ביום 9.5.12, ניתן צו כינוס לבקשת החייב. הדיון נקבע ליום 18.2.13. לקראת מועד הדיון, הגישה המנהלת המיוחדת בקשה לביטול הליכים, בשל כך שהחייב לא שילם כל תשלום חודשי, לא הגיש דוחות, ואף לא התייצב לחקירה בפני המנהלת המיוחדת.

המנהלת המיוחדת לאור האמור הגישה בקשה לביטול הליכים. הדיון שהיה קבוע בוטל ולחייב ניתנה ההזדמנות להשיב לבקשה.

החייב מסר כי לא עבד מספר חודשים, לפיכך לא הגיש דוחות כלכליים וביקש 6 חודשים הזדמנות נוספת.

לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים מצאתי כי דין בקשת המנהלת המיוחדת להתקבל.

החייב ניצל לרעה את ההליכים, לא שילם כל תשלום לטובת נושיו, לא הגיש דוחות ואף לא התייצב לחקירה בפני המנהלת המיוחדת.

החייב מבקש חצי שנה נוספת, להנות מהגנת פשיטת הרגל וצו הכינוס שניתן, אולם אין כל הסבר של ממש להתנהלותו חסרת תום הלב, לפיה, לא עשה מהומה לטובת נושיו.

לפיכך, מקבל אני את בקשת המנהלת המיוחדת ומורה כדלקמן:

צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו בטלים .

צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייב יבוטל בתוך 60 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים.

שכרה של המנהלת המיוחד ישולם לפי תקנות 8(א) ו- 15(ה) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981. כן זכאי הכונס הרשמי לשכר השגחה.

הכונס הרשמי יחלק את יתרת הכספים לנושים שתביעותיהם אושרו, בהתאם לסדרי הקדימה שבדין ו/או יעביר הכספים ללשכת ההוצאה לפועל.

כל סכום נוסף שיתקבל בחשבון פשיטת הרגל של החייב בשל הפרשי ריבית, ייזקף כשכר טרחת הכונ"ר.

המנהלת המיוחדת משוחררת מתפקידה.

ניתן היום, י' ניסן תשע"ג, 21 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.