1. בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 19/3/12 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי נכותה היציבה של המערערת היא בשיעור 43% מיום 1/7/11 ("ההחלטה").

2. לטענת המערערת, הוועדה לא פירטה את כל המסמכים הרפואיים שעמדו בפניה, ולא התייחסה לתלונותיה לגבי כאבי בטן וחוסר שינה. המערערת הוסיפה וטענה כי לא נכלל בהרכב הוועדה רופא פנימאי, וכי הרופא הכירורג אשר בדק את המערערת לא ביצע בדיקות עזר.

3. לטענת המשיב, הוועדה התייחסה לכל תלונות המערערת והרכב הוועדה היה תקין. נטען עוד כי טענות הערעור הן בתחום הרפואה, ולא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

4. לבית הדין הסמכות לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה (ראו סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).

5. אקדים ואומר, כי לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקולים של הוועדה ונתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

6. ביום 15/2/12 התכנסה הוועדה, הקשיבה לתלונות המערערת ועיינה בחומר הרפואי שהונח בפניה. הוועדה, בהרכב מומחה לנוירולוגיה, מומחה לכירורגיה ומומחה לפסיכיאטריה, ערכה למערערת בדיקה קלינית, ופירטה את ממצאיה. אשר למצבה הנפשי, לאחר שפורטו ממצאי הבדיקה, קבעה הוועדה כי אחוזי הנכות שנקבעו למערערת תואמים את מצבה הנפשי, לאמור 20% נכות בגין מצב חרדתי, לפי פריט ליקוי 34(א)(3). כמו כן, הוועדה פירטה את ממצאי הבדיקה הנוירולוגית שערכה למערערת, וציינה כי המערערת סובלת מכאבי ראש וקיבלה אחוזי נכות מתאימים, היינו 10% נכות לפי פריט ליקוי 29(6)(II).

אשר לבדיקת הרופא הכירורג, צוין כי המערערת סובלת מצרבות מזה זמן ממושך, מקבלת טיפול קבוע ונמצאת במעקב אצל רופא משפחה. לדעת הוועדה, הנכות שנקבעה למערערת, 10% בגין גסטריטיס, לפי פריט ליקוי 12(3)(א)(IIׂ), מתאימה למצבה.

לשם סיכום הדיון, ביקשה הוועדה להיוועץ עם מומחה עיניים לבדיקת ליקוי ראייה. ביום 19/3/12 שבה הוועדה והתכנסה, ולאחר שעיינה בחוות דעת רופא העיניים מיום 4/3/12, קיבלה את מסקנותיו וקבעה שאין נכות בעיניים.

7. דין טענת המערערת לעניין התייחסות הוועדה לכל המסמכים הרפואיים שעמדו בפניה – להידחות. המערערת אינה מציינת מסמכים ספציפיים אליהם הוועדה לא התייחסה. בהקשר זה יוזכר כי הרישום בפרוטוקול אינו דווקני ואינו מחייב רישום כל הדברים אשר נאמרו ונעשו, אולם מחייב רישום עיקרי הדברים. במקרה שבפנינו הפרוטוקול ברור וניתן ללמוד ממנו, כי הוועדה עיינה בחומר הרפואי שהונח בפניה, שכן בפרוטוקול הדיון מיום 15/2/12, ציינה הוועדה כי עיינה בתיק הנכות על כל מסמכיו.

8. אשר לטענה בדבר תלונות המערערת על חוסר שינה: עיון בפרוטוקול הוועדה מיום 15/2/12 מעלה כי הוועדה רשמה את תלונות המערערת בפרק ד', ובין היתר נרשמו תלונות המערערת בדבר דופק מהיר, חנק בגרון, חולשה, כאבי ראש וליקוי ראיה. בנוסף, צוין "לא ישנה טוב". לא זו בלבד שהוועדה התייחסה לתלונה זו, אלא שמקובלת עלי טענת המשיב לפיה התלונה בדבר חוסר שינה כשלעצמה אינה מקנה נכות ואינה משויכת לפריט ליקוי ספציפי. הוועדה קבעה למערערת נכות בשיעור 20% בגין מצב חרדתי, וכן 20% נכות בגין פיגור, לפי פריט ליקוי 91(1).

גם התלונה על כאבי בטן נדונה בוועדה באופן מפורט ומנומק. בפרק תלונות המערערת נרשם "סובלת מכאבי בטן". בפרק ממצאי הבדיקה צוין כי המערערת סובלת מצרבות מזה זמן ממושך, מקבלת טיפול קבוע ונמצאת במעקב אצל רופא משפחה. לדעת הוועדה, מצבה של המערערת מתאים לנכות בשיעור 10% בגין גסטריטיס.

על כן, דינה של טענת ערעור זו להידחות.

9. גם בטענה בדבר הרכב הוועדה לא מצאתי ממש. המערערת נבדקה על ידי רופא כירורג, ותלונותיה במישור הפנימאי נדונו על ידי חברי ההרכב באופן מנומק וברור. זאת ועוד: אופן עריכת הבדיקה הקלינית, לרבות הפנייה לבדיקות עזר, הוא עניין רפואי המסור לשיקול דעתה של הוועדה, ואין בית הדין מוסמך להתערב בו.

10. לאור האמור לעיל אני קובעת, כי לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי אשר יצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה, קביעות אשר הינן בתחום סמכויותיה הבלעדי של הוועדה.

11. על כן הערעור נדחה בזאת.

12. אין צו להוצאות.

13. לצדדים מוקניתזכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין תוך 30 יום מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, י' אדר תשע"ג, (20 פברואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.