רקע וטענות הצדדים:

1. עניינה של תביעה זו שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 20.2.12 ברמלה.

2. לטענת התובע, כפי שנרשם בכתב התביעה, כאשר רכב על קטנוע בנתיב הימני, "בבואו לפנות ימינה" הגיח רכב הנתבעת מצד שמאל של תחנת הדלק, תוך אי ציות לתמרור עצור, נכנס לתוך נתיב נסיעתו ופגע בו פגיעה חזיתית.

התובע צירף לכתב התביעה חוות-דעת שמאי לפיה נגרמו לקטנוע נזקים בסכום של 8,222 ש"ח וכן צירף חשבונית שכ"ט שמאי בסך 955 ש"ח. מעבר לכך תבע התובע הוצאות, ייעוץ, נסיעות וטלפונים בסכום כולל של 1,000 ש"ח.

3. הנתבעת מאידך טענה, כי יצאה מתחנת הדלק, עצרה בתמרור העצור ויצאה לכביש רק כשהיה פנוי. לדבריה, פנתה שמאלה לתוך נתיב הנסיעה הימני בכיוון נסיעתה ועוד לפני שהספיקה להשלים סופית את הפנייה, הגיח התובע על הקטנוע, עקף ג'יפ חונה, עבר לנתיב נסיעתה וניסה לחזור לכיוון המתחם, בו הוא עובד בשטיפת מכוניות (בניגוד לתמרור אין כניסה) ופגע בה בדלת שמאל של הרכב.

דיון והכרעה

4. במהלך הדיון העידו הצדדים וכן עובד התובע, שהעיד מטעמו. הצדדים חזרו על גרסאותיהם.

התובע הוסיף וציין, כי לאחר הפגיעה החזיתית האופנוע נפל "ואז נגע בה מאחורה כל הצד האחורי... והאופנוע בא על הדלת האחוריחת שלה".

גם העד מטעם התובע, מר אלטורי (אשר היה נוכח באולם בעת מתן עדותו של התובע) ציין, כי "היא נגעה בו קדימה והאופנוע בא על הדלת האחורית שלה לבין הכנף".

הנתבעת ציינה, כי אחותה היתה איתה ברכב, אך לא הביאה אותה לעדות, מאחר וסברה כי לא יהיה משקל לעדותה, מאחר והיא אחותה.

5. הלכה היא, כי צד אשר ברשותו עד אשר יכול לתמוך בגרסתו, חזקה שיביא אותו למתן עדות והעדר זימונו עשוי להשקל לחובת מי שנמנע מהבאת העד. במקרה זה התרשמתי מהסבר הנתבעת, כי חשבה שעדות אחותה לא תהיה בעלת משקל, שכן לא תחשב כעדות אובייקטיבית.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וטענותיהם אני מעדיפה את גרסתה של הנתבעת ולפיכך יש בדעתי לדחות את התביעה, כפי שיפורט להלן:

ראשית - התרשמתי מעדותה של הנתבעת, אשר היתה מהימנה בעיניי.

שנית - התובע בעדותו טען בתוקף, כי לא רצה לפנות ימינה ושאל את הנתבעת מדוע היא סבורה שהוא רצה לפנות ימינה ותשובתה היתה, כי התובע היה בסיבוב בכיוון ימין, למרות שאין כניסה שם (עמ' 3, ש' 15-16). תשובתה של הנתבעת תואמת את גרסת התובע בכתב התביעה ובעולה ממנה, כי התובע התכוון לפנות ימינה, בניגוד לתמרור אין כניסה. בכך אני רואה סתירה מהותית בגרסת התובע בהשוואת העדות בבית-המשפט לאמור בכתב התביעה.

שלישית – בכתב התביעה התובע לא ציין דבר וחצי דבר על פגיעה בצד שמאל של רכב הנתבעת ורק בעדותו, ולאחר מכן בעדות העד, עלתה הטענה, כי הקטנוע "נזרק" על צידו השמאלי של הרכב לאחר התאונה החזיתית. טענה זו אשר נטענה רק לאחר שהתקבל כתב ההגנה אליו צורפו תמונות הנזק ברכבה של הנתבעת, הינה בבחינת "עדות כבושה" אשר זאת ועוד, עיון בתמונות הנזק ברכב הנתבעת מעלה, כי הפגיעה בצד שמאל אינה נחזית להיות פגישה מכך שהקטנוע "החליק" לאחר שפגע חזיתית ברכב הנתבעת, כאשר נסיעתו של התובע לדבריו היתה במהירות של 20 קמ"ש בלבד. לא ניתן כל הסבר כיצד יחליק הקטנוע מחזית הרכב של הנתבעת, לדלת השמאלית של רכבה.

רביעית – הנתבעת הציגה תמונה של חזית הרכב שלה כנספח לכתב ההגנה, שבו לא נראית כל פגיעה והתובע נתבקש לסמן על גבי התמונה את מקום הנזק לגרסתו. התובע סימן "X" בשולי התמונה, בפינה השמאלית הקיצונית של חזית הרכב, דבר שאינו תואם את טענתו וטענת העד מטעמו, כי היה מדובר בתאונה חזיתית. העד ציין כי ראה את התאונה והגיע למקום האירוע בסמוך לאחר מכן, ויחד עם זאת לא הוגשו מטעם התובע תמונות המראות את הנזק לחזית רכבה של הנתבעת. התובע היה מודע לגירסת הנתבעת אשר פורטה בכתב הגנתה כי לא פגעה בתובע חזיתית.

חמישית – הנתבעת ציינה בכתב ההגנה, כי התובע עקף ג'יפ במהלך נסיעתו ואותו ג'יפ לא נזכר כלל בגרסת התובע. מר אלטורי, שהעיד מטעם התובע, אישר את גירסת הנתבעת לעניין עמידתו של הג'יפס בסמוך למקום האירוע ועדות זו של מר אלטורי מחזקת את האמון שאני נותנת בעדות הנתבעת.

יצויין, כי העד מטעם התובע הינו עובד של התובע, שהינו אחראי על מתקן שטיפת המכוניות הסמוך (עובדה העולה בקנה אחד עם טענת הנתבעת בכתב ההגנה, כי התובע עובד במתחם שטיפת המכוניות) וכאמור היה נוכח באולם בעת מתן עדות התובע. שתי עובדות אלו נלקחו בחשבון בבואי לשקול את משקל עדותו.

שישית – המשטרה החליטה לסגור את התיק ולא להעמיד את הנתבעת לדין פלילי בשל התאונה נשוא תביעה זו, כאמור במסמך ההודעה שצורך לכתב ההגנה.

סוף דבר

7. התביעה נדחית.

הינני מורה לתובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 400 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

הגשת בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בלוד בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, י"ח אלול תשע"ב, 05 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.