לפני כחמישה חודשים ניתנה החלטתי המורה למשיבה להגיב בתוך עשרה ימים לאפשרויות שהתגבשו בעת הדיון, ושאחת מהן היא הסכמה לקבלת העתירה ללא צו להוצאות.

עד עצם היום הזה, לא התקבל מענה מטעם המשיבה כנדרש ע"פי ההחלטה. המשיבה ביקשה וחזרה וביקשה אורכות שונות. היא הודיעה שבעיקרון בכוונתה להביא את הצעה לקבלת העתירה ללא צו להוצאות לפני וועדת הפשרות של העירייה וכי המענה יתעכב עד לקבלת החלטת הוועדה.

באחרונה התבשרתי שוועדת הפשרות אישרה את ההצעה אך זו עדיין טעונה אישור משרד הפנים.

יהיו נסיבות העיכוב אשר יהיו, אין לקבל מצב דברים של שיהוי ארוך כל כך, שיהוי שגורם נזק לעותר.

נכסים של העותר (לפחות נכס אחד) משועבדים לטובת החוב נושא העתירה והיעדר יכולת להשתמש בנכסים אלו הוא בעל משמעות כספית.

בנסיבות האמורות אני מקבל את בקשת העותר ומורה למשיבה לבטל לאלתר את השיעבודים והעיקולים השונים הקיימים בהקשר לחוב נושא העתירה.

נוכח ביטול העיקולים, אני מקבל את בקשת המשיבה ומקנה לה אורכה למתן הודעה בדבר הסדר הפשרה עד יום 07.05.2013.

לעיון ביום 08.05.2013.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תשע"ג, 09 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.