<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה- עו"ד שגית בירמן חדש

הנאשם – הובא

הסנגור – עו"ד אסף צברי, ס.ציבורי

פרוטוקול

הנאשם:

אני מבקש שביהמ"ש ימנה לי סנגור בתיק 46433-06-12, שבכוונתי לצרף היום.

<#10#>

החלטה

כמבוקש.

מורה על מינוי הסנגור עו"ד אסף צברי לייצג את ה נאשם גם בתיק 46433-06-12.

<#11#>

ניתנה והודעה היום כ"ג אלול תשע"ב, 10/09/2012 במעמד הנוכחים.

הסנגור:

הנאשם מבקש להודות ולצרף ת.פ. 46433-06-12 ות.פ. 30604-07-12, שעניינם עבירות של הפרת הוראה חוקית וקבועים בבימ"ש שלום בעכו ליום 13/9/12, וזאת בשים לב לעמדת המאשימה שלא תדרוש מאסר בפועל.

<#5#>

החלטה

אני מתיר את הצירוף כמבוקש. <#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ג אלול תשע"ב, 10/09/2012 במעמד הנוכחים.

<#7#>

הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתבי האישום המצורפים, לפיכך אני מרשיע אותו בכל העבירות המיוחסות לו בכתבי האישום המצורפים.

<#8#>

ניתנה והודעה היום כ"ג אלול תשע"ב, 10/09/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

בערך המוגן בעבירה של הפרת הוראה חוקית הינו כיבוד החלטות של ביהמ"ש לציות בהוראות ביהמ"ש.

נסיבותיהן של עבירות אלו הינן הפרת תנאי שחרור בתנאים מגבילים במסגרת בקשה למעצר עד תום ההליכים. הנאשם נותן כעת את הדין בגין העבירה העיקרית נשוא כתב האישום הקשור באותה בקשה.

בנסיבות אלו, מתחם העונש ההולם לעבירה הינו בין מאסר מותנה למאסר מותנה, קנס והתחייבות.

הסנגור טוען לעונש:

מסכים לענישה על תנאי. התסקיר אף מתייחס לעבירות אלו. מדובר בהפרות מינימאליות שאף בגינן נותן הנאשם היום את הדין.

<#9#>

גזר דין

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעבירות של התפרצות למגורים/תפילה לבצע עבירה- עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), ועבירה של גניבה- לפי סעיף 384 לחוק. כמו כן, צירף היום והודה בעבירה של הפרת הוראה חוקית בשתי הזדמנויות שונות.

2. על פי עובדות כתב האישום עולה, כי ביום 2.04.2012, בשעות אחר הצהריים, התפרץ הנאשם לבית סבתו, הגברת פאיזה חוסין בכפר דיר חנא (להלן: "המתלוננת" ו- "הבית" בהתאמה) באופן שפתח דלת צדדית הממוקמת בחדר השינה של המתלוננת, ונכנס לתוך הבית.

במעמד זה, פתח הנאשם את הכספת תוך שימוש במפתח, וגנב מתוך הכספת כסף מזומן בסכום של 400 ₪, וכן צמיד וטבעת מזהב שערכם מוערך בכ-700 ₪.

3. ביום 30.08.2012, הגיש שירות המבחן תסקיר מעצר בעניינו של הנאשם.

4. שירות המבחן המליץ כדלקמן:

"נוכח כל האמור לעיל, והיעדר נזקקות טיפולית, אנו ממליצים להטיל על מג'ד חלופה עונשית בדמות של"צ בהיקף של 220 שעות אשר יש בה מחד כדי להפגישו עם חומרת מעשיו ומאידך יתאפשר המשך תפקודו התעסוקתי. בנוסף, להערכתנו יש מקום לבחון שילובו בהליך צדק מאתה במסגרת שירותינו.

נציין כי, הליך זה לא נבחן עם מג'ד בשיחתנו עמו במעצר ועל כן היה ויגלה במעמד הדיון נכונות להתגייס להליך זה, נבקש להטיל עליו צו מבחן למשך 12 חודשים, במהלכו נבחן שילובו בהליך של צדק מאתה".

4. ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם, מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי צופה פני עתיד, ופיצוי למתלוננת. לדבריו, קלות הביצוע עבירת ההתפרצות, והקושי באיתור העבריינים, מחייבים ענישה מחמירה משמעותית ומרתיעה.

ב"כ המאשימה הפנה לת"פ 6028/27 בעניינו של פליקס ללוש וטען כי במקרה דנן, יש לחרוג מהמתחם שנקבע בשל העדר נסיבות מיוחדות לחומרה, דבר אשר ישקף סלידת בית המשפט הנכבד בעבירות מסוג נשוא כתב האישום.

כמו כן, ב"כ המאשימה טען כי על אף העובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי, הדבר איננו אמור לשמש לנאשם מטרית הגנה. לעניין זה הפנה לרע"פ סאלם.

5. ב"כ הנאשם ביקש כי בית המשפט יתחשב כי מדובר בבחור צעיר, נעדר עבר פלילי, אשר הודה בהזדמנות ראשונה בעבירות המיוחסות לו ובכך חסך זמן שיפוטי יקר וישית עליו מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות.

ב"כ הנאשם הפנה לאמור בתסקיר שירות המבחן.

ב"כ הנאשם הגיש אסופת פסקי דין התומכים בטענותיו.

6. לחומרה, יש לציין את מהות העבירות בהן הורשע הנאשם, תוך הדגשה במיוחד של עבירת ההתפרצות, אשר לגביה קבע המחוקק עונש של 7 שנות מאסר. עבירות אלה יש בהן כדי להוות פגיעה ממשית בתחושת הביטחון של כלל הציבור, וזכות הקניין של הפרט.

חמור המקרה שלפנינו גם מן הטעם כי התפרצות נעשתה לבית סבתו של הנאשם.

להמחשת חומרת עבירות ההתפרצות, אפנה לרע"פ 1708/08 מרדכי לוי נ' מדינת ישראל, אשר במסגרתו קבע בית המשפט העליון:

"בית המשפט המחוזי צדק גם צדק כשהתאים את הצורך בחומרה בענישה בעברת התפרצות ובעבירת רכוש בכלל, שהיו- אפשר לומר- למכה מדינה, למקור דאגה וטרוניה לאזרחים רבים ולפגיעה בתחושת ביטחונם. נקל לשער את החוויה הקשה העוברת על קורבנות הפריצה, בשובם לביתם והנה הפיכת סדום ועמורה בתוכו וחפצים וכסף נעלמו ואינם, ולעיתים קרובות משמעות הדבר היא כי הרכוש ירד לטמיון, שכן העבריין לא יילכד..."

עם זאת, יש לציין לקולא את הודאת הנאשם בהזדמנות ראשונה אשר חסכה זמן שיפוטי יקר, וכן את העובדה כי הנאשם בחור צעיר בן 19, הנעדר כל עבר פלילי וכן את עמדת המתלוננת בתיק זה, אשר כאמור ביקשה לא למצות את הדין עם הנאשם.

9. אין ספק כי העונש הראוי למי שהורשע בעבירת התפרצות לדירה הינו עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופה ארוכה, וכך הייתי עושה במקרה דנן, אלמלא עמדתה של המתלוננת.

אשר על כן, לאחר ששקלתי את הטעמים לחומרה, בצד הטעמים לקולא, הגעתי לכלל מסקנה כי מדובר במקרה חריג, המצדיק סטייה מרמת הענישה הראויה. אינני סבור כי ראוי לאמץ את המלצת שרות המבחן ולהסתפק בהשתת עונש של של"צ בלבד לנאשם.

אשר על כן, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1. מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים בניכוי ימי מעצרו, 72 יום.

הנאשם ירצה את יתרת העונש החל מהיום.

2. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים , והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירה בה הורשע יורשע בגינה.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#12#>

ניתנה והודעה היום כ"ג אלול תשע"ב, 10/09/2012 במעמד הנוכחים.