ההתדיינות בתיק זה החלה ביום 30/04/2012 שעה שנפתח תיק זה עפ"י החלטת רשם ההוצל"פ מיום 7/3/2012 בהתנגדות החייבים לביצוע שטר.

לכתחילה התבקשה העברת ההתדיינות לבימ"ש בבאר שבע וסוגיית הסמכות המקומית הוכרעה זה מכבר בהחלטתי מיום 11/6/2012 ונקבע בה, כי בימ"ש זה מוסמך לדון בהתנגדות.

משכך היה, באותו יום ניתנה החלטה נוספת המזמינה את תשובת הזוכה לבקשת החייבים להארכת מועד.

התשובה הוגשה ביום 2/7/2012 ומאז ועד היום, לרבות בבקשה האחרונה שהגישה הזוכה בה נתונה החלטה זו לא שוכנעתי, כי תשובת המשיבה הומצאה למבקשים:

בהחלטה מיום 5/8/2012 נקבע בין היתר, כי הסימוכין להמצאת התגובה לחייבים, אינם סומכים מאומה, ביום 14/9/2012 ניתנה החלטה דומה ובנוסף נקבע בה, כי על הזוכה להמציא תשובתה לחייבים במסירה כדין, בתוך 10 ימים.

עוד נקבע בהחלטה, כי המשיבה תמציא סימוכין ראויים ליישום ההחלטה.

יום 4/10/2012 ניתנה החלטה בהודעת הזוכה מאותו יום, כי המציאה את תגובתה באמצעות דוא"ל לב"כ המבקשים.

כתובת הדוא"ל, כך כתוב בהחלטה מופיעה על גבי הבקשה להארכת מועד.

מאז ועד היום המתנתי להגעת התשובה וביום 19/3/2015 הוגשה בקשה ע"י הזוכה המציינת, כי מאז מסרה לב"כ החייבים בדוא"ל את תשובתה טרם ניתנה ההחלטה בבקשה להארכת מועד.

אינני מצליח לרדת לסוף דעתה של הזוכה הסבורה, כי די בהמצאת תגובתה לב"כ החייבים באמצעות דוא"ל.

מסירת תגובת הזוכה באמצעות דוא"ל אינה מסירה כדין.

לפיכך, הגם שחלפו שנים בין לבין לא בשלה העת למתן החלטה.

בנסיבות אלו ועל מנת לשים קץ לסאגה המתוארת לעיל תידון הבקשה להארכת מועד במעמד הצדדים ועד אז יש להניח תומצא החלטה זו למבקשים ומיום המצאתה יוכלו להגיש את תשובתם הנ"ל, אם ירצו.

הערה: תיק ההוצל"פ אינו נגיש לעיני ביהמ"ש.

הבקשה להארכת מועד (עפ"י הנסיבות, אפשר שגם ההתנגדות) תידון בפני ביום חמישי 2/7/2015 בשעה 11:30.

הדיון יתקיים בבניין ביהמ"ש לענייני משפחה, רחוב דוד שמעוני 42, חדרה.

אם יגיעו הצדדים להסכמה דיונית או אחרת, המייתרת את הדיון – יגישו בקשה משותפת מבעוד מועד, היינו, לא יאוחר מ-7 ימים לפני מועד הדיון.

בקשה לשינוי מועד הדיון, תוגש בתוך זמן סביר מראש בציון עמדת הצד שכנגד.

מחובת כל צד, לגרום להתייצבות המצהיר מטעמו. (לרבות המוסר^[1], אם הוגש תצהיר מוסר בתיק ההוצל"פ).

ניתנה היום, ד' ניסן תשע"ה, 24 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.

1. אם המסירה הייתה באמצעות רשות הדואר, אין מוטל על הזוכה לזמן את המוסר. ↑