בפניי בקשה לגילוי מסמכים שהוגשה מטעם הנתבעת/ התובעת שכנגד (להלן: הנתבעת).

הבקשה הוגשה ביום 11.10.12, וביום 24.10.12 הוגשה תגובת התובעת.

בהתאם להחלטת בית המשפט נקבעה הבקשה לדיון במועד הקבוע.

לנוכח הצעת בית המשפט לפשרה לא נדונה הבקשה.

כעת, לאחר שהצדדים הודיעו כי ברצונם להמשיך בניהול התיק, ולאחר שניתנה החלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית, פנתה הנתבעת ביום 17.3.13 למתן החלטה בבקשה לגילוי מסמכים, וזאת כאשר לטענתה אין ביכולתה להגיש תצהירי עדות ראשית בהעדר המסמכים המבוקשים.

בתיק זה הוגשה תביעה עיקרית שעניינה טענות לפרסום לשון הרע מטעם הנתבעת אודות התובעת במסגרת עבודתה כפרילנסרית במשרד לעיצוב פנים בבעלות התובעת.

בד בבד עם הגשת כתב ההגנה הגישה הנתבעת תביעה שכנגד, במסגרתה היא טוענת כי התובעת חבה לה כספים בהיותה שותפה בפועל בפרויקט תכנוני במגדל SEAONEA (להלן : הפרויקט).

בהתאם להחלטת בית המשפט נדרשו הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית, כאשר נקבע כי התצהירים בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד יוגשו במקביל.

הנתבעת טענה כאמור כי נדרשת לה ארכה להגשת תצהיריה עד לקבלת המסמכים המבוקשים על ידה.

הנתבעת פרטה כי דרישתה לגילוי מסמכים מתייחסת ל- 3 מסמכים-

א. העתקי חשבוניות מס/תלושי שכר של 4 העובדים הנוספים שהועסקו בפרויקט, כאשר הנתבעת טוענת כי בעזרת מסמכים אלה ניתן יהיה להוכיח כי היא היוותה "עמוד התווך" של הפרויקט, בשונה מהעובדים האחרים בפרויקט.

ב. העתק ההסכם החתום של הפרויקט, כאשר נטען כי על התובעת לחלוק עם הנתבעת את התמורה ע"פ ההסכם, ועל כן מתבקש גילוי תוכנו.

ג. פירוט שיחות מהטלפון הנייד של התובעת וממשרדה לתקופה הרלוונטית, כאשר נטען כי ניתן יהיה להוכיח את מידת שיתוף הפעולה בין הצדדים באמצעות פירוט זה.

התובעת בתגובתה התנגדה להעברת המסמכים המבוקשים ממספר סיבות.

נטען כי בהעברת תלושי השכר של העובדים הנוספים יש משום פגיעה בפרטיותם, ובנוסף ניתן ללמוד על היקף עבודתה של הנתבעת מדו"חות השעות שהיא עצמה הגישה לאישור התובעת.

כן נטען כי בכוונת התובעת להעיד את העובדים הללו, אשר לטענתה יעידו כי הנתבעת לא היתה שותפה בפרויקט.

לגבי הסכם ההתקשרות נטען כי מדובר בהסכם בין התובעת למזמין העבודה, והתובעת חבה בחובת סודיות לגבי פרטיו.

נטען כי ב"כ מזמין העבודה סרב לפנייתה של ב"כ הנתבעת לקבלת העתק מההסכם, כן נטען כי בכוונת ב"כ התובעת לזמן אף את ב"כ מזמין העבודה, לצורך הוכחת התנהלות הנתבעת ופעולותיה בתקופת עבודתה על הפרויקט.

לגבי הבקשה לקבלת פירוט השיחות, נטען כי הנתבעת יכולה בעצמה להציג את תדפיס השיחות בינה לבין התובעת. כן נטען כי לא ניתן להסיק מכמות השיחות והיקפן על תפקידה של הנתבעת בפרויקט.

לאחר עיון בטענות הצדדים מקובלות עליי טענות התובעת כי אין מקום להעברת המסמכים שנתבקשו.

תלושי השכר של העובדים אינם יכולים להוות הוכחה למהות תפקידה של הנתבעת בפרויקט, ומכל מקום לא ניתן להעבירם לנוכח הפגיעה הנטענת בפרטיות העובדים.

הסכם ההתקשרות הינו הסכם בין שני צדדים, והנתבעת אינה צד לו. במצב זה לא ניתן להעביר את ההסכם ובפרט לאור טענת התובעת כי ב"כ המזמין סרב להעברתו.

לגבי פירוט השיחות מקובלת עליי טענת התובעת, כי באם הנתבעת חפצה להראות קשר רציף בינה לבין התובעת יש באפשרותה לצרף את פירוט השיחות ממכשירי הטלפון שלה, ואין צורך בקבלת פירוט השיחות ממכשירי הטלפון של התובעת.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית וההוצאות יידונו במסגרת פסק הדין.

הנתבעת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה תוך 14 יום.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"ג, 17 באפריל 2013, בהעדר הצדדים.