<#2#>

נוכחים:

ב"כ התובעת עו"ד רום קובי

הנתבע בעצמו

ב"כ הנתבע עו"ד ישעיהו קינן (מטעם הסיוע המשפטי)

פרוטוקול

הערת בית משפט:

מציע לצדדים הצעות שאינן מחייבות.

לאחר הפסקה.

הצדדים:

הגענו להסכמה לפיה בית המשפט יפסוק בפשרה ללא נימוקים ולאחר שהצדדים ישמיעו דברם בקצרה.

ב"כ הנתבע:

אבקש להבהיר כי מרשי לקוי ראייה וסובל ככל הנראה מלקויות נוספות, ובהן לקות שכלית. הוא סובר שניצלו אותו, הסברתי למרשי את העדר סיכויי ערעור ממשיים על פסק דין בפשרה ועל כך שיינתן ללא נימוקים ולאחר שיישמעו דבריו. אבקש שבית המשפט יישמע את מרשי.

הנתבע:

אני מבין את העניין. אני מבין את ההסברים שקיבלתי מבא כוחי. מאשר שבית המשפט יפסוק בפשרה.

דודו של הנתבע:

אני רוצה להפנות את בית המשפט לתקנות הגנת הצרכן, סעיף 3 א' 1 – מצטט את לשון הסעיף ובהקשר לניצול חולשה שכלית של צרכן, בורות או הפעלת אמצעים בלתי סבירים.

אני רוצה להדגיש שבעת קבלת הסחורה, לא נתנו קבלה כחוק.

ב"כ התובעת:

מדובר פה בנתבע שקיבל מים למשפחתו שנהנתה כולה מהמים, אין הסכם סתרים. כל טענות הנתבע לאחר שהודה שקיבל את המים לעניין החזרת כדי מים, נוגדות את תקנת הגנת הצרכן ומנוגדות לתקנות בריאות העם מים מינרליים, גם אם היה מקבל בית המשפט את הטענה שכביכול החזיר חלק מכדים מלאים, ברור שהמים האלה שופכים אותם ולא עושים בהם שימוש.

הטענה שלנו שסופקו מים מינרליים במהלך חודש מאי ואין חולק על חודש אפריל. ורק בסופו של החודש, הנתבע התבלבל בחודש, ממאי לאפריל, הופסק השירות.

ב"כ הנתבע:

גם בתצהירו של הנתבע סעיף 11, יש הודעה בטענות התובעת בסעיף 11, כי אכן העסקה בוטלה. ובנספח ז' שצורף לתצהיר רואים באמת שהיה איזשהו חיוב ביום 31.5.11, חיוב של 840 ₪, שהוא כנראה כולל אספקת כדי מים וחיוב על מתקן ומיד לאחר מכן יש זיכוי חצי שנה אחרי. ובכל זה, לאחר ששורה קודם וחצי חודש קודם יש הודעה על ביטול הרשאה לפי הוראת קבע שדרכה שילם הנתבע עד ליום זה על צריכתו אם הייתה צריכה קודם. ברור שהייתה הוראת קבע.

נשאלת השאלה אם אדם מודיע במהלך חודש רביעי וגם בגרסת התובעת בסעיף 7 לתצהירה, נטען שהנתבע לא היה מרוצה מהבר החדש וביקש לא להתקינו, אז לא ברור על סמך מה מחייבים אותו אחר כך שיש הודעה של תובעת לכל הטענות הללו.

לכן הפשרה בכל זאת היא לפי עניות דעתי הדבר הנכון, שני הצדדים היו צריכים להתמצע עוד קודם ולא הסתייע.

<#3#>

פסק דין

התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבע בסכום של 475 ₪ בגין חיוב נטען של כדי מים אותם היא מספקת.

הצדדים הסמיכוני לפסוק במחלוקת שנתגלעה ביניהם בפשרה מכח סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשל"ד-1984. זאת ללא נימוקים ולאחר שמיעת סיכומים קצרים.

התרשמתי מטענות הצדדים וממכלול נסיבות העניין ואני מורה לנתבע לשלם לתובעת סכום כולל של 250 ₪. סכום זה ישולם בתוך 3 ימים.

כל צד יישא בהוצאותיו.

זכות ערעור כדין.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תשע"ג, 19/06/2013 במעמד הנוכחים.