לפני תביעה ע"ס 10,501 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע, לטענתו, עקב תאונה מיום 14.07.11. לטענת התובע, התאונה ארעה באחריות הנתבע 2, אשר נהג באוטובוס בבעלות הנתבעת 1.

1. בכתב התביעה טען התובע כי רכבו המתין בעצירה מוחלטת ברמזור אדום בנתיב השמאלי ביותר, כשהאוטובוס עמד בעצירה מצידו הימני. משהתחלף הרמזור לירוק, החלו הצדדים בפניה שמאלה, ולפתע סטה האוטובוס לנתיב רכב התובע, פגע בו וגרם לו לנזקים.
2. הנתבעים טענו בכתב הגנתם כי התובע סטה ממסלול נסיעתו, פגע באוטובוס ובכך נגרם לו נזק בחלקו הקידמי ימני של הרכב.

הנתבעים ניאותו לשלם לתובע בגין נזקי התאונה סך 3,985 ₪, אך התובע ביקש לשמור על זכותו לתבוע את נזקיו הנטענים הנוספים. הנתבעים טענו כי בחוות הדעת מטעם התובע נכללו תיקונים בגין נזקים שלא נגרמו עקב התאונה, כגון, פגיעות פח ושלדה.

1. ביום 19.07.12 ניתן פסק דין במסגרת התביעה, בהעדר הופעה מטעם הנתבעים. פסק הדין בוטל בהחלטתי מיום 29.10.12, ובהתאם נערך דיון בפני במעמד הצדדים.

במהלך הדיון העיד התובע, הנתבע 2 וכן טען בפני קצין הבטיחות הראשי של הנתבעת 1, מר שמעון זרוק.

1. עיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות הצדדים ובמוצגים שצורפו והחלטתי לקבל את התביעה בחלקה.
   1. במהלך הדיון הודו הנתבעים באחריותם לנזק שנגרם לכנף הקידמית של רכב התובע, אך מאחר שבין שני הרכבים נוצר מגע נקודתי, טענו הנתבעים שאין לחייבם בגין הנזקים לדלת הרכב והנזקים שנגרמו לכל אורך צידו הימני של רכב התובע.

התובע טען כי המגע בין הרכבים נוצר לאורך כל הרכב.

ב. אני מקבלת את גירסת הנתבע 2 לענין זה. הנתבע 2 הבהיר כי החל בנסיעה שמאלה ונאלץ לסטות לנתיב רכב התובע, מאחר שרכב שנסע לפניו עצר. הנתבע 2 הצהיר כי רכב התובע היה "רחוק" והפגיעה היתה באמצע האוטובוס. גירסה זו מתיישבת עם גירסת הנתבע 2 בהודעתו על תאונת הדרכים בה תואר כי נשבר הפנס השמאלי הקידמי של רכב התובע וכן נפגעה הפינה השמאלית קידמית של הרכב. הנתבע 2 אף תיאר בתרשים שצירף את אופן התרחשות התאונה.

ג. אני מקבלת את גירסת הנתבעים כי בין שני הרכבים נוצר מגע נקודתי, גירסה המסתברת יותר מגירסת התובע. גירסת התובע, לפיה כל הנזקים המופיעים בחוות הדעת נגרמו בשל התאונה, איננה סבירה לאור תמונות הרכב, לפיהן קיימות פגיעות גם בחלקו האחורי של הרכב, גם בצידו הימני האחורי והקידמי. אף הפגיעות הן בגבהים שונים לכל אורך הרכב, החל מהתחתית ועד גובה החלון.

הנזקים למעשה נחזים בתפזורת בגבהים ובמקומות שונים לאורך צידו הימני והאחורי ימני של הרכב, דבר שאינו מתיישב גם עם גירסת התובע, כי הנתבע 2 הוא שסטה לכיוון נסיעתו.

1. בחוות הדעת מטעם התובע נקבעה עלות כוללת בגין ביצוע עבודות פחחות ותיקוני צבע. בגין אלה ייקבע פיצוי באופן גלובאלי על דרך האומדנא ובהתייחס לפגיעה הנקודתית האמורה.

5. אשר על כן אני קובעת כי על הנתבעים 1 ו-2 לשלם לתובע, ביחד ולחוד, הסכומים כדלקמן:

א. בגין עלות תיקון הרכב סך 4,000 ₪.

ב. בגין שכ"ט השמאי – סך 680 ₪.

ג. אגרת משפט – סך 105 ₪ .

לא מצאתי מקום להורות על חיוב בהוצאות לאור הסכמת הנתבעים מלכתחילה לשיפויו החלקי של התובע.

הסכומים האמורים ישולמו לתובע בתוך 30 יום.

המזכירות תמציא לצדדים את פסק הדין בדואר רשום בצירוף אישור מסירה.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ב' שבט תשע"ג, 13 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.