1. בפני בית המשפט תביעת פיצויים בגין נזק שנגרם לרכב התובע עקב תאונת דרכים עם רכב אוטובוס, בבעלות הנתבעת.
2. זירת התאונה הינה צומת שמואל הנביא ופיתוחי חותם. לאחר סיום שמיעת העדויות ביום 19.11.12 הצדדים הגישו לתיק בית המשפט תמונות זירת האירוע ומיקום רכב התובע.
3. התובע החנה את רכבו בצד ימין של הכביש, במרחק מה מסימון הצומת באדום לבן על אבני השפה. אין במקום החניית רכב התובע סימון האוסר על חנייה במקום.
4. לטענת הנתבעת, חלה על התובע אחריות ולו רשלנות תורמת בכך שחנה במקום המפריע לתנועה, בניגוד לסעיף 5 (ה) (1) לחוק עזר ירושלים (חניית רכב והעמדתו) התשכ"א– 1960 (להלן: "החוק").
5. לטענת התובע, הוא חנה במקום חוקי כאשר אין בו סימון האוסר על כך. לדבריו כאשר חנה את רכבו הפנה ולו במעט את הגלגלים הקדמיים לכיוון שמאל, חלף על רכב האוטובוס "אקורדיון" כאשר הזנב פגע בצמיג השמאלי קדמי וגרם נזק להכוונת הגלגלים.
6. השאלה הראשונה הנה האם התובע חנה את רכבו בניגוד לחוק ואם כן, האם חלה עליו אחריות ולו ברשלנות תורמת, לנזק שנגרם לו. יוער כי התובע טען שמדובר באזור חניה מוסדר. במקרה דנן, אין סימון כחול לבן המעיד על הסדר המקום לחניה, יחד עם זאת העדר סימון אינו אוסר על חניה. כידוע קיימת תופעה של חניה בירושלים, היכן שאין סימון, יחשב המקום למותר לחניה. מהתמונות אשר הוגשו ניתן להבחין בשני נתיבי תנועה לכיוון אחד, כאשר יש נתיבים נגדיים באזור הצומת, ניתן להבחין בסימון על כביש בשני חיצים המכוונים המשך התנועה. העיד תור ארוך של רכבים החונים בשולי הכביש כאשר התובע חנה בראש התור. אין בכך כדי להכשיר את החניה. רואים בבירור שתור הרכבים החונים תופסים חלק מהנתיב, אין מעיכה או מפרץ של ממש המיועד לחניה. המבחן הינו ברור. מי שנמצא בנתיב הימני חייב לגלוש לנתיב השמאלי כדי לעקוף את תור הרכבים החונים במקום. קבלת דו"ח או אי קבלת דו"ח, אינה המבחן של העבירה. על פניו מדובר בחניה, בהפרעת תנועה בנתיב תנועה בניגוד לחוק.
7. האם בכך ניתן לפתור את נהג האוטובוס. התשובה שלילית. כפי שעלה מפסק דין ע"א 553/73, אליהו נ. חנחן פ"ד כט(2)341. עצם זכות קדימה אינה פותרת נהג מהפעלת הזהירות הנדרשת, נוכח הנסיבות (במקרה של חנחן כניסה לצומת אפילו באור ירוק). נהג האוטובוס עד לתור הרכבים, ידוע לו מניסיונו שעליו לעקוף את הרכבים ולבצע את הפעולה בצורה שנמנע מגרימת נזק לרכבים החונים (אפילו בניגוד לחוק). כנגד על התובע להבין שקיימת הפרעה לתנועה בנתיב, (שהוא חנה במקום הקרוב יותר לצומת ונתיב פניה ימינה), חרף העובדה שאחרים אף הם חונים במקום.
8. לאור האמור, ניתן לחלק את האחריות 90% לנהג האוטובוס בבעלות הנתבעת ו-10% לתובע. כתוצאה מכך מורה על הנתבעת לשלם לתובע סך של 3,894 ₪ בתוספת 500 ₪ הוצאות משפט. סה"כ תשלם הנתבעת לתובע סכום של 4,394 ₪. התשלום יבוצע עד ליום 15.1.13. בהעדר תשלום במועד, הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין עד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ב טבת תשע"ג, 25 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.