בפניי תביעה בגין נזקי רכוש בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 2.4.2012 בין רכב התובע לרכב הנתבעת.

במהלך דיון שהתקיים בפניי ביום 27.9.2012 יצאה הסכמה דיונית מלפני הצדדים כדלקמן:

"לשאלת בית המשפט, אנו נסכים כי בכפוף להצגת טופס אישור הפסדים מחב' הביטוח המבטחת את התובע, ישולם ע"י הנתבעת לתובע כיסוי מלא ומוחלט של התביעה, סך של 2,000 ₪ בגין השתתפות עצמית וכן הסכום עפ"י טופס אישור ההפסדים"

בנסיבות אלה, הוריתי לתובע להציג טופס אישור הפסדים מאת חברת הביטוח הרלוונטית, ולבקשת הנתבעת שהוגשה בכתב, אפשרתי לה להגיב לטופס ולהודעה שיוגשו.

על פי טופס אישור הפסדים שהציג התובע נזקי התובע בגין הפסדים עומדים על הסך של 1094.80 ₪ בלבד על פי הפירוט כדלקמן:

הפסד עבור הנחת העדר תביעות בסך 307 ₪.

השתתפות עצמית בגין ירידת ערך של הרכב הנדון בגין 787.80 ₪.

הנתבעת בתגובתה מבקשת שלא לפסוק לתובע את הסך של 2,000 ₪ בגין השתתפות עצמית כפי שהוסכם במהלך הדיון בפני, שכן מעיון בטופס אישור ההפסדים שהוצג סכום זה אינו נכלל בו.

מעיון נוסף במסמכים התביעה עולה, כי הסך של 2,000 ₪ נדרש מהתובע בגין השתתפות עצמית עבור נזקים ישירים לרכב, שתוקנו באמצעות מוסך מורשה [ר' נספחי כתב התביעה], ולכן גם הוסכם במעמד הדיון על תשלום זה על ידי הנתבעת. הנתבעת אינה יכולה לחזור בה מהסכמה זו.

פרט לכך, טופס אישור ההפסדים מחברת הביטוח שהוגש לאחר הדיון על ידי התובע מגלה כי נגרמו לו הפסדים בסך של 1094.80 ₪ כאמור.

על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 3094.80 ₪ שישאו בהפרשי ריבית והצמדה החל מיום 24.4.2012 [יום הגשת התביעה] ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ז טבת תשע"ג, 30 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.