1. לפניי בקשה, בהסכמת שני הצדדים, להסתלקות המבקש מהבקשה שהגיש לאישור תובענה מינהלית כייצוגית, זאת בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק).

2. המבקש הגיש נגד המשיבה בקשה לאישור תובענה מינהלית כתובענה ייצוגית, ובגדרה טען כי החל משנת 1989 הוחרגו בצו הארנונה של המשיבה שטחי מרתפים לצורך חיובם בארנונה, אך החל משנת 1998 הושמטה מצו הארנונה ההוראה המחריגה את שטחי המרתפים משטח הנכס, לצורך חישוב הארנונה. בכך, טען המבקש בבקשתו לאישור התובענה המנהלית כתובענה ייצוגית, עקפה המשיבה את הוראות חוקי ההקפאה, שאסרו על העלאת ארנונה בניגוד לשיעור שהותר בדין.

3. ביום 28.12.14 נפסק בבית המשפט העליון בעע"מ 867/11 עיריית תל-אביב יפו נ' אי. בי. סי. ניהול ואחזקה בע"מ (28.12.14) (להלן – הלכת אי. בי. סי), בין היתר, כי קיימת חזקה, "שלפיה עתירה מנהלית המכוונת לפגם משורשר שנפל בצו ארנונה המוגשת בחלוף שבע שנים ממועד התקנתו של הצו הפגום לוקה בשיהוי אובייקטיבי המביא לדחיית העתירה".

4. בעקבות הלכת אי. בי. סי, והואיל והפגם הנטען בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, נפל בצו הארנונה לשנת 1998, דהיינו – מעל שבע שנים מעל הגשת הבקשה, עותר המבקש לאשר את הסתלקותו ובאי-כוחו מהבקשה, ללא צו להוצאות. בעניין זה הפנה העותר לבקשת הסתלקות שאושרה על-ידי בית-המשפט העליון בנסיבות דומות בבר"מ 6046/13 עיריית פתח תקווה נ' נתנאל מרדכי אנגל (22.1.15).

5. לאחר בחינת הבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום לאשר את ההסתלקות, ללא צו להוצאות, בהתאם לסעיף 16 לחוק; וכי בנסיבות העניין, ולנוכח הלכת אי. בי. סי, אין צורך לפעול לאיתור מייצגים חלופיים בהתאם לסעיף 16(ד)(1) לחוק.

6. על יסוד האמור לעיל, ובהתאם לסעיף 16 לחוק, אני מקבל את בבקשת ההסתלקות של המבקש. כפועל יוצא מכך, ובהסכמת הצדדים, אני מורה על מחיקת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ועל דחיית תביעתו האישית של המבקש, זאת ללא הוצאות.

המזכירות תמציא עותקים מפסק-הדין לבאי-כוח הצדדים וכן למנהל בתי-המשפט לצורך רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, ט' בשבט התשע"ה, 29 בינואר 2015, בהיעדר הצדדים.