1. בפני בית המשפט תביעת פיצוי בגין נזק שנגרם לרכב התובע.

2. לטענת התובע, הא החנה את רכבו במגרש חניה על יד מכולת כאשר נסע הנתבע בפתאומיות ב"רוורס" ופגע ברכבו.

3. לעומתו, טוען הנתבע שחזר מטבריה, ישן כמה דקות ברכבו, כאשר לפתע חש במכה ברכבו. כאשר יצא מן הרכב לא הבחין בשום נזק והתובע אישר זאת.

4. התובע עותר להחזר הוצאותיו בסך 715 ₪ בתוספת אבדן הנחת העדר תביעות

בסך 2,500 ₪.

5. בפני בית המשפט גרסה מול גרסה. לכל צד ניתנה הזדמנות לקבוע דיון נוסף להבאת עדים מטעמו, אשר לטענתם יכולים היו לשפוך אור על האירוע.

6. אין בקיום גרסה מול גרסה בכדי לקבוע כי התובע לא הוכיח את תביעתו.

עפ"י סעיף 57 פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 אין במצב של גרסה כנגד גרסה כדי למנוע הכרעה לכאן או לכאן בהליך משפטי . כמו כן, ניתן להכריע בהליך משפטי עפ"י עדות יחיד. אולם, יש לבחון את הנסיבות הסובבות את עדותו של אותו עד יחיד (במקרה דנן, התובע), והיה ובית המשפט יראה להעדיף את עדותו על פני עדות הנתבע, אזי יכול הוא לעשות זאת.

7. במקרה דנן, נטען על ידי התובע כי אביו של הנתבע הציע לתובע לתקן את הרכב ללא הפעלת ביטוח. במקרה דנן הצעה זו מהווה ראשית הודיה באחריות. למרות טענות הנתבע כי כל דברי התובע הינם שקריים, לא היה בפיו כדי להכחיש באופן ממוקד את טענת התובע ביחס להצעת אביו. כמו כן, הנתבע טען כי יש לו ביטוח מקיף וביטוח צד ג' אולם, בדו"ח התאונה ציין רק ביטוח חובה.

8. בהליך אזרחי נטל ההוכחה על התובע ל"הטיית מאזן ההסתברויות" ולו במשקל נוצה. במקרה דנן, קיים חיזוק לאמינות עדות התובע עד שניתן ולו במשקל נוצה, ל העדיף עדותו על פני עדות הנתבע.

9. ביחס לראשי הנזק, יש להשיב לתובע הוצאותיו. אולם, ביחס לאבדן הנחת "העדר תביעות", ניתן להתייחס רק לשנה הראשונה מתוך 3 שנים כפי שנטען ע"י התובע וזאת מאחר ולא ידוע מה יקרה בעתיד.

לאור האמור, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 1,554 ₪ בתוספת סך של 350 ₪ הוצאות משפט ובסך הכל, 1,904 ₪ אשר ישולמו לא יאוחר מיום 1.11.12. בהעדר תשלום במועד, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין עד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ח' תשרי תשע"ג, 24 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.