העניין שבפני, בקשת הנתבע לביטולו של עיקול ברישום אשר הוטל ע"י כב' הרשמת ש. פומרנץ ביום 21.11.2005.

על פי הנטען בבקשת הנתבע, החוב אשר בגינו הוטל העיקול הזמני, נפרע במלואו, ותיק ההוצאה לפועל אשר נפתח לגביית החוב, נסגר, ולפיכך יש להורות על ביטול העיקול הזמני. הנתבע טען כי את התשלום ביצע לידיו של עו"ד יואב אניספלד.

התובעת השיבה לבקשת הנתבע, וטענה כי בקשתו של הנתבע הינה לא פחות ממסולפת לחלוטין. לעמדת התובעת, תיק ההוצאה לפועל אשר נסגר אינו תיק ההוצאה לפועל אשר נפתח לגביית החיוב הנוגע להליך זה, כי החוב טרם נפרע וכי הנתבע מתחמק מפירעון חובו.

בנסיבות העניין נתקיים בפני דיון בבקשה לביטול עיקול זמני, ביום 14.3.2013. במסגרת הדיון כאמור, נחקר הנתבע, ומחקירתו עלתה תמונה די תמוהה. הנתבע טען כי התשלומים בוצעו מחשבון הבנק של הוריו, אולם לא הובאה כל אסמכתא בהקשר זה. בהקשר זה, אף לא הוצג תצהיר מטעם הוריו של הנתבע (לא כל שכן, אסמכתאות לפירעון המחאות). הנתבע טען כי התשלומים בוצעו לידי עוה"ד אניספלד אולם קבלה בגין התשלומים לא הוצגה.

בנסיבות אלה, התמונה לא היתה שלמה, ולפיכך בסיומו של הדיון הוריתי לתובעת לצרף תצהיר מטעם עוה"ד אניספלד, תצהיר אשר יבהיר את הטעון הבהרה. יתר על כן, מתוך רצון לאפשר לנתבע לתמוך טענותיו באסמכתאות כלשהן, התרתי לנתבע לצרף כל אסמכתא הנוגעת לתשלום הנטען לעו"ד אניספלד.

הנתבע לא צירף בתקופה כאמור, כל אסמכתא שהיא. בכך לא הרים הנתבע את הנטל המוטל עליו בהקשר של בקשתו, ולפיכך דינה של הבקשה להידחות.

למעלה מן הצורך, אציין כי התובעת צירפה תצהיר מטעם עוה"ד אניספלד, המפרט את השתלשלות ההליכים, והיחס שבין שני תיקי ההוצאה לפועל אשר נפתחו, האחד נוגע לפסה"ד החלקי והאחר לפסק הדין הסופי, כאשר רק אחד מהתיקים נסגר, ויתר על כן, עו"ד אניספלד כי מכח פסק הדין המשלים לא נתקבלו בידיו כספים.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול העיקולים נדחית.

הנתבע יישא בהוצאות התובעת בגין הליך זה בסך 5,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ג, 04 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.