<#2#>

נוכחים:

התובע בעצמו

הנתבע בעצמו

פרוטוקול

התובע מוזהר כדין:

לא קיבלתי כסף על העבודה שעשיתי. לפני שנתיים הזמין חמו של הנתבע – דודו, שיש לבית של החתן שלו ואני מכיר את החם דרך קשרים מקצועיים, אמר שלא לדבר איתם על כסף בכלל ושהוא ישלם ושאעשה להם את העבודה ובאמת ביצעתי את העבודה וכשיצאתי מההתקנה, היה החתן נוכח בזמן ההתקנה והביא לי 2,500 ₪ בהפתעה מבחינתי. כל העבודה עולה 5,200 ₪ ולכן, אני תובע את ההפרש. התקשרתי לחם מזמין העבודה ואמר שאין בעיה ושיהיה בקשר וכל פעם הוא מתחמק ממני. הבאתי עד מומחה שלא יכול להיות שעבודה כזו עולה 2,500 ₪, עקב עלות חומר הגלם. ראיה לכך, שכמעט שנתיים עברו ורק עכשיו אני תובע, המזמין – דודו, חמו, כל הזמן דחה אותי באמתלות, הוא לרגע לא הכחיש ודחה אותי והבטיח שישלם לי, אם לא מזמן, הייתי עושה לזה סוף.

המומחה – מר דני אברהם מוזהר כדין:

אני מומחה לענייני שיש. אני לא יודע בדיוק איזה שיש הוזמן, אך זה ממשפחת ה- 7,000.

לשאלות בית משפט:

ש. אתה לא יודע איזה שיש הוא הזמין?

ת. אני יודע.

ש. מאיפה אתה יודע?

ת. אני חושב שראיתי בניירת.

ש. לא ביקרת בדירה לראות איזה שיש?

ת. לא.

ש. אתה יודע על דגמים של השיש?

ת. ראיתי את ניירת העבודה שלו.

ש. חוות דעתך מסתמכת על הניירת?

ת. כן.

עונה לשאלות התובע:

ש. כמה שנים אתה בעסקי השיש?

ת. 25 שנה.

ש. תסביר איך נקבע מחיר השיש.

ת. זה מאוד פשוט, ישנו מרכיב קבוע שזה העבודה, לא משנה מה צבע השיש. המדידה, ההובלה וההרכבה, פתח כיור, פתח כיריים, לא משנה איזה שיש, לכל הדברים הללו ישנו מחיר עלות לפי מחיר למטר ואז מוסיפים את העלות של הלוח הספציפי, לכל לוח מחיר אחר ואת הרווח הקבלני. במקרה הזה, הלוח עולה בחצר אבן קיסר הינו 2,800 ₪ לפני מע"מ, על זה מוסיפים את העבודה, מדידה, הובלה, הרכבה, רווח קבלני. מטבח בסדר גודל של הנתבע – עלות מינימאלית – 5,100 ₪, כולל את ה- 2,800 ₪ ואת הרווח הקבלני.

הנתבע מוזהר כדין:

חמי המליץ לי על התובע ואני יודע שהם היו חברים לעבודה. אני הייתי נוכח במשא ומתן ביניהם, חמי שאל אותו כמה והוא ענה לו לידי שזה 500 ₪ למטר. בפעם השניה כשהוא בא אלי לבית והם ישבו וצחקו ואכלו, אותו דבר, אמר 500 ₪ למטר. הראה לי את הדגמים ואמרתי לו איזה דגם אני רוצה.

לשאלות בית משפט:

ש. ה- 500 ₪ למטר שהוא אמר לך, זה כלל עבודה?

ת. כן. זה מה שהוא אמר. פעמיים הוא אמר את זה. חמי עד והוא פה.

ש. מה גודל השיש?

ת. זה אצלי בצורת ר', 2 מטרים על 2.2 מטרים ושילמתי לו 2,500 ₪ בגמר העבודה, במזומן.

חמו של הנתבע – מר דוד חג'אג' מוזהר כדין:

אני מכיר את התובע מהענף המקצועי שלנו. החתן שלי שיפץ את הבית להמשך חייו עם בתי, הם רצו ארונות מטבח ובני קיבל מס' הצעות והצעתי לו שיקח גם מהתובע הצעת מחיר. התקשרתי למאיר ברזילי, שמתי אותו על רמקול ודיברנו אתו ואמרנו לו שאנו צריכים שיש, שאלנו אותו והוא אמר שזה עולה 500 ₪ למטר שיש בשבילי. אמרתי לו שיבוא לגדרה, שיסתכל ולא דרך הטלפון, הוא הגיע, הסתכל, ראה, הוציא להם דוגמאות של סוגי שיש עם מספרים והם בחרו בשיש שהם רוצים, אמר שזה עולה 500 ₪ למ"ר בשבילי, לקח מידות לאחר מס' ימים, הרכיב את השיש, בתי היתה שם עם החתן שלי, הוא סידר את השיש וגמר הכל, נתן לו 2,500 ₪ ואז התובע אמר לו "מה פתאום". אז ענה לו החתן שלי שאמר 500 ₪ למטר ובסך הכל יש 4.5 ושילם עבור 5 מטרים והוא אמר שזה 1,000 ₪ למ"ר. אם היה נותן הצעה כזו מהתחלה, לא היינו לוקחים ממנו את העבודה, אלא מאחרים. הדבר לא נעשה עם הזמנת עבודה מסודרת, אם היה רושם את זה מסודר, אז היה אחרת, הכל היה בעל פה והוא לא יכול להוכיח שהיה מצב אחר. הוא קיבל ממני 2,500 ₪ מזומן ומאז זה נגמר ואמרתי לו שזה מה שמגיע לו. הוא תובע כי הוא ראה אולי שאכל אותה, הוא רצה לרצות אותי, אני מנהל פרויקטים והוא עשה אצלי כל מני עבודות.

התובע:

דודו – החם, אמר לי לא לדבר על כסף ודיבר על ספיקר וכל זה. רק כשבאתי בפועל לקחת מידות, הראיתי את הדגמים, הוא אמר שישלם את הסכום, עמדתי במילה שלי ולא אמרתי להם כלום על כסף, גם כשסיימתי את העבודה. אם באותו רגע הייתי יודע שזה הסכום הסופי אותו אני אמור לקבל, הייתי לוקח את הסחורה ומחזיר לו את כספו. על סמך הבטחה שניתנה לי בעל פה, יצאתי משם ולא ביקשתי מעבר לסכום שהוצג בפני. יש לי הוכחות לסכומים והכל, כמה עולה שיש, כמה עולה נתון של מחיר למ"ר וכו'. לא צירפתי כי בית המשפט לא בקיא בתחום הזה והעד שהבאתי הראה שישנם סכומים מקובלים.

<#3#>

פסק דין

למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים בדבר העבודה שביצע התובע בבית הנתבע ואין חולק בין הצדדים כי עבודה זו התבצעה בהנחת משטח שיש בדירתו של הנתבע.

המחלוקת היחידה בין הצדדים היא מה הסכום שסוכם ביניהם, בעת שהנתבע הזמין את העבודה ויותר נכון לומר, בעת שמר דוד חג'אג', שהוא חמו של הנתבע, הזמין את העבודה.

כפי שעולה מעדויות הצדדים, היה נוכח בעת המשא ומתן גם מר חג'אג' וגם הנתבע עצמו ולפי עדותו של מר חג'אג' – הנתבע, סוכם עבור התקנת השיש, סכום של 500 ₪ למ"ר, אך בפועל, למרות שהיו רק 4.5 מ"ר, שולם לתובע סך של 2,500 ₪.

התובע מציין בכתב התביעה שהסכום שסוכם הוא גבוה יותר ולכן, הגיש תביעה זו, לחייב את הנתבע לשלם לו את היתרה הבלתי מסולקת, בסך 2,700 ₪.

לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שבחנתי את עובדות המקרה, הנני מחליט כדלקמן:

1. טוב היה עושה התובע אילו היה מגיש לנתבע או לחמו הצעת מחיר מסודרת, שאז בוודאי שאלה זו ששנויה במחלוקת בין הצדדים, לא היתה מתעוררת כלל, אך מאחר ואין הצעת מחיר מסודרת, יש מחלוקת בין הצדדים בדבר קביעת גובה הסכום.

2. על מנת להוכיח את גובה הסכום המגיע לתובע, העיד התובע מטעמו את המומחה לשיש – מר דני אברהם ואין בית המשפט חולק כלל להערכותיו של מר אברהם. עדותו של מר אברהם היא עדות כללית לגבי מחיר שיש כזה או אחר הכולל עבודה, רווח וכל היוצא באלה, כפי שהעיד בבית המשפט, אולם עם כל הכבוד למר אברהם, הוא לא ראה את השיש עצמו בבית הנתבע, לא ראה את הגודל, הטיב והסוג וכמובן שמר אברהם לא יכול היה לדעת מה באמת סוכם בין הצדדים בעת המשא ומתן שנערך בין התובע ובין מר חג'אג' והנתבע.

3. לכן, גם אין בית המשפט חולק על טענותיו או על עדותו של מר אברהם, אך במקרה זה שמעתי מפי מר חג'אג' את השיחה שניהל עם התובע ועל ההיכרות שהיתה ביניהם עוד בטרם ביצע את העבודה בבית הנתבע והתובע כלל לא הוכיח שסוכם על מחיר העולה מהמחיר שקיבל בפועל.

4. לאור האמור לעיל, אני מקבל את עדותם של מר חג'אג' והנתבע, שאכן אין להוציא מכלל אפשרות שבמקרה הזה, עלות העבודה ועלות אספקת השיש יכולה להגיע לסכום העולה שקיבל התובע במקרה זה, אך אני מאמין למר חג'אג' ולנתבע, שבמקרה זה, הגיעו הצדדים להסכמה על סכום ששולם בפועל והתובע לא הוכיח שסיכם בשלב כלשהו על עלות אחרת מזו ששולם לו בפועל.

5. על כן, מהנימוקים שפורטו לעיל, אני מחליט לדחות את התביעה.

6. לאור התוצאה אליה הגעתי, הרי שמן הדין היה שאחייב את התובע בהוצאות, אך לאור העובדה שהתובע נעזר במומחה ולאור הנסיבות המיוחדות ששררו בין הצדדים בעת ההזמנה, החלטתי שלפנים משורת הדין, לא לחייב את התובע בהוצאות.

לכל אחד מהצדדים הזכות להגיש בקשת רשות ערעור בבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים מהיום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ז' חשון תשע"ג, 23/10/2012 במעמד הנוכחים.

אתי כהן