לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה

הרקע לבקשה

המשיבה הינה חברה המפיקה ערוצי ספורט המשודרים בכבלים, המהווים יצירות דרמטיות כהגדרתן בחוק זכויות יוצרים, תשס"ח- 2007 .

כאמור בכתב התביעה, במועדים שונים הוקרנו בבית העסק של הנתבעת הקרנות פומביות של שידורי המשיבה וזאת ללא רשותה. הקרנות אלה אף תועדו באמצעות נציגי המשיבה אשר הגיעו למקום והדבר מהווה, לשיטתה, הפרת זכויות יוצרים המזכה בפיצוי.

באשר למבקש- טוענת המשיבה כי הואיל וסייע לביצוע ההקרנות, ולמצער, נתן את אישורו לכך- חב הוא בפיצויה באופן אישי.

מנגד, טוען המבקש בכתב הגנתו, כי בהיותו מנהל בנתבעת 1 ושכיר בה- לא קמה יריבות בין הצדדים. לגופו של עניין- טוענים הנתבעים כי הקרנות השידורים נעשו בהתאם להתקשרות אל מול חברת התקשורת "הוט" וכי נועדו לעובדי הנתבעת 1 ולא על מנת למשוך לקוחות.

בדיון אשר התקיים ביום 27.11.12 הוריתי על הגשת תצהירי הצדדים ונקבע, במעמד הצדדים מועד להוכחות, ליום 10.9.13.

במועד ההוכחות, לא התייצב המבקש ומשלא נמצאו בתיק תצהיריו, נעתרתי לבקשת ב"כ המשיבה- וניתן פסק דין כנגדו.

כעת, עותר המבקש לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו. לטענתו, הואיל והמשיבה הגישה כנגדו שלוש תביעות שונות, טעה בתאריכים השונים ולפיכך לא התייצב לדיון במועד. עוד שב וטוען המבקש, אשר מנהל את הגנתו בעצמו, כי לא ידע כי נדרש להגיש תצהירו, כי לא קמה עילת תביעה כנגדו וכי הוא מצוי בחובות כספיים גבוהים.

מנגד, טוענת המשיבה כי מועד הדיון היה ידוע למבקש- שכן נקבע בנוכחותו וכן תצהיריו כלל לא הוגשו. לשיטתה, אין בנימוקי המבקש משום טעם לביטול פסק הדין, שכן לא נתן טעם מספק דיו למחדליו וממילא סיכוי קבלת התביעה- הינם גבוהים.

לחילופין, טוענת המשיבה כי ככל שתתקבל טענתו ופסק הדין יבוטל- הרי שיש להשית על המבקש הוצאות משפט ממשיות.

דיון והכרעה-

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

ככלל, בית המשפט מוסמך להורות על ביטול פסק דין מקום בו מדובר בביטול מחובת הצדק- עת נפל פגם בהליך ולחילופין- מתוך שיקול דעתו (ראה בעניין זה א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 371- 374).

בענייננו, לא מצאתי כי מתקיים הטעם הראשון- שכן מועד ההוכחות וכן מועד הגשת תצהירי עדותו הראשית נקבעו בנוכחות המבקש והיו ידועים לו. אמנם, טוען המבקש כי נפלה שגגה במועד תאריך הדיון, אולם טענה זו לא נתמכה בתצהיר ואין בה די כדי להסביר את מחדלו באי הגשת תצהירו במועד. משכך, אינני סבורה כי נפל כל פגם בהליך.

באשר לביטול על פי שיקול דעת, נאמר כי- "כאשר פסק הדין אינו פגום, סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה, אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו. לעניין שיקול הדעת, יש להציב את שני המבחנים הבאים:

1. סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן;
2. סיכויי הצלחה כי הגנתו תתקבל.

והתשובה לשאלה השניה היא החשובה יותר" . (ר' סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 373).

כאמור, בהיעדר תצהיר תמיכה באשר לטעמים שמנעו מן המבקש הגשת תצהיריו ואי התייצבותו לדיון- אינני סבורה כי סיבת מחדלו של המבקש מצדיקה ביטול פסק הדין. ערה אני לעובדה כי המבקש איננו מיוצג ומנהל הגנתו בעצמו, ועם זאת אין בכך כדי להצדיק מחדליו הנמשכים.

מכל מקום, אף לו היה למבקש הסבר המניח את הדעת באשר לאי התייצבותו, לא היה בידי לקבל את בקשתו שכן בחינת סיכויי הגנתו- מצביעה אף היא על כך שדין הבקשה להידחות.

עילת התביעה כנגד מבקש הינו חבותו האישית בפיצוי המשיבה מכוח היותו מנהלה של הנתבעת. עיקר טענות הגנתו הינן כי היה שכיר בנתבעת וכי השידורים לא הוקרנו על מנת להרחיב את לקוחות הנתבעת.

אין ממש בטענות אלה. בתא (ראשל"צ) 32439-12-10 צ'רלטון בע"מ נ' יהודית הררי (פורסם במאגרים), דן בית המשפט בטענות הדומות לטענות שבפני וקבע כי:

"הקביעה ששידורי הספורט של התובעת הינם "יצירה מקורית" הזוכה להגנת דיני זכויות היוצרים, אינה יכולה להיות שנויה במחלוקת נוכח פסקי דין מפורשים של בית המשפט העליון בעניין (ע"א 9138/09 The Football Association Premier League Limited נ' פלוני וכן דנ"א 6407/01 ערוצי זהב נ' Tele Event Ltd). למעלה מן הצורך אציין כי המאפיינים הרלבנטיים לצורך הקביעה שעסקינן ביצירה מקורית, כמפורט בתצהיר מנכ"ל התובעת, לא נסתרו".

טענת הנתבעת, כי לא ידעה על הצורך לרכוש מנוי מהתובעת לצורך שידור פומבי, בנוסף למנוי לשימוש פרטי מ- YES , איננה רלבנטית שעה שמדובר בהפרה ישירה של זכויות היוצרים כאמור בסעיף 47 לחוק (ראו ת"א 2545/07 בילו נ' עיריית חולון, כב' השופט ד"ר בנימיני מיום 2/8/12...)"

אין המבקש, שהינו בעל המניות של הנתבעת 1, טוען כי שידורי המשיבה לא הוקרנו בבית העסק ואף איננו טוען כי לקוחות מזדמנים לא צפו בשידורים אלה. כל שטוען הוא כי הדבר לא נועד על מנת להרחיב את קהל היעד של בית העסק, כי אם לצרכי עובדיו. כאמור, אין בטענה זו כדי לבסס הגנה.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

בשים לב לכך כי המבקש איננו מיוצג וכי הוצאות המשפט נפסקו במסגרת פסק הדין- לפנים משורת הדין, אינני פוסקת הוצאות בגין בקשה זו.

ניתנה היום, ו' אדר תשע"ד, 06 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.