הבקשה נדחית.

למשיב היה פרק זמן של חודשים לפחות וחודש יולי2012 וארבעה חודשים ממועד הדיון האחרון כדי להגיש כתב תשובה.

גם העובדה כי קבוע לב"כ המשיב מועד הוכחות לפני שופטת אחרת של בית משפט זה באותה שעה אינה נימוק לדחיית דיון. אין בבקשה הסבר מדוע הוגשה הבקשה לדחייה בנימוק זה ברגע האחרון.

ראוי להביא מדבריו של השופט גרוניס (כתארו אז) ברע"א 8327/05 צדיק נ' פמיני, לא פורסם (14.9.2005):

"דחיות של דיונים מונעות ניצול מיטבי של הזמן השיפוטי, שהינו המשאב היקר ביותר של הרשות השופטת. כמו-כן, יש בדחייתם של דיונים כדי להוסיף נטל מינהלי על מזכירות בית המשפט. הבעיה המרכזית בדחיית דיונים הינה פגיעה ביכולת של בית המשפט לנצל באופן מיטבי את הזמן השיפוטי. בעיה זו מחמירה ככל שהמועד בו מוחלט על דחיית הדיון סמוך למועד שנקבע לשמיעה. ההסבר הוא פשוט: דחייתו של הדיון מותירה "חור" או "חלון" ביום הדיונים, בשל כך שלא ניתן לקבוע תיק אחר תחת התיק שנדחה. כמובן, שאין להסתכל על הבעיה על בסיס פרטני, היינו, לגבי תיק מסוים, אלא כבעיה כללית-מערכתית. במילים אחרות, דחייתם של דיונים גורמת לאובדן זמן שיפוטי. כתוצאה מכך דחיות של דיונים מונעות ניצול מיטבי של הזמן השיפוטי, שהינו המשאב היקר ביותר של הרשות השופטת. כמו-כן, יש בדחייתם של דיונים כדי להוסיף נטל מינהלי על מזכירות בית המשפט. הבעיה המרכזית בדחיית דיונים הינה פגיעה ביכולת של בית המשפט לנצל באופן מיטבי את הזמן השיפוטי. בעיה זו מחמירה ככל שהמועד בו מוחלט על דחיית הדיון סמוך למועד שנקבע לשמיעה. ההסבר הוא פשוט: דחייתו של הדיון מותירה "חור" או "חלון" ביום הדיונים, בשל כך שלא ניתן לקבוע תיק אחר תחת התיק שנדחה. כמובן, שאין להסתכל על הבעיה על בסיס פרטני, היינו, לגבי תיק מסוים, אלא כבעיה כללית-מערכתית. במילים אחרות, דחייתם של דיונים גורמת לאובדן זמן שיפוטי. כתוצאה מכך נפגעים מתדיינים אחרים, שניתן היה לשמוע את תיקיהם במועד מוקדם יותר, אלמלא הדחיות המרובות. כלומר, אחת התוצאות של דחיית מועדי דיון הינה התארכות משך הזמן הממוצע החולף מעת הגשתו של הליך ועד לסיומו על דרך מתן פסק דין. מכך עולה, כי לא ניתן לבחון בקשת דחייה ספציפית אך ורק על רקע האינטרסים של בעלי הדין בתיק המסוים, אלא על בית המשפט לשקול אף את האינטרס הקיבוצי של כלל המתדיינים, ולמעשה את האינטרס של כלל הציבור ... הואיל ולהחלטות בבקשות דחייה יש השלכה מעבר לעניינם הפרטני של בעלי הדין בתיק המסוים, אין ליתן משקל מכריע להסכמת הצדדים, שעה שעל בית המשפט להחליט האם להיעתר לבקשת הדחייה או לדחותה ... 

כמובן, שיש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו. שיקול מרכזי שעל בית המשפט להביאו בחשבון הינו המועד בו הוגשה בקשת הדחייה. ככל שמועד הגשתה של הבקשה קרוב ליום הדיון, תגבר הנטייה שלא להיעתר לבקשה בשל אובדן הזמן השיפוטי והשיבוש שעלול להיגרם לתיפקוד בית המשפט ... בצד השיקול האמור, יש לבחון את עילת הבקשה. ברור, כי לעיתים תתקיימנה נסיבות שבגינן לא יהיה מנוס מדחיית הדיון, אף שהבקשה מוגשת קרוב מאד ליום הדיון. למשל, אם חס וחלילה חלה פרקליטו של אחד מבעלי הדין באופן פתאומי ואין אפשרות שעורך דין אחר יתייצב במקומו ... בצד אלה, על בית המשפט לשקול אף אפשרויות ביניים, על פיהן הדיון לא יידחה אך תהא התחשבות בעניינו של בעל הדין שעילת הדחייה נוגעת לו...".

 לאור האמור הבקשה נדחית

ניתן היום כב באלול תשע"ב, 9 בספטמבר 2012, שלא במעמד הצדדים.