צד ג': אמות השקעות בע"מ

1. לפניי תביעה כספית על סך 28,587 ₪ בגין נזקים, לכאורה, שנגרמו לרכבה של התובעת עקב תאונת דרכים.

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

1. התובעת הינה הבעלים של רכב מסוג טויוטה קורולה מ.ר 29-798-56 (להלן: "הרכב הנפגע") אשר בחזקתה ושימושה של כלתה, הגב' רות תדמור מוצפי (להלן: "רות").
2. על פי כתב התביעה, ביום 13.6.11 החנתה רות את הרכב הנפגע במתחם קניון אלונים במגרש חנייה סמוך לתחנת דלק השייכת לנתבעת מס' 2 (להלן: "תחנת הדלק") ופנתה אל דרכה. לדבריה, כפי שנמסר לה מעדי ראייה שנכחו באזור, רכב מסוג סובארו אימפרזה מ.ר 29-456-23 (להלן: "הרכב הפוגע") אשר היה נהוג על ידי נתבעת מס' 3 (להלן: "הנהגת"), פגע בעוצמה ברכב הנפגע (להלן: "התאונה"), וגרם לו נזקים, כפי שאלה הוערכו בחוות דעתו של השמאי מיום 14.7.11.

נתבעת מס' 1 (להלן: "המבטחת") ביטחה, בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה, את הרכב הפוגע.

1. כתב הגנה הוגש מטעם נתבעות מס' 1,3, במסגרתו נטען במפורש כי, גרסת התובעת לאופן התרחשות התאונה אינה מוכחשת, אלא שלטענתן נהגת הרכב הפוגע אינה נושאת באחריות כלשהי. על פי גרסתן, התאונה ארעה סמוך לשעה 21.10 עת נסעה נהגת הרכב הפוגע, בנסיעה איטית וזהירה, לעבר היציאה ממתחם ה"מק דרייב" שליד תחנת הדלק, וכאשר ניסתה נהגת הרכב לבלום, החליק רכבה, כתוצאה משלולית מים מעורבת בשמן, ופגע ברכבה של התובעת. לטענת הנתבעות, אירוע התאונה היה בלתי נמנע, ללא אשם מצד הנהגת ובהעדר רשלנות, שכן, האחריות לתאונה רובצת לפתחה של תחנת הדלק ו/או מי מטעמה, אשר לא פעלה לשם מניעת כל מכשול ו/או מפגע בדרך. ביחס לנזקים הנטענים, הכחישו הנתבעות את גובהם בטענה שהסכום מופרז ונעדר קשר סיבתי.

1. נתבעת מס' 2, תחנת הדלק, הכחישה בכתב הגנתה את התאונה הנטענת, נסיבות התרחשותה, אחריותה, הנזק הנטען והקש"ס. לטענתה, התובעת לא הרימה את הנטל להוכחת קיומו של מטרד, הגם שהתובעת לא נכחה בשעת התאונה המוכחשת, וגרסתה מתבססת על עדות שמיעה. לחילופין, נטען כי, האחריות לתאונה חלה באופן בלעדי על נתבעת מס' 1.
2. יחד עם הגשת כתב ההגנה מטעם נתבעת מס' 2, הוגשה הודעת צד ג' אל "אמות השקעות בע"מ", אשר ככל הנראה מבעלי מתחם "אלונים" (להלן: "המתחם"). לטענת המודיעה, היא זכאית לשיפוי בגין הסכומים בהם תחויב, שכן, וכפי שעולה מגרסת התובעת ונהגת הרכב הפוגע, התאונה ארעה בתחום שאינו באחריות תחנת הדלק אלא באזור השייך למתחם אשר בחזקת הצד השלישי. לדבריה, קיים שטח הפרדה ותעלת ניקוז המפרידים בין ה"מק דרייב" לבין תחנת הדלק, כאשר שטח האספלט בו ארעה התאונה הינו בחזקת הצד השלישי. לאור זאת, ככל שהרכב הפוגע החליק כתוצאה משלולית, הרי שהאחריות להימצאותה מוטלת על הצד השלישי, אשר אחראי לתחזוקה של המקום, שהרי, לא כל כתם שמן בהכרח מטיל אחריות על תחנת הדלק.
3. צד ג' (להלן: "אמות" ו/או "בעלי המתחם") הכחישה את אחריותה לתאונה הנטענת והכחישה את הנזקים והקשר הסיבתי בינם לבין התאונה. לטענתה, האחריות לתאונה רובצת לפתחה של נהגת הרכב הפוגע אשר לא התאימה את נסיעתה לתנאי הדרך והחליקה ו/או איבדה שליטה ברכב כתוצאה ממהירות ודרך נסיעתה, הגם שלטענתה, לא הוכח קיומו של כתם שמן במקום האירוע וביחס לאירוע נשוא התביעה. לחילופין נטען כי, בהתאם להסכם ההתקשרות בין הצדדים לפיו תחזוקת השטח והסרת המפגעים חלה על תחנת הדלק, יוצא כי האחריות לתאונה הנטענת חלה עליה. לחילופי חילופין נטען כי, נותק הקשר הסיבתי שכן, כתם השמן יכול להיגרם מכל רכב העובר באקראי באזור.

דיון ומסקנות:

1. התקיים בפניי דיון ביום 11.9.13 בו נשמעו עדויות הצדדים והעדים מטעמם. התובעת העידה בעצמה, מטעם נתבעות מס' 1,3 העידה נתבעת מס' 3, נהגת הרכב הפוגע, ומטעם נתבעת מס' 2 העיד אחד מעובדי תחנת הדלק, מר אמיר זובידאת, אשר עבד באותה משמרת בתחנה כשארעה התאונה.

בסיום הדיון, סיכמה התובעת את טענותיה בע"פ, ואילו הנתבעים וצד ג' הגישו סיכומיהם בכתב.

1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על כלל נספחיהם וכן לאחר שהתרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדויות הצדדים, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להתקבל ביחס לנתבעים מס' 1 ו-3 בלבד.
2. אין מחלוקת בין הצדדים כי, הרכב הפוגע אשר היה נהוג על ידי נתבעת מס' 3 סטה ו/או החליק, מסיבה זו או אחרת, ממסלול נסיעתו, כתוצאה מכך פגע ברכב התובעת והסב לו נזקים. השאלה שבמחלוקת היא, מהן הנסיבות בעטיין החליק הרכב הפוגע ועל מי יש להטיל אחריות לנזקים שנגרמו לרכבה של התובעת.
3. על פי גרסת התובעת, החליק הרכב הפוגע כתוצאה משלולית שמן מהולה במים. היות וגרסה זו מבוססת על עדות שמיעה, שהרי כאמור התובעת ו/או הגב' רות אשר החזיקה ברכב במועד התאונה, לא נכחו בזירה בעת התרחשות התאונה, כאשר עדי הראייה, כפי שלטענתה סיפרו לה את שארע, לא זומנו להעיד בבית משפט על מנת לתמוך בגרסתה, מצאתי כי, אין מקום ליתן משקל כלשהו לגרסת התובעת בעניין זה.
4. יוצא אפוא כי, העדות היחידה אשר עשויה לתמוך בגרסת התובעת ביחס לשאלת קיומו של כתם השמן הינה של נהגת הרכב הפוגע. עדה זו, העידה בפניי כי, בעת שהחלה בנסיעתה מה"מק דרייב" לכיוון היציאה, חשה לפתע כי רכבה יצא משליטה אולם לא הצליחה לבלום ולכן סטתה לעבר רכב התובעת ופגעה בו. גרסה זו תואמת אומנם את הודעתה כפי שנמסרה למבטחת הרכב שלה, ואולם, לאור העובדה שמדובר בעדות סברה ביחס לקיומו של כתם שמן, אשר לא נתמכה בראיות נוספות, גם לא בעדותו של עד הגנה מס' 2, מר זובידאת, בנוסף לכל זה שמדובר בעדות של בעל דין שאינה נטולת אינטרסים, מן הראוי לייחס לעדות כזו משקל נמוך.
5. לאור האמור לעיל, מאחר וכידוע, כלל בהליך אזרחי כי, התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו, יוצא אפוא כי, לא הוכח, ברמה של מאזן הסתברויות, דבר קיומו של כתם השמן על גבי מסלול נסיעתה של נתבעת מס' 3, ולכן אינני רואה לנכון לקבל את גרסתה לעניין אחריותה לקרות התאונה.

יוער כי, אין בקיומו של כתם שמן, אף אם היה מוכח קיומו, כדי להגיע למסקנה אחת ויחידה כי בעטיו החליק הרכב הפוגע שכן, נדרש להוכיח קשר סיבתי, שאף הוא לא הוכח בענייננו.

1. התוצאה היא, אם כן, היות ולא הוכח קיומו של כתם שמן ו/או כל מפגע אחר אשר היה בו כדי לגרום להחלקת הרכב הפוגע, יוצא כי, נתבעת מס' 3 התרשלה כלפי התובעת באופן שגרם לתאונה ולפיכך, אחראית לנזקים שנגרמו לרכב התובעת.
2. אשר לנזקים, התובעת צירפה לתביעתה חוו"ד שמאי, אשר העריך את הנזק הישיר שספג רכבה בסך של 18,098 ש"ח. בנוסף נזק עקיף כתוצאה מירידת ערך הרכב ע"ס 6,459 ש"ח. התובעת אף צירפה קבלה המעידה על תשלום סך של 1,530 ש"ח עבור שכ"ט בגין עריכתה. על חוות הדעת לא נמצא חולק, שכן התובעת לא נחקרה אודות הנזק, אף לא הובאה חוות דעת נגדית, לפיכך אני מקבל את האמור בה.
3. נוכח האמור, נדחית התביעה כנגד נתבעת מס' 2 לאור כישלון התובעת להוכיח את אחריותה לתאונה ולנזקים שנגרמו לרכבה.

כפועל יוצא, נדחית ההודעה לצד שלישי.

1. לסיכום, אני מקבל את התביעה ומחייב את נתבעים מס' 1 ו- 3, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 26,087 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, ובתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ע"ס 5,500ש"ח.
2. בנסיבות , לא מצאתי מקום לחייב התובעת בהוצאות נתבעת 2 לא כלשכן לא מצאתי מקום לחייב את המודיעה בהוצאות הצד השלישי.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' שבט תשע"ד, 08 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.