1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 19.10.11 בשוהם.

2. לטענת התובע, עמד ברחק הבשור בשוהם ורכב הנתבעת הגיח מהנתיב הנגדי וסטה מנתיב נסיעתו ללא שימת לב לדרך ונקיטת אמצעי זהירות ופגע ברכב התובע וגם לו לנזקים.

3. לטענת הנהגת נסעה ברחוב שוהם ונצמדה לצידו הימני של הנתיב הקרוב ככל שניתן למכוניות החונות. התובע נסע בכיוון הנגדי במרכב הנתיב, לא נצמד לצידו ופגע במכונית הנתבעים

4. בדיון שנערך בפני העידו התובע והנתבע 1, הם הנהגים המעורבים בתאונה.

דיון:

5. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה נסע באיטיות ברחוב ואז הבחין בנהגת הנוסעת מולו במהירות כשהיא עוברת לנתיב שלו מאחר ובנתיב שלה חנו רכבים שחסמו את הנתיב. התובע טען כי מדובר ברחוב צר וכי הוא נטה לצד ימין על מנת לברוח ממנה אך לא יכל לסטות יותר והרכבים התנגשו.

6. הנהגת גם היא חזרה על גרסתה וציינה כי נסעה במהירות נמוכה רחוב המוכר לה. הנהגת טענה כי הבחינה בתובע מתחילת הרחוב נוסע במהירות גובה ולא מאט ולא סוטה ימינה על מנת לאפשר לה לעבור. הנהגת טענה כי ניסתה לעשות הכל על מנת להתחמק אך ללא הצלחה. הנהגת טענה לכל האורך חונות מכוניות על נתיב נסיעתה ועל כן היא מחוייבת לנסוע על הנתיב הנגדי. הנהגת טענה כי שני רחבים יכולים לעבור בכביש שבו ארעה התאונה.

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסתו

של התובע וקובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים, מעיקרי הטעמים הבאים:

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותו הרהוטה, הבהירה והעקבית של התובע והיא מהימנה עלי. בנוסף, הנתבעת עצמה הודה כי ביצע עקיפה של רכבים חונים שחסמו את נתיב נסיעתה.

8. הואל והתאונה ארעה בעת שהנתבעת ביצע עקיפה של רכבים חונים ולצורך כך סטתה לנתיב הנסיעה הנגדי, היה עליה לבצע העקיפה בצורה זהירה או להימנע מעשותה כליל. משלא עשתה כן הרי היא האחראית לקרות התאונה.

9. יחד עם זאת, אני סבורה שלתובע "אשם תורם" לקרות התאונה. התובע הודה כי הבחין בנתבעת עוקפת את הרכבים ונכנסת למסלול נסיעתו ועל כן היה עליו לנהגו בזהירות לעצור את מכוניתו עוד קודם לקרות התאונה ו/או לסטות בחזקה ימינה על מנת למונעה. והיה עליו לעצור ולנהוג בזהירות. בפרט, כאשר התאונה ארעה כאשר הרכבים היו כמעט מקבילים זה לזה. קרי, כבר החלה בעקיפה.

משכך, אני מצאתי לנכון לייחס לתובע "אשם תורם" של 40% לקרות הנזק.

בנוסף, סבורה אני כי יש מקום להתערב ברכיב עוגמת הנפש שנתבע ולהפחיתו.

סוף דבר:

10. התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 2,721 ₪ (המהווים 60% ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ביום 8.5.12 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 200 ₪ בצרוף אגרת משפט בסך 50 ₪. סכומים אלה ישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ב חשון תשע"ג, 28 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.