בפני בקשה לדחיית מועד ההוכחות בתיק.

ביום 26.11.2013 ניתנה החלטה, לפיה היה על הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית מטעם, לרבות חוות דעת רפואיות, במועדים שנקבעו בהחלטה. בהחלטה אף נקבע מועד לשמיעת ההוכחות.

בהתאם להחלטה, היה על התובעים להגיש את התצהירים וחוות הדעת מטעמם עד ליום 26.1.2014, והנתבעת עד יום 26.3.2014.

במסגרת ההחלטה נקבע עוד, כי לאחר הגשת חוות הדעת מטעם הצדדים יישקל הצורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט.

חרף חלוף המועדים התובעים לא מילאו אחר ההחלטה.

כעת, מוגשת הבקשה לדחיית מועד ההוכחות ולהארכת המועדים להגשת חוות דעת מטעם התובעים. מחדל התובעים באי הגשת חוות הדעת נבע מקשיים כלכליים לטענתם. למחדלם באי הגשת תצהירי עדות ראשית אין כל נימוק או התייחסות.

הבקשה לאקונית לחלוטין. מהבקשה אף לא ניתן לשער אימתי תוסר המניעה שלטענת התובעים גרמה לאי הגשת חוות הדעת עד היום.

פשיטא, כי התביעה הוגשה לבית המשפט בטרם עת. אף לאחר חלוף כשנתיים וחצי ממועד הגשת התביעה ועד היום התובעים לא השכילו להשלים ולו את ההליכים המקדמיים בתיק.

בנסיבות, דומה כי דין הבקשה להידחות ודין התביעה להימחק.

ניתנה היום, כ"ט אב תשע"ד, 25 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.