על הסף.

11. לטענת המערער, הנאמן התעלם מטענתו העובדתית כי החייבים נכנסו בנעליה של דור אנרגיה והתחייבו כלפיו אישית לשלם לו דמי שכירות תחתיה. כיוון שעסקינן בהתחייבות אישית הרי שאין כל מקום לדון בהרמת מסך. לטענת המערער טענתו להתחייבותם האישית של החייבים צוינה מפורשות בסע' 3.5 לכתב תביעתו, וכלשון הסיפא לסע' זה –

"התובע קיבל את הצעתם של הנתבעים 2 ו – 3 (החייבים –צ.ו) ובכך נכרת בניהם חוזה שכירות החל מיום 1.10.05 הזהה בתנאיו לחוזה שהיה לתובע עם דור אנרגיה"

לבד מכך ולחלופין, שגה הנאמן אף בכך שטען כי לא נטען בתביעת החוב להרמת מסך שכן בנדון עסקינן בחברת מעטים הנשלטת ומנוהלת ע"י בני משפחה אחת שאז יש לראות במעשה בעלי חברה את מעשה החברה עצמה. זאת ועוד, מהנטען בכתב התביעה וכתב התשובה שהוגש ע"י המערער לבית המשפט עולה תשתית עובדתית המלמדת כי החייבים התנהלו כלפיו במרמה באופן המצדיק את הרמת המסך בוודאי בחברה משפחתית.

12. לטענת המערער, טעה הנאמן בכך שמצא לדחות תביעת החוב בהעדר הסכם בכתב, הן בשל כך שעצם החזקת הנתבעים במקרקעין והפעלת מתקן התידלוק הנמצא עליהם יש בהן ללמד על כריתתו של הסכם שכזה, והן בשל מערכת היחסים המיוחדת בין המערער לנתבעים אשר הפעילו את מתקן התידלוק אף בעת שדור אנרגיה שכרה את המקרקעין ללא כל הסכם בכתב ישיר בניהם "ולכן קל היה לנתבעים להטעות את התובע לחשוב שהם ישלמו לו את דמי השכירות חודשיים באופן סדיר, כפי ששולמו לו ע"י דור אנרגיה, כשם שתחנת התידלוק המשיכה לפעול באופן סדיר גם ללא חוזה כתוב" (סע' 3.5 לכתב התביעה).

לטענת המערער עצם הימצאותם של החייבים במקרקעין והפעלת מיתקן התידלוק על ידם יש בהן להעביר את הנטל הראיה לאי קיומו של הסכם על כתפי החייבים וזאת ע"פ הילכת "ההודאה וההדחה", בנדון לא רק שהחייבים לא הכחישו את הימצאותם במקרקעין אלא שהם הוסיפו ולמעשה הודו אף בחובתם לשאת בדמי שכירות אלא שנימקו את אי התשלום בנזקים שנגרמו להם בשל סילוקם מהמקרקעין אחר שהשקיעו בהם השקעות רבות שירדו לטמיון.

13. המערער טוען כי שגה הנאמן בכך שמצא כי התובע לא הוכיח זכויותיו במקרקעין שכן אין חולק שבעל הדברים עם הנתבעים היה הוא עצמו וע"פ הילכת עוקשי (רע"א 5518/98) אין נתבע רשאי לטעון כנגד מי שהעניק לו את זכות החזקה כי אינו בעל הזכויות אחר שניטענת כלפיו טענה לסילוק יד.

כך גם אין לקבל את טענת הנאמן לפיה הזכאות לדמי שימוש ראויים, ככל שהיא קיימת, הינה של המינהל ולא של המערער וזאת נוכח העובדה שגם בית המשפט לא מצא להתערב במערכת היחסים הפנימית שבין הצדדים ונמנע מלקבוע קביעות ביחס לתנאי הפעלת מתקן התידלוק.

לבד מכך טוען המערער כי הוא בעל הזכויות במקרקעין בהיותו יורשם של הוריו (לעניין זה צירף המערער את צו הקיום של צוואת הוריו וכן את הסדר היורשים).

טענות הנאמן

14. הנאמן דוחה את טענות המערער. הנאמן בתגובתו עומד על כך שלא הוכחה עילת תביעה כנגד החייבים עצמם אלא לכל היותר כנגד חברת זהבי אשר ניהלה והחזיקה את מיתקן התידלוק, כמו כן, לטענתו, אין זה מתקבל על הדעת כי הסכם שכירות מקרקעין בנסיבות הנטענות לא יעשה בכתב כפי המקובל בעולם העיסקי. כמו כן לא הוכחה לטענתו כל זכות של המערער במקרקעין נוכח פסק הדין של בית משפט השלום ברחובות (ת.א 2291/04) אשר הורה על פינוי המקרקעין ע"י הורי המערער וחברת זהבי, כאשר מתוך פסק הדין עולה כי המקרקעין הינם של מינהל מקרקעי ישראל, מטעם זה אף לא עומדת כל זכות למערער לקבלת שכר ראוי. ויותר מכך, בת.א 2291/04 תבע המינהל מהורי המערער דמי שימוש ראויים בקרקע ומכאן שהזכות לדמי שימוש, ככל שהיא קיימת, שייכת למינהל ולא למערער.

טענות החייבים

15. גם החייבים הגישו תגובתם לטענות המערער ובמסגרתה הצטרפו לעמדת הנאמן. החייבים מציירים בתגובתם מסכת עובדתית מפורטת באשר לטיב היחסים שבין המערער לחברת זהבי לאורך השנים אשר לא נעמיס את כל פרטיה כאן ועכשיו, לצורך הדיון דכאן נציין כי לטענת החייבים אחר שבוטל הסכם השכירות בין המערער לדור אנרגיה נוצרה הסכמה בע"פ בין המערער לחברת זהבי לפיה החברה תשכור את המקרקעין בהתאם לתנאי הסכם השכירות שהיה קיים בניהם בעבר ב- 1.1.95 (ראה סע' 7 לתגובת החייבים, לעניין זה צרפו החייבים את מכתב המערער לדור אנרגיה מיום 19.9.02 בו מציין המערער כי החל מיום 1.10.02 הוא מתעתד לשוב ולגבות את דמי השכירות ישירות מחברת זהבי ע"פ ההסכם מיום 1.1.95). לטענת החייבים ביום 11.9.06 ניתן פס"ד בת.א 2291/04 הנ"ל במסגרתו ניתן צו לפינוי המקרקעין לבקשת המינהל. בנסיבות אלו פינתה החברה את המקרקעין. החייבים טוענים כי על המערער היה לפצות את החברה על המבנים הארעיים ועל ההשקעה שהשקיעה במקרקעין. פיצוי אשר לא התקבל עד היום.

16. טענות החייבים הינן, איפוא – הסכם השכירות מיום 1.1.95 נכרת בין החברה למערער ומתוך שכך אין ולא יכולה להיות למערער כל טענה כלפיהם לכל חוב שהוא. החייבים מעולם לא ערבו באופן אישי לחיובי החברה ולא לקחו על עצמם כל חוב שלה. ממילא בדין נדחתה תביעת החוב של המערער כלפיהם.

עמדת הכנ"ר

17. ב"כ הכנ"ר נתן אף הוא תגובתו לערעור תוך שהוא תומך בעמדת הנאמן (ראה דברי ב,כ הכנ"ר בדיון מיום 18.9.14) . לטענת הכנ"ר כל הראיות שהוצגו לפני הנאמן אכן תומכות במסקנתו לפיה אם וככל שנכרת הסכם עם המערער הרי שהוא נכרת עם חברת זהבי ולא עם החייבים. הדברים עולים הן מתוך טיב עיסוקה של החברה בשיווק דלקים, העובדה שההתקשרויות של המערער בתקופה שקדמה להתקשרות עם חברת דור אנרגיה היו עם חברת זהבי, העדר כל הסכם חתום עם החייבים עצמם וכיוצ"ב. כל אלו מלמדים על כך כי מסקנתו של הנאמן לפיה אין כל עילת תביעה כנגד החייבים עצמם אלא לכל היותר כנגד חברת זהבי, כמו גם מסקנתו לפיה אין בכתב התביעה כל ראיה תומכת להרמת מסך ההתאגדות של החברה, הינן מסקנות סבירות וראויות ואין כל עילה להתערב בהן.

הכרעת נאמן בתביעת חוב - קיצורו של דין

18. ע"פ סע' 71 (ב) לפקודה נדרש נושה להגיש את תביעת החוב תוך שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס. הנאמן רשאי, מטעמים מיוחדים שירשמו להאריך את התקופה תביעת החוב אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד.

19. יש לאמת את תביעת החוב בתצהיר הנושה ולהגישה לכונס הרשמי או לנאמן ע"פ טופס 21 לתקנות (ראה תקנה 76 (א)) ולצרף לה את האסמכתאות הנדרשות כדי לבסס את החוב .

20. סמכות הנאמן לבדיקת חוב מוסדרת בתקנה 93 (א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה- 1985 (להלן: "התקנות"), באופן הבא:

"93 (א) הנאמן יבדוק כל תביעת חוב ועל מה היא מסתמכת ויחליט אם לאשרה כולה או חלקה, לדחותה או לדרוש ראיות נוספות לה...

הוראת תקנה 93(א) הינה כללית והיא אינה מגדירה במדויק את היקף סמכותו של הנאמן בבדיקת חוב. עם זאת, הפסיקה הענפה בסוגיה זו הדגישה כי סמכותו של הנאמן הינה סמכות ייחודית ומעין שיפוטית, במסגרתה עליו לערוך איזון בין זכויות החייב, זכויות הקניין של הנושה- מגיש תביעת החוב, וזכויותיהם של מכלול הנושים ( בש"א (מחוזי חי') 7893/03 טסלר נ' עו"ד מטר (2005); בש"א (מחוזי ת"א) 29583/00 אברגיל נ' הנאמנת לנכסי מרים מעודד (2001); ע"א 1057/91 גבריאל הרצל נ' יחיאל מכטיגר, (1992)) .

יפים לענייננו הדברים שנאמרו בספרם של ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית:

"בדונו בתביעות החוב ממלא הנאמן תפקיד שיפוטי ומבחינה מסוימת כוחו אף עולה על כוחו של בית המשפט; היה החוב נושא התביעה מבוסס על פסק דין שניתן נגד החייב, רשאי הנאמן לבדוק את התמורה שניתנה בעדו; אם הובאה ראייה שהפסק הושג בנסיבות שיש בהן משום תרמית, קנוניה או עיוות דין, או שהחוב האמיתי שונה מחוב פסק הדין, רשאי הוא לדחות את תביעת החוב, כולה או מקצתה, והוא הדין בפשרה שנערכה עם החייב".

21. וכאן אנו באים אל העיקר – דווקא מתוך תפקידו השיפוטי נדרש הנאמן לדקדק במלאכת ההכרעה בתביעות החוב ולא לעשותה בחטף וביד קלה. על בעל התפקיד לנקוט משנה זהירות ולדקדק בטיבה של תביעת החוב שהוגשה על ידי נושה ובטיב הוכחתה. עליו לפעול מתוך נאמנות לכלל הנושים וכשם שהוא מנוע מלאשר תביעות חוב שאינן מוצדקות או אשר לא הוכחו בפניו, כך עליו להקפיד להטות אוזנו לכלל טענות הנושה גם אם הראיות שהביא לחיזוק תביעתו נראות קלושות במבט ראשון, שכן בדחייתו את תביעת החוב עלול נושה למצוא עצמו וידיו על ראשו ומבלי שיהא לו ממי יפרע את חובו וזאת שעה שלא ניתן לו פיתחון פה ראוי להצגת טענותיו.

22. על מנת למלא תפקידו זה כראוי חובתו של בעל התפקיד לקבל את החומר הנדרש על מנת שיהא בידו להחליט אם לקבל את תביעת החוב או לדחותה (ע"א 73/84 בן ציון נ' גורני פ"ד לט(3) 757). עליו לבחון את כל המסמכים שהובאו לפניו, לשמוע עדויות או לעיתים, ככל שמצא שדי בכך, להסתפק בעדויות שניתנו בתצהירים, ולבקש מסמכים נוספים לפי הסמכות המוקנית לו בתקנות 76(ב) ו-93(א) לתקנות.

בעל התפקיד אינו יכול לפטור עצמו ממלאכת איסוף הראיות, כאשר הדעת נותנת כי קיימות ראיות נוספות, אך ורק בשל כך שצד לא נתן דעתו להביאן. כחלק מתפקידו עליו לאסוף ראיות עד אשר יהא בידיו לקבוע תמונת מצב עובדתית מדוייקת ככל הניתן. הוא רשאי, כמובן, לקבוע בסופו של יום כי טענה פלונית לא הוכחה כדבעי, בידי מי שנטל ההוכחה מוטל עליו ובוודאי שאינו נדרש "לרדוף" אחר בעל דין שיספק את ראיותיו ואולם הדעת נותנת שאם מצא כי על מנת לבוא לגילוי אמיתו של דבר ואמיתו של דין חסרה לו ראיה כזו או אחר שעשויה לפתור ספק כזה או אחר, שיפנה לבעל הדין ויברר עימו שמא מצויה הראיה ברשותו ושמא מתוך טעות או חוסר שימת לב לא הציגה.

ושוב – אומנם בעל התפקיד אינו מחויב לתור אחר ראיות עבור הנושה, ולא מוטלת עליו חובה "לסייע" לנושה ולהבהיר לו אלו מסמכים עליו לצרף לתביעת החוב שלו (פש"ר (מחוזי-ת"א) 2347/99 מוריאנו נ' עו"ד ארז, הנאמן, (2001); פש"ר (מחוזי-ת"א) 1199/01 דנבר צבעי ישראל בע"מ נ' עו"ד דוד גולדבלט-לוי, המנהל המיוחד (2004), אך עליו לשקול את טענות הנושה אל מול תגובת החייב, ובמידת הצורך להוסיף ולקבל תגובות מהצדדים כנגד טענותיהם ההדדיות, הכל על פי סבירותם של דברים וטיבו של עניין. וכפי שהובהרו הדברים בקיצור מילין בבר"ע 5388/97 יוסי ינוב נ' דן אחיעזר (1998) -

"תפקיד המפרק הוא תפקיד שיפוטי ועליו לדון בהוכחת חוב כדרך שבית המשפט היה דן בתביעה..." (ה.ש- צ.ו)

23. בצד דברים אלו, ברי כי על נושה המגיש תביעת חוב, כמוהו כתובע אזרחי, מוטל הנטל להוכיח את תביעתו. הוא זה הטוען לקיום חוב ומבקש להוציא מחברו, ובמסגרת זו עליו להגיש תביעת חוב מנומקת ומלאה, תוך שהוא תומך אותה בתצהיר ובכל האסמכתאות והראיות הנמצאות ברשותו (פש"ר (מחוזי-ת"א) 1199/01 בעניין דנבר; בש"א (מחוזי-חי') 7839/03 בעניין טסלר).

24. תפקידו של בית המשפט, בערעור על הכרעת נאמן בתביעת חוב, הינו מצומצם והמדובר בהפעלת סמכות ביקורת שיפוטית על הגורם המקצועי המופקד על התחום המיוחד, שעניינו חלוקת נכסי החייב בין נושיו, משכך לא בנקל יתערב בית המשפט בהחלטתו, כל עוד לא חרג הנאמן ממתחם הסבירות, זאת על אף וחרף סמכותו הפורמלית הרחבה של בית המשפט מכח סעיף 178 (א) לפקודת פשיטת הרגל, המגעת כדי מתן החלטות אחרות תחת החלטות הנאמן (פשר (ירושלים) 11540-07-11 - יוסף לוי נ' שמריה לוי, (2014)) ואף הכרעה בשאלות שבעובדה וגבית ראיות (לוין וגרוניס,שם, עמ' 288). כך נקבע בע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני (2010):

"הדעת נותנת כי הביקורת השיפוטית על החלטות נאמן מכל סוג ומהות תופעל במשורה ותוגבל למצבים של חריגה קיצונית מסבירות ותקינות הפעולה, תוך הותרת מיתחם שיקול דעת רחב לנושא התפקיד לאור היקף סמכויותיו, מומחיותו וחשיבותם של גורמי היעילות הדיונית הפועלים בעניין זה. השיקולים לענין זה דומים ביחס לפונקציות השונות שהנאמן ממלא, והכרעות הנאמן בתביעות חוב של נושים בכלל זה".

יחד עם זאת, מעת שמצא בית המשפט כי בעל התפקיד לא נהג בבדיקתו את תביעת החוב במתינות ובזהירות הנדרשת ממנו, רשאי הוא לבטל הכרעתו או לשנותה או ליתן כל החלטה אחרת לרבות העברת בדיקת תביעת החוב לערכאה אזרחית או בדיקה חוזרת של תביעת החוב ע"י בעל תפקיד.

ומהדין נבוא לנדון –

25. אחר שעיינתי עיין היטב בטענות הצדדים סבורני כי בנדון הנאמן לא דיקדק במלאכתו ולא השלימה עד תום. אומנם אפשר כי מסקנתו של הנאמן תימצא אחר בדיקה מדוקדקת כנכונה וללא כל מתום, ואולם כאשר עסקינן במחלוקת עובדתית התלויה, בין השאר, בגירסאות שונות של הצדדים, כגון קיומה או אי קיומה של התחיבות אישית מצד החייבים לתשלום דמי השכירות במקרקעין, שומה היה על הנאמן להוסיף ולברר עם הנושה טענה זו, ולטעמי בנדון נדרש היה לזמן הצדדים עצמם ולשמוע טענותיהם העובדתיות ולהתרשם מטענותיהם מכלי ראשון.

כך לא היה מקום לקביעות הנאמן באשר לזכות התביעה של המערער בטענה כי עסקינן במקרקעין שהוחכרו להוריו, מבלי שנתן דעתו לצו קיום הצוואה והסדר הנושים המצויים ברשות המערער, גם אם מסמכים אלו לא הוצגו לו מלכתחילה, ראוי היה שנאמן יוסיף ויברר עם המערער עצמו את טיב זכויותיו הנטענות קודם שיכריע בדבר.

26. דומה כי בנסיבות הנדונות, הכרעת הנאמן מבלי לזמן את הצדדים ולברר עימם את טיבה ועניינה של ההתקשרות הנטענת, הינה חסרה. במיוחד אמורים הדברים כאשר אין חולק שנעשה שימוש במקרקעין ובמיתקן התידלוק שעליו ע"י מי מהנתבעים (בין אם זו חברת זהבי ובין אם החייבים עצמם) וכאשר, בניגוד לעמדת הנאמן שציין בהכרעתו כי אין זה סביר שהמקרקעין יושכרו בע"פ, מודים החייבים עצמם כי אכן הייתה התחיבות בע"פ אלא שהיא נעשתה לטענתם עם חברת זהבי ולא עימם (ראה סע' 7 לתגובתם). המחלוקת העובדתית בין הצדדים מצדיקה, אפוא, בירור מדוקדק יותר ולא הסתפקות בעיון בכתב התביעה שהוגש ע"י המערער. לטעמי עניין זה מצדיק את התערבותו של בית המשפט בהכרעת הנאמן במתכונתה.

בנסיבות האמורות, אני סבור כי הימנעות של הנאמן משמיעת הצדדים עצמם מצדיקה בחינה נוספת ומדוקדקת יותר של תביעת החוב שהוגשה ע"י המערער, ונשוב ונדגיש – אין באמור להביע כל דיעה באשר לאמיתותה ונכונתה של תביעת חוב זו.

27. בנסיבות האמורות ועל מנת שלא יטען הטוען כי נתקבעה דעתו של הנאמן באשר לתביעת החוב הנדונה ראוי יהא למנות נאמן אחר לצורך בדיקתה שלה בלבד.

28. הריני ממנה, איפוא, כנאמן לצורך בדיקת תביעת החוב של המערער בלבד את עוה"ד דוד גולדבלט לוי. שכ"ט של הנאמן לצורך בדיקת החוב יעמוד על 3500 ₪ וישולם בשלב זה ע"י החייבים. במסגרת בדיקת תביעת החוב יזמן הנאמן את הצדדים למשרדו על מנת לשמוע גירסאותיהם בנדון.

הצדדים יעבירו לנאמן את כלל הראיות עליהם הם מבקשים להסמך תוך 15 יום (ימי הפגרה יבואו במניין הימים.

הנאמן יעביר הכרעתו באשר לתביעת החוב תוך 90 יום.

מינוי הנאמן מותנה בהסכמתו.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ה, 28 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.