1. בפתח הדיון נערכו חישובים עם ב"כ הצדדים ביחס לכלל רכיבי התביעה ונמצא כי מרביתם שולמו. נותרו אפוא במחלוקת הרכיבים שעניינם גמול עבודה בשעות נוספות, גמול עבודה בשבת, דמי חגים, פיצוי לפי חוק עבודת נשים ופיצוי לדוגמה לאור תיקון 24 לחוק הגנת השכר. הצדדים הסכימו כאמור בפרוטוקול מיום 27.10.13 להצעת בית הדין, לפיה יפסוק בית הדין ברכיבים אלה לפשרה ללא נימוקים על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.

נקבעה אפוא ישיבת הוכחות בעניינים שנותרו במחלוקת כאמור ליום 11.12.13. באותו יום לאחר שנערכו חישובים נוספים בין הצדדים בסיוע בית הדין הסכימו הצדדים, כאמור בפרוטוקול, כי אין עוד יתרה בהתייחס לרכיבים שעניינם גמול עבודה בשעות נוספות, וגמול עבודה בשבת. נותרו אפוא שלושה רכיבים במחלוקת: דמי חגים, פיצוי לפי חוק עבודת נשים, ופיצוי לפי סעיף 26 א לחוק הגנת השכר כמו גם שכר טרחת עוה"ד. לכל אלה נתייחס בפסק הדין שלהלן שניתן בהתאם להסכמת הצדדים כאמור לעיל.

2. בהביאנו בחשבון טיעוני הצדדים, הראיות שהוצגו בפנינו, לרבות התרשמותנו ממהימנות העדויות של הצדדים ובשים לב למכלול נסיבות המקרה, אנו פוסקים כדלקמן:

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א. פיצוי לדוגמא לפי סעיף 26א בסך 3,000 ₪.

ב. פיצוי לפי חוק עבודת נשים בסך 4,000 ₪.

ג. דמי חגים בסך 2,000 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו לתובעת תוך 30 יום מיום שיומצא לנתבעת פסק הדין ואם לא ישולמו במועד כאמור, יחולו עליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק לתקופה שהחל מיום פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

3. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א טבת תשע"ד, (24 דצמבר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.