1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 9.2.12 בבני ברק.

2. לטענת התובע 2, בתאריך 9.2.12 החנה את רכבו מאחורי רכבו של הנתבע שחסם את הכביש. התובע 2 יצא מן הרכב, עבר בין שתי המכוניות כשלפתע החל הנתבע לנסוע לאחור וכמעט פגע בתובע 2 שקפץ לאחור בבהלה והנתבע התנגש ברכב התובעים וגרם לו לנזקים. מיד לאחר התאונה הנתבע הבטיח לפצות את התובע על נזקיו אך חזר בו מגרסתו זו.

3. הנתבע הגיש כתב הגנה ובו טען כי נסע לאחור כמה סנטימטרים במהירות מזערית עת נפגע ע"י רכב התובעים.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה חנה מאחורי רכבו של הנתבע שנעמד בחניה כפולה. התובע ירד מהרכב והחל לחצות בין שני הרכבים כאשר הנתבע החל לנסוע ולכן קפץ התובע לאחור והבחין כי הנתבע גרם לרכב לנזקים. התובע טען כי מייד לאחר התאונה הנתבע הציע לשלם 1,000 ₪ על מנת לסיים את העניין.

אשת התובע העידה אף היא ותמכה בגרסתו לפיה הרכב היה במצב עצירה בעת התאונה וכי בעלה שנהג ברכב אף לא היה ברכב בעת האירוע וכי חצה את הכביש בין רכבם לבין רכב הנתבע שחסם את הכביש לפניהם ואז החל הנתבע לנסוע לאחור, כמעט מחץ את בעלה ופגע ברכבם. אשת התובע העידה אף היא כי הנתבע הציע לשלם סכום מידית וחזר בו.

5. הנתבע הודה כי נסע לאחור מספר מועט של סנטימטרים ובמקביל רכב התובע נסע קדימה ופגע בו. הנתבע הודה שהציע לשלם "כי אני לא אוהב בעיות" (עמ' 2 שורה 15 לפרוטוקול). הנתבע הכחיש את גובה הנזק אך לא הציג כל חוו"ד נגדית לעניין זה.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה רכבו עמד בשעה שרכב הנתבע נסע לאחור וכמעט פגע בו ובדרך נס פגע רק ברכב של התובע.

שנית, עדותו נתמכת בעדותה של אישתו, שאף היא חזרה במהימנות על גרסה זו.

שלישית, הצעת הנתבע לשלם בעבור הנזק עולה בקנה אחד עם לקיחת אחריות על התאונה.

סבורה אני, כי היה על הנתבע להבחין באמצעות המראה ברכב שנמצא מאחוריו ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לפגוע בו ומשלא עשה כן הינו אחראי לתאונה.

באשר לנזק - בהעדר חוו"ד נגדית, אין בידי לקבל את טענת הנתבע בעלמא ביחס לגובהו.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבע לשלם לתובעים סך של 6,720 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 8.5.12 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, ישא הנתבע בהוצאות משפט בסך 300 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד בתוך 15 ימים.

ניתן היום, י"ב חשון תשע"ג, 28 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.