1. לפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהיעדר התייצבות המבקשת לדיון שהתקיים ביום 12.9.12.
2. עסקינן בתובענה שבה עתרה המבקשת לבטל פסק דין שניתן בהסכמה ביום 4.3.12 בתיק ת"ת 21351-01-12 (להלן: "פסק הדין הראשון"), נוכח טענות אודות פגמים בכריתה (כפיה, לחץ) ושינוי נסיבות. פסק הדין נשוא התובענה דחה התנגדות לביצוע תביעה מכיוון שהמצהיר מטעם המבקשת (המתנגדת שם) לא התייצב לדיון כדי להחקר על תצהירו.
3. ניתן לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד בשתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו נתן בית המשפט פסק דין כשנפל פגם בהליך, קמה לו עילת ביטול מתוך חובת הצדק. לעומת זאת, מקום שבית המשפט מתבקש לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, כשהמבקש זומן לדין ולא נפל פגם בהמצאה, דבר הביטול נתון לשיקול-דעתו של בית המשפט. בבואו להפעיל את שיקול-דעתו, יבדוק בית המשפט האם יש בפי המבקש טעם לאי ההתייצבות, והאם הביטול עשוי להצמיח לו תועלת, היינו האם יש בפי המבקש הגנה בפני התובענה (ראה ע"א 5000/92 בן-ציון נ' גורני, פ"ד מח(1) 830, 835-836 וע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז(3) 431, 439).
4. בתיק דנן, הזימון לדיון נמסר כדין לב"כ המבקשת ועל כן עסקינן בביטול בשיקול דעת בית המשפט. ב"כ המבקשת טען כי החליף את יצוג המבקשת בתיק (לאחר שיוצגה בעבר ע"י עו"ד דקל) ולא התייצב מכיוון שאיבד את יומנו.

הוסיף וטען ב"כ המבקשת כי ב"כ הצד שכנגד התנהג באופן לא חברי. מתגובת המשיבה עולה כי משלא התייצב עו"ד דקל לדיון התקשרה ב"כ המשביה אליו, ומזכירתו הודיעה לה כי אינו מייצג עוד את המבקשת.

1. לעניין החלפת ייצוג, מעיון בתיק בית המשפט עולה כי החלפת יצוג המבקשת לא בוצעה כדין. בהתאם לתקנה 473(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 בעל דין מיוצג רשאי להחליף את עורך דינו ובלבד שנמסרה הודעה על כך לבית המשפט וכל עוד לא נעשה כן, ייחשב עורך הדין הקודם כעורך דינו של בעל הדין. כלומר, אין החלפת ייצוג ללא אישור בית המשפט, ובעניינו, לא נמסרה הודעה על החלפת הייצוג. אילו היה ב"כ המבקשת מודיע באופן מסודר על החלפת הייצוג, ניתן היה למנוע את התקלה וליצור עימו קשר לפני הדיון. משלא פעל כאמור, אין לו להלין אלא על עצמו.

גם אובדן היומן אינה טענה שניתן לקבל מעורך דין, אולם אמור חרף האמור לעיל בדבר ההתנהלות הרשלנית, נחזה שאין מדובר בזלזול בבית המשפט ויש מקום לבדוק את הטענות לגופו של ענין.

1. לגופו של ענין, מעיון מעמיק בתיק בית המשפט על מסמכיו, עולה כי סיכויי התביעה קלושים. פסק הדין הראשון ניתן בהסכמה, בעוד המבקשת הייתה מיוצגת. תביעה לביטול חוזה מחמת פגמים בכריתה בדבר כפיה כאמור בסעיף 17 חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 מחייב כפיה בכוח או באיום.

סעיף 17 (ב) לחוק הנ"ל קובע כי : "אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין סעיף זה". בהתאם לכך, לא ניתן להתייחס לאמירת בית המשפט כי יעשה צו להוצאות בגין אי התייצבות מצהיר לדיון בהתנגדות לביצוע שטר, כשימוש בכוח או באיום. הדברים מקבלים משנה תוקף עת היותה של המבקשת מיוצגת על די עו"ד הבקיא בסדרי הדין והדברים עולים בקנה אחד עם הדין שכן בעל הדין שכנגד שלח עו"ד מטעמו, ויש לפסוק את הוצאותיו או לדחות ההתנגדות.

1. בנוסף, המבקשת אף לא עומדת בתנאי העושק הקובעים בסעיף 18 לחוק הנ"ל, שכן, אין מדובר בניצול חולשה של מי שמיוצג ע"י עו"ד ואין מדובר בהתקשרות בחוזה בתנאים לא סבירים. מעיון בהתנגדות לביצוע תביעה שהוגשה בתיק הראשון מראה כי לא פורטו טענות ההגנה כדבעי. המבקשת טענה כי אינה צריכה לשלם כל תמורה בגין סחורה שסופקה לה נוכח תלונות שלקוחותיה שטחו בפניה אודות ליקוים בסחורה. לא נטען כי הלקוחות השיבו את הסחורה או תבעו את המבקשת, ואין חולק כי הלקוחות שילמו למבקשת בעד הסחורה והיא זו המסרבת לשלם את תמורתה למשיבה שסיפקה אותה. בנסיבות אלו, המבקשת מנסה להתעשר שלא כדין.
2. אף אם לקוחות המבקשת יגישו תביעה כנגדה בגין הליקוים או נזקים שנגרמו להם, ממילא שמורה לה הזכות להגיש הודעת צד שלישי כנגד המשיבה על מנת לקבל שיפוי. ודוק, המשיבה אינה מתנערת מאחריותה לסחורה שסיפקה ככל שאכן נפלו בה פגמים.
3. באשר לטענה אודות שינוי נסיבות, לא הובאה בבקשה תשתית עובדתית או משפטית לשינוי נסיבות שארע לאחר שניתן פסק הדין הראשון ומצדיק ביטול התקשרות חוזית.
4. לפיכך, אף לגופו של ענין לא נראה שהיה להתנגדות שהוגשה בתביעה המקורית סיכוי ממשי להתקבל וממילא אין לתביעה הנוכחית לביטול ההסכמה הדיונית כל סיכוי ממשי.
5. בהתייחס לטענת המבקשת כי אי ביטול פסק הדין יפגע בזכותה לגישה לערכאות, יאמר כי זו הפעם השניה שבה המבקשת מקבלת את יומה בבית המשפט, והיא לא השכילה לנצל זאת. זמנו של בית המשפט אינו הפקר ועסקינן במשאב ציבורי יקר. על כל פנים, אופן התנהלות המבקשת אינו מתקבל על הדעת.
6. על כן, דין הבקשה להידחות ופסק הדין מיום 12.9.12 יעמוד על כנו.
7. חרף ההוצאה שנגרמה למשיבה שנאלצה להגיש תגובה, אינני עושה צו נוסף להוצאות מעבר להוצאות שנפסקו עם מתן פסק הדין.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים

ניתנה היום, ט"ו חשון תשע"ג, 31 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.