<#1#>

נוכחים - ב"כ המאשימה עו"ד אמיתי חלי ועו"ד גינדין

הנאשמת בעצמה וע"י ב"כ עו"ד יזהר קונפורטי

פרוטוקול

ב"כ הצדדים: ישנה הסכמה לאמץ את המלצת שירות המבחן, לפיה ייגזר על הנאשמת מאסר על תנאי ושל"צ וכן צו מבחן, אולם הצדדים חלוקים בשל היקף השעות שיושת בסופו של יום. שירות המבחן המליץ על 150 שעות של"צ.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

הנאשמת ילידת 1953, ב- 27.9.12 הודתה הנאשמת והורשעה בכתב אישום המייחס לה עבירות איומים ופציעה בנסיבות מחמירות כאשר ביצעה אותם בתוך התא המשפחתי תחת השפעת אלכוהול כשהמתלונן הינו בן זוגה. הנאשמת תקפה את הנאשם כשהיא מכה בו באמצעות כרית ובהמשך מאיימת שתביא סכין ותדקור אותו ובהמשך מהבחינה הנאשמת כי המתלונן אינו מתייחס לאיומיה מימשה את איומיה ודקרה אותו ברגלו באמצעות סכין מטבח שנטלה.

לענין הערך החברתי המוגן שנפגע מביצוע העבירה – מדובר בפגיעה בשלמות גופו של המתלונן, בענין זה נפסק ברע"פ 6577/09 כי עבירות האלימות והאיומים בכלל וכנגד בנות זוג, במקרה הזה בן זוג, בפרט הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי המשפט מצווים להאריך בה.

נכון שההתייחסות הינה לבנות זוג אך במקרה דנן מדובר בנאשמת שהפעילה אלימות כלפי בעלה, בענין מדיניות הענישה הנהוגה – מפנה לרע"פ 3721/13 מוחמד חוסיין נ' מ"י.

באופן חריג ויוצא דופן בשל סטיה ממתחם העונש ההולם מטעמים של שיקום תעתור המאשימה למע"ת, של"צ בהיקף גבוה שלא יפחת מ- 400 שעות, צו מבחן למשך שנה, קנס והתחייבות.

בתיק יש הפקדה על סך 2,000 ₪.

הנאשמת היתה עצורה מימי מעצר – 17.4.12 עד 24.5.12.

ב"כ הנאשמת לעונש:

הנאשמת עובדת בניקיון בחב' IBM היא שולבה לאחרונה בעבודה ושירות המבחן מציין ומדגיש שככל שתפוטר בעטיים של עבודות שירות הרי שיהיה קושי של ממש לשוב ולשלבה במעגל העבודה מאחר ושמעתי את הערות בית המשפט ומאחר ומדובר במחלוקת לענין היקף השל"צ אני לא אטען לפי התיקון.

אני מפנה לפסקה האחרונה בתסקיר שלהערכתו של שירות המבחן גם אם הענישה תרוצה בדרך של עבודות שירות, הדבר יוביל לפיטוריה ולכן שירות המבחן סבור שאין מקום להשתת עונש שכזה, הוא אומר לבית המשפט בפיסקה האחרונה כי לאור האמור ובמידה ותישקל האפשרות למאסר בעבודות שרות הוא רואה לעשות כן באמצעות של"צ, כלומר שירות המבחן לא ממליץ על של"צ אלא מבקש שככל שבית המשפט רואה להשית עונש של עבודות שירות אז ראוי שהדבר יהיה בשל"צ.

במקרה זה המדובר בנאשמת שישבה מאחורי סורג ובריח חודש וחצי, אני מלווה אותה למעלה משנה וחצי, האישה יצאה מעורה על מנת להילחם והיא כשלה בדרך ושוב חזרה לתלם והיום אנחנו תקופה ארוכה שהיא מצויה בניקיון מוחלט מאלכוהול כפי שעולה מהתסקיר, מוכנה להמשך טיפול, תהיה בפיקוח שירות המבחן, שיקולי הענישה במקרה הזה הם הרתעתיים, אין לבכר את שיקולי הגמול, המתלונן בתיק זה הוא בעלה, את דעתו והשקפתו ניתן לראות לכל אורך התסקיר, הוא גם יושב כאן היום ותומך בה, הוא הנפגע, אם נשית עונש משמעותי שיכביד על המשפחה בתעסוקה, אם חלילה תפוטר בגלל אותו רכיב של"צ ועבודות מחוץ לעבודתה, הרי שזה יפגע בפרנסת המשפחה אשר מצבה רעוע ממילא, אנחנו מענישים פעם נוספת את המתלונן שיצטרך להירתם אף יותר לתמיכה בכך שרעייתו תבצע עבודות שרות.

אני חושב שבמקרה זה אין צורך להיזקק לעבודות של"צ, אני מפנה לת"פ 35059-03-12 של מותב זה שם מדובר גם כן במעשה תחת השפעת אלכוהול, לא הוגש תסקיר בעניינה של הגברת ההיא שביצעה מעשים חמורים של תקיפה חבלנית ורדפה אחרי המתלונן עם בקבוק שבור ובית המשפט לא השית עליה עונש קונקרטי מלבד מע"ת. ועל מנת שלא לפגוע בשיקולי שיקומה ולא התבקש תסקרי בגלל בקשת הנאשם.

מפנה לת"פ 12035-01-09 של כב' השופטת עינת רון בענין קולמטוב שם מדובר בתיק פרקליטות עם פציעה, הנאשמת דקרה את בעלה בבטנו ובירך והוא אושפז בבית החולים, שם משיתה השופטת רון עונש של 150 שעות לריצוי בשל"צ.

אין הדבר דומה לענייננו, מבלי להקל ראש, המדובר בפציעה שטחית, חתך של סנטימטר בברך, המשפחה מצויה במצוקה, יש לאפשר לגברת הזאת כפי שמבקש שירות המבחן להמשיך בטיפול מבלי שיהיו גורמים שיכשילו אותו, ריצוי עונש גם בדרך של של"צ ישבשו את רצף העבודה וזהו לא האינטרס הציבורי. באשר אין לי ספק שאם חלילה תפוטר מעבודתה לכן אבקש להקל בעונשה של הנאשמת ככל שניתן ואף להסתפק בעתירתו המקדמית של שירות המבחן להסתפק בענישה צופה פני עתיד.

אשר לקנס, בנסיבות המצב הכלכלי אבקש שלא להשית קנס.

<#2#>

גזר דין

הנאשמת שהינה בת 60 שנה, ללא עבר פלילי, הורשעה על פי הודאתה בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות ואיומים. מכתב האישום עולה ,כי הנאשמת היתה תחת השפעת אלכוהול ועל רקע זה הכתה את בעלה במהלך ויכוח באמצעות כרית, לאחר מכן איימה כי תביא סכין ותדקור אותו ובהמשך הלכה למטבח, נטלה סכין ודקרה את המתלונן בברכו באמצעות הסכין. למתלונן נגרם פצע דקירה בגודל 1 ס"מ.

שירות המבחן הגיש תסקירים בעניינה של הנאשמת לאורך תקופה, כאשר תחילה היתה הנאשמת בפיקוח מעצר ועברה טיפול ממושך בגמילה מאלכוהול במספר פעילות ומסגרות. שירות המבחן התרשם ממורכבות מצבה והיו עליות ומורדות בתהליך, כאשר הנאשמת הצליחה להתמודד עם הקשיים ומתמידה מזה כשנה בהפסקת השתיקה. היא עובדת מס' חודשים בחב' ניקיון והיחסים עם בעלה המתלונן מדווחים כרגועים וטובים יותר בתקופה הנוכחית.

הנאשמת הביעה חרטה על המקרה אשר תואר על ידי שני בני הזוג לאירוע חריג של אלימות פיזית מצדה, הגם שהיו לה בעבר התפרצויות מילוליות על רקע צריכת אלכוהול.

שירות המבחן התרשם כי לנאשמת מוטיבציה גבוהה להתמיד בטיפול הגמילה והמשיך על המשך הטיפול במסגרת צו מבחן של שנה.

עוד ציין שירות המבחן, כי התנהגותו של הנאשמת בדרך כלל היא נורמטיבית וכי יש מקום להימנע מהטלת עונש של מאסר בפועל, גם לריצוי בעבודות שרות, כדי שלא לגרום לפיטוריה מעבודתה אשר עלולים לחתור תחת שיקומה ולהביא להתדרדרות במצבה.

הצדדים הגיעו להסכמה על הטלת ענישה צופה פני עתיד וצו מבחן במסגרת ההמלצה אך הם חלוקים לענין הטלת של"צ כאשר המלצת שירות המבחן היא לשל"צ בהיקף של 150 שעות שגובש עם הנאשמת.

לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים, אני סבורה כי נוכח חומרת העבירה יש מקום להעניש גם ענישה קונקרטית של של"צ בהיקף המוצע על ידי שירות המבחן.

לפיכך אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא תעבור עבירת אלימות במשפחה.

4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא תעבור עבירת איומים.

צו מבחן למשך שנה, כאשר המשך הטיפול לגמילה מאלכוהול הוא חלק מתנאי המבחן.

של"צ בהיקף של 150 שעות במסגרת שנקבעה על ידי שירות המבחן.

בנסיבות הכלכליות של המשפחה איני מקום להטלת קנס ואני מורה כי ההפקדה בתיק 26479-04-12 תוחזק למפקיד.

ניתן צו להשמדת המוצג.

המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ב' כסלו תשע"ד, 05/11/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי ליאת בן-מויאל