<#2#>

נוכחים:

התובעת עו"ד שני קופנהגן

הנאשם בעצמו

ב"כ הנאשם עו"ד קונפורטי

<#3#>

גזר דין

מבוא

1. הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע שתי עבירות גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

על פי עובדות האישום הראשון בכתב האישום, ביום 8.5.2012, נכנס הנאשם לחנות הבגדים "סולוג", ונטל מהמגירה בחנות, את מכשיר הטלפון הנייד מסוג סמסונג "גלאקסי" שהיה ברשותה של שולמית שפירא.

על פי עובדות האישום השני בכתב האישום, בתאריך 5.5.2012, נטל הנאשם בחנות הצעצועים "טויס אר אס", את מכשיר הטלפון מסוג "אייפון 4" השייך לסוהא אלזינאתי, אותו הניחה ליד הקופה.

1. במסגרת ההסדר, סוכם בין הצדדים כי הנאשם יודה בעובדות כתב האישום, יורשע, ועובר לטיעונים לעונש יתקבל תסקיר מבחן בעניינו אשר יבחן, לבקשת הסנגור, אפשרות להארכת המאסר על תנאי אשר תלוי ועומד נגד הנאשם. יחד עם זאת ציינה המאשימה, כי עמדתה הינה להפעלת המאסר המותנה.
2. תסקירי המבחן
3. בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירי מבחן.

בתסקיר מיום 7.5.2013, צוין כי הנאשם בן 46, גרוש ואב לשתי בנות, הסובל מבעיות בריאותיות שונות, מתקיים מקצבה של המוסד לביטוח לאומי ומכור לסמים שנים רבות. אביו נפטר ממחלת הסרטן, ואמו סובלת מבעיות בריאותיות שונות.

הנאשם סיים 9 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא, אולם במהלך שירותו הצבאי, ריצה שלושה חודשי מאסר בכלא צבאי. במהלך השנים עבד בעבודות מזדמנות והתקשה לשמור על רצף תעסוקתי על רקע התמכרותו לסמים.

בהתייחס לעבירות נשוא התיק דנן, תיאר הנאשם שהיה נתון באותה עת בתקופת משבר, בה חווה מצב רוח ירוד ופעל מתוך מצוקה כלכלית וחובות כספיים שצבר. אמנם מסר כי מתחרט על מעשיו, אולם שירות המבחן התרשם כי הוא חסר תובנות באשר להשלכות מעשיו, מציג עמדה קורבנית וחלשה, תוך ריכוז עצמי גבוה בצרכיו התמידיים השונים, קשייו בשל מצבו הרפואי ובשל מחיר התנאים המגבילים.

בהתייחס לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים, עולה מתיאוריו של הנאשם כי החל להשתמש בסמים מגיל 17, ולאחר שחרורו מהצבא העמיקה התמכרותו והחל שימוש בסמים קשים, בעיקר הרואין. הנאשם תיאר ניסיונות גמילה רבים לאורך השנים, במסגרות פרטיות ובכוחות עצמו, אשר לא צלחו לאורך זמן. בשנת 2007, הופנה הנאשם ליחידה לנפגעי סמים בראשון לציון, שיתף פעולה והצליח לשמור על ניקיון מסמים. באופן הדרגתי, חלה התרופפות במידת המחויבות שלו לטיפול ביחידה, התמקד במצוקתו הכלכלית והנפשית, ולבסוף הפסיק את הטיפול. במסגרת מאסרו האחרון חזר לשימוש פעיל בסמים. לאחר שחרורו מהמאסר, בספטמבר 2011 פנה לטיפול במסגרת מרפאה פרטית, אשר כוללת ביקור של הנאשם במרפאה אחת לחודש לביקורת ולקבלת מרשם לתחליף סם. מדיווח עדכני של היחידה לנפגעי סמים עולה כי הנאשם משולב בטיפול עם עובדת סוציאלית מחודש נובמבר 2012, משתף פעולה ומתמיד בהגעתו לפגישות השבועיות. בבדיקות השתן שמסר נמצא נקי מאופיאטים ונמצאו שרידי תחליף סם. בנוסף השתלב הנאשם בטיפול קבוצתי למכורים המתקיים בשירות המבחן. שירות המבחן ציין, כי המלצת מטפליו של הנאשם הינה כי הנאשם יופנה למרכז גמילה אשפוזית באשדוד, על מנת להפסיק את השימוש בתחליף הסם באופן מבוקר ומפוקח, ולאחר מכן ימשיך בטיפול ביחידה.

נוכח המפורט לעיל, עתר שירות המבחן לדחייה של שלושה חודשים, בהם תיבחן רצינותו ומחויבותו של הנאשם לטיפול.

1. בתסקיר המשלים מיום 30.10.2013, המליץ שירות המבחן על הארכת המאסר על תנאי התלוי ועומד נגד הנאשם, לצד הטלת צו מבחן לשנה.

בתסקיר צוין, כי הנאשם נמצא בטיפול ביחידה לנפגעי סמים מחודש נובמבר 2012, משתף פעולה ומתמיד בהגעתו לפגישות השבועיות, ומוסר בדיקות שתן המעידות כי הוא מצליח להימנע מסמי רחוב. בנוסף מטופל במרפאה פרטית לקבלת תחליף סם.

במהלך תקופת הדחייה, המשיך הנאשם להגיע באופן רציף לפגישות בשירות המבחן. כן השתתף בקבוצת מכורים נקיים בשירות המבחן, הגיע בעקביות ובהתמדה לכל הפגישות, שיתף בקשייו היומיומיים עקב מצבו הבריאותי, והיה נכון לשוחח בפתיחות אודות ההתנהלות הבעייתית שאפיינה את חייו והובילה למעורבותו עם החוק.

מדיווח עדכני של גורמי הטיפול, וכן מוועדה שהתקיימה באוגוסט 2013, עולה כי הנאשם משקיע מאמצים רבים בשמירה על התנאים המגבילים, ביחוד נוכח מצבו הבריאותי אשר מצריך הגעה לבדיקות שוטפות בליווי אמו. כן בולטת נכונותו לשנות את אורחות חייו, דפוסים התמכרותיים והתנהלותו הבעייתית במישורים שונים. הוחלט כי יושם דגש על סיוע בתחום התעסוקתי. באשר לרצונו של הנאשם להפסיק את תחליף הסם הוחלט כי בשלב זה טרם בשלה העת להתקדם בכך.

על פי התסקיר, הנאשם פעל רבות על מנת לקדם את מצבו, גילה רצינות, יוזמה ואחריות רבה. הנאשם עשה מאמצים למצוא עבודה, הגיע להסדר פריסת תשלומים של חובותיו הכספיים, הוא מגויס להליך השיקום ונחוש להמשיך במאמציו לקדם עצמו בתחום התעסוקה.

שירות המבחן ציין כי להערכתו, נוכח שיתוף הפעולה שלו עם גורמי הטיפול השונים, פחת הסיכון להישנות התנהלות בעייתית מצידו בעתיד. יחד עם זאת התרשם שירות המבחן כי הנאשם זקוק להמשך ליווי טיפולי עקבי על מנת לסייע לו בהתמודדות עם קשייו השונים.

שירות המבחן סיכם באומרו כי לאחר אבחון ממושך, התרשם מהתהליך החיובי בו מצוי הנאשם, כי הוא משתף פעולה באופן מלא עם גורמי הטיפול, ומגייס כוחותיו לערוך מאמצים ולשפר תפקודו בתחום התעסוקתי. ניכר כי הוא מעוניין לערוך שינוי משמעותי באורחות חייו, כאשר להערכת שירות המבחן הימצאותו במסגרת טיפולית, מכוונת ומציבת גבול מיטיבה עימו ומסייעת לו בארגון חייו. ההתרשמות שירות המבחן הינה כי הסיכון להישנות עבירה דומה בעתיד פחת, והטלת מאסר בעיתוי זה של חייו, עלול לקטוע את התהליך הטיפולי המשמעותי בו מצוי.

שירות המבחן הדגיש כי הוא רואה לשקול בחיוב ענישה אשר תעביר לנאשם מסר של אמון בכוחותיו ותאפשר לו להמשיך בטיפול ובתהליך השיקום. לפיכך, ממליץ שירות המבחן להאריך את המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו, לצד הטלת צו מבחן לשנה, בתנאי של המשך טיפול ביחידה העירונית לנפגעי סמים.

1. טענות הצדדים
2. המאשימה עותרת להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 8 חודשי מאסר בפועל; הפעלת המאסר המותנה התלוי ועומד נגד הנאשם בן 7 חודשים בחופף ובמצטבר למאסר בתיק זה, כך שהנאשם ירצה בסך הכל 12 חודשי מאסר; מאסר על תנאי מרתיע על כל עבירת רכוש; קנס; ופיצוי לקורבן העבירה נשוא אישום 2.

לטענת המאשימה, מתחם העונש ההולם את כל אחת מהעבירות נע בין שני חודשי מאסר בפועל לבין 8 חודשי מאסר בפועל.

התובע הדגיש את החומרה המיוחדת שבגניבת מכשירי טלפון נייד, שבעת הזו אינם משמשים רק כמכשירי טלפון, אלא משמשים כמאגרים שונים של אנשי קשר, תמונות ועוד, ועל כן הפגיעה במי שנגנב ממנו מכשיר הטלפון היא רבה במיוחד. בנסיבות אלה, לטענתו, נקבע בפסיקה כי יש להטיל עונשי מאסר בפועל בגין עבירות אלה. כן הדגיש התובע כי חלקו של הנאשם משמעותי בביצוע העבירה.

באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה הפנה התובע לעברו הפלילי המכביד והממושך של הנאשם, הכולל הרשעות רבות בעבירות רכוש, בגינן ריצה עונשי מאסר, כאשר בעת שביצע את העבירות היה תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה. כן הפנה לכך שבשנת 2008 הוארכו שלושה מאסרים מותנים שהיו תלויים ועומדים נגד הנאשם. התובע אף ציין כי עברו הפלילי של הנאשם כה מכביד עד כי לולא התסקיר החיובי שהוגש בעניינו, היה מקום לסטות ממתחם העונש ההולם לחומרה לצורך הגנה על הציבור, לפי סעיף 40ה לחוק העונשין.

לעניין המלצת שירות המבחן וטענתו כי הנאשם עבר הליך שיקום משמעותי, הפנה התובע לכך שלדברי הנאשם ביצע את העבירות נשוא תיק זה מטעמים שונים אותם פירט, ולא בשל התמכרותו לסמים, כאשר לדברי הנאשם, בעת ביצוע העבירות לא היה תחת השפעת סמים, אלא קיבל טיפול במרפאה פרטית. כן הפנה לכך שבתסקיר הראשון שהוגש בעניינו של הנאשם צוין כי הנאשם חסר תובנות, וכי עבר ניסיונות גמילה רבים לאורך השנים אשר לא צלחו, וביניהם אף הליך גמילה שבוצע דרך שירות המבחן.

לטענת התובע אין לקבל את המלצת שירות המבחן, שכן שירות המבחן מהווה גורם ממליץ בלבד וכי קבלת המלצתו תהווה סטייה ממתחם העונש ההולם, שאין לה הצדקה במקרה זה.

1. הסניגור עותר לכך שבית המשפט יקבל את המלצת שירות המבחן, יאריך את המאסר המותנה התלוי ועומד נגד הנאשם ויעמידו בצו מבחן.

לטענתו, העבירות בהן הורשע הנאשם אינן מן החמורות, כאשר הנזק שנגרם בגינן הוא כלכלי גרידא. כן טען כי המאסר על תנאי התלוי ועומד נגד הנאשם הינו ממושך, איננו מאפשר את הטלתו בדרך של עבודות שירות, איננו מידתי ביחס לעבירות אותן ביצע הנאשם והוא הוטל בתיק בו ביצע הנאשם עבירה חמורה במידה ניכרת מהעבירות דכאן.

עוד טען הסנגור, כי הנאשם איננו צעיר, הודה בביצוע העבירות והביע חרטה, כאשר במהלך כל חייו ביצע עבירות על רקע התמכרות לסמים מסוכנים ועל אף מאמצים לא עלה בידו להיגמל, ובכל פעם שנכנס למאסר חזר להשתמש בסמים מסוכנים. לטענתו, על אף האמור בתסקיר שירות המבחן, הנאשם ביצע את העבירות דנן על רקע שימוש בסמים כאשר ניתן היה אף לראות זאת במהלך הדיון במעצר הימים. הסנגור הפנה לכך שמהתסקיר עולה כי הנאשם עושה כל שביכולתו על מנת לצאת מהמעגל העברייני ואף הביע נכונות להתנתק מתחליף הסם, ואולם הדבר לא הסתייע בשל מחלה ממנה הוא סובל. כן הפנה לכך ששירות המבחן ציין בתסקירו כי הסיכון מהנאשם הופחת באופן משמעותי. הסנגור הוסיף כי הנאשם מצוי מזה שנה וחצי במעצר בית עם אמו, כאשר שניהם סובלים מבעיות בריאותיות קשות וכניסתו של הנאשם לכלא תהווה תפגע באימו באופן קשה ביותר. כן ביקש ליתן משקל לחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות.

1. הנאשם בדברו האחרון התנצל על מעשיו, הביע צער וחרטה, וציין כי לא ישוב על מעשים אלה, שכן כיום הוא על דרך המלך. לעניין העבירות נשוא תיק זה ציין כדלקמן : "זה היה ממש פיתוי עמד על שולחן ויצר הרע גבר עליי". עוד הוסיף לעניין זה כי היה בעל עסק שפשט את הרגל והיה במצב כלכלי קשה.

לעניין העבירה בגינה ריצה עונש מאסר ממושך ציין כי היה נקי 8 שנים, ותפס אדם שפרץ לאחותו הביתה, הוא לקח את החוק לידיו והכה את המתלונן בשתי סטירות והמתלונן חש מאויים ממנו. הנאשם אמר למתלונן רק שישיב את הנזק שגרם לאחותו. לדבריו, כאשר שהה במאסר קיבל בשורה רעה ועל כן השתמש פעם נוספת בסמים, לאחר שהיה נקי מסמים 8 שנים קודם לכן.

הנאשם תיאר אירועים קשים מאד שאירעו במשפחתו, את העובדה שאביו נפטר בעת שהיה במאסר, תיאר את בעיותיו הרפואיות ואת מצבה הרפואי הקשה של אמו ועתר להתחשבותו של בית המשפט.

דיון והכרעה

1. העיקרון המנחה בענישה, בהתאם לסעיף 40ב' לחוק העונשין, תשל"ז-1977, הוא עיקרון ההלימה. בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם, בהתאם לעקרון הקבוע בסעיף 40ג' לחוק העונשין, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות ומידת הפגיעה בהן, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.
2. הערך החברתי המוגן אשר נפגע מביצוע העבירות אותן ביצע הנאשם, הינו הזכות לקניין ולפרטיות.

מקבלת אני את טענת המאשימה כי גניבת טלפון נייד אינה כגניבת כל רכוש, וכי היא גורמת לנזק רב יותר מאשר שוויו הכלכלי של הטלפון, שכן הטלפון הנייד מכיל מאגרים רבים ופרטיים השייכים לבעליו, כגון רשימת אנשי קשר, מסרונים ותמונות. עוגמת הנפש הנגרמת למי שמכשיר הטלפון הנייד שלו נגנב היא לעיתים רבה מאד ובלתי הפיכה, ויש בה פגיעה בפרטיות שאין בגניבת רכוש אחר.

לעניין חומרת עבירות אלה, יפים הדברים שנקבעו ברע"פ 6365/13 יפים קליינר מ' מדינת ישראל 23.9.2013:

"גניבת מכשירי טלפון ניידים הפכה, למרבה הצער, לתופעה נפוצה הפוגעת באזרחים תמימים ומערערת את תחושת הביטחון של הציבור. אין להקל ראש בעבירה זו ויש להטיל על המורשעים בביצועה עונשים הולמים".

יצויין כי בפסק דין זה אישר בית המשפט העליון מתחם לעבירות מסוג זה שנע בין מאסר בפועל לתקופה של חודשיים ועד למאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים. כן אישר את גזר הדין שהוטל על אותו נאשם למאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים על עבירה אחת של גניבת מכשיר טלפון, לנאשם שהיה בעל עבר פלילי.

1. נסיבות נוספות הקשורות לביצוע העבירה הן חלקו הבלעדי של הנאשם בביצוע העבירות, העובדה שהוא ביצע עבירה זו פעמיים, בהפרש של מספר ימים, במקומות שונים, כאשר באחד המקרים אף נטל את המכשיר מתוך מגירה. לדברי הנאשם הסיבות לכך היו, בשל "יצר הרע" והפיתוי שנגרם לו מכך שראה את מכשיר הטלפון, כפי שאמר בבית המשפט, ובשל מצבו הכלכלי הקשה ומצב רוחו הירוד, כפי שאמר לקצינת המבחן.

יצוין לעניין זה, כי טענתו כי פותה לקחת את מכשיר הטלפון שכן זה היה מונח למול עיניו, איננו מתאים לכך שבאחד המקרים הוציא את מכשיר הטלפון מהמגירה.

כן יש לשקול את העובדה כי אחד ממכשירי הטלפון לא הוחזר לבעליו ובכך נגרם לו נזק רב עד עתה.

1. בנסיבות אלה, ולאחר שעיינתי בפסק הדין אליו הפנה התובע ובפסקי דין נוספים, אני סבורה שמתחם העונש ההולם לכל אחד מהאירועים נע בין מאסר מותנה לשמונה חודשי מאסר בפועל.
2. בגזירת העונש המתאים לנאשם שלפניי, יש לשקול את עברו הפלילי המכביד של הנאשם, אשר כולל הרשעות רבות בעבירות רכוש רבות ושונות, סחיטה באיומים, הפרת הוראה חוקית וסמים. בגין עבירות אלה ריצה הנאשם פעמים רבות עונשי מאסר בפועל, אשר כללו הפעלת מספר מאסרים מותנים. הנאשם קיבל אף הזדמנויות מבית המשפט כאשר הוארכו לו מספר מאסרים מותנים.

בשנת 2010 נגזר דינו של הנאשם בגין ביצוע עבירה חמורה של סחיטה באיומים, של מתלונן הסובל מליקוי נפשי. בגין עבירה חמורה זו, הופעלו לא פחות משלושה מאסרים מותנים שהיו תלויים ועומדים נגד הנאשם, והוטלו עליו בסך הכל 20 חודשי מאסר בפועל.

לעניין עברו הפלילי, והעובדה שהוא מבצע עבירות פעם אחר פעם בעת שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי, יפים הדברים שנקבעו על ידי כב' השופט היימן, בעניינו של הנאשם, בתיק האמור:

"אוסיף על האמור שני מרכיבים עונשיים מחמירים התלויים זה בזה וכוונתי להרשעותיו הקודמות של הנאשם, רוצה לומר כי מדובר באדם שלו עבר פלילי שאני מגדירו כבד ביותר. לכך יש להוסיף, שכאשר ביצע הנאשם, המעשים, דהיינו העבירה שבה הודה, עמדו נגדו שלושה מאסרים מותנים אשר הוארכו זה מכבר, וכשאני שואל את עצמי מה משמעות הדבר, הריני מגיע לכלל מסקנה שהנאשם עבר העבירה והמעשים החמורים תוך שהוא מזלזל בתקפותו של החוק" (ת"פ 1799/09 (בית משפט השלום בראשון לציון), בעמ' 15).

והנה, זמן לא רב לאחר ששוחרר ממאסר, ביצע, בהפרש של מספר ימים, את שתי העבירות נשוא תיק זה, בעת שתלוי ועומד נגדו מאסר מותנה נוסף, בן 7 חודשים.

1. מנגד, קיימים שיקולים משמעותיים לקולא. הנאשם הודה בביצוע העבירות והביע חרטה; נסיבותיו קשות ומצבו הרפואי קשה ביותר, כעולה ממסמכים שהוגשו לעיוני; אף אמו של הנאשם במצב רפואי קשה וזקוקה לסיועו של הנאשם; הנאשם שוהה במעצר בית מזה שנה וחצי; ובעיקר – העובדה שמתסקירי שירות המבחן עולה כי הנאשם עבר טיפול משמעותי ממושך של גמילה מסמים, פעל רבות על מנת לקדם את מצבו, גילה רצינות, יוזמה ואחריות רבה. כן עשה הנאשם מאמצים למצוא עבודה, הגיע להסדר פריסת תשלומים של חובותיו הכספיים, הוא מגויס להליך השיקום, מעוניין לשנות את אורחות חייו ונחוש להמשיך במאמציו לקדם עצמו בתחום התעסוקה.

שירות המבחן ציין כי להערכתו, נוכח שיתוף הפעולה של הנאשם עם גורמי הטיפול השונים, פחת הסיכון להישנות התנהלות בעייתית מצידו בעתיד. יחד עם זאת התרשם שירות המבחן כי הנאשם זקוק להמשך ליווי טיפולי עקבי על מנת לסייע לו בהתמודדות עם קשייו השונים.

כאמור, אף המלצות שירות המבחן הן חיוביות והוא ממליץ להאריך את המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו ולהעמידו בצו מבחן.

1. לאחר ששקלתי את מלוא השיקולים המפורטים לעיל, לא מצאתי כי בנסיבות העניין מתקיימים התנאים החריגים ביותר להארכת המאסר המותנה חב ההפעלה או לסטייה ממתחם העונש לקולא.

מקבלת אני את טענת המאשימה כי מעיון בתסקירי שירות המבחן, גיליון ההרשעות של הנאשם ודבריו בבית המשפט, עולה כי אין קשר בין ביצוע העבירות נשוא תיק זה, או עבירות חמורות נוספות שביצע בעבר, להתמכרותו לסמים. לעניין העבירות נשוא תיק זה אמר הנאשם לקצין המבחן, כי החל מחודש ספטמבר 2011 החל בקבלת טיפול, וקיבל תחליף סם, במרפאה פרטית, כפי שהוא עושה עד היום. לפיכך, נוכח העובדה ששתי העבירות בוצעו בתקופה בה לא היה לטענתו תחת השפעת סמים אלא כבר היה במהלך הטיפול, הרי שעולה מכך שהוא לא ביצע את העבירות כאשר הוא בהשפעת סמים. בנוסף, הנאשם אמר במפורש לקצין המבחן כי ביצע את העבירות מתוך מצוקה כלכלית וחובות כספיים שצבר, ולא בשל התמכרות לסמים. אף בבית המשפט ציין כי ביצע את העבירות בשל כך "שלא עמד בפיתוי" ובשל "יצר הרע", ולא בשל השפעת סמים.

אף את העבירה החמורה מאד של סחיטה באיומים, אותה ביצע הנאשם כנגד אדם מוגבל בשכלו, ביחד עם אחרים, שבגינה הוטלו עליו 20 חודשי מאסר בפועל, הכוללים הפעלת שלושה מאסרים על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדו באותה עת, לא ביצע על רקע התמכרות לסמים, שכן הנאשם אמר בבית המשפט פעמיים, כי היה נקי מסמים כשמונה שנים עובר למאסרו, ורק בעת ששהה במאסר החל לצרוך סמים פעם נוספת, בשל בשורה רעה שקיבל. לפיכך, לדבריו, עבירה זו בוצעה בעת שהיה הנאשם נקי מסמים תקופה ממושכת.

זאת ועוד, מתסקירי המבחן ומדברי הנאשם במהלך הדיון בבית המשפט, עולה כי הנאשם עבר ניסיונות גמילה רבים במהלך השנים, הן לבדו והן בסיוע שירות המבחן, אשר לעיתים צלחו ואף לתקופה ארוכה, אולם הנאשם המשיך לבצע עבירות וחזר לשימוש בסמים. בנסיבות אלה, אף אם נראה כי הליך הגמילה הנוכחי מצליח אף הוא, לא ניתן לומר גם מהטעם הזה כי מדובר בשיקום של ממש שיש בו כדי לשנות את אורח חייו של הנאשם.

כן יש ליתן משקל לכך שניתנו לנאשם הזדמנויות בעבר לשנות את דרכיו גם בכך שהוארכו לא פחות משלושה מאסרים על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדו, בת"פ 7558/08, ועל אף זאת המשיך לבצע עבירות רבות וחמורות, גם כאשר היה נקי מסמים, כמפורט לעיל.

בנסיבות אלה, ומשביצע הנאשם את שתי העבירות דכאן, ואת העבירה החמורה ביותר שביצע שעה שלא היה מכור לסמים, הרי שאף אם נגמל מסמים עתה, כפי שעשה פעמים רבות בעבר, לא ניתן לומר כי הנאשם השתקם באופן אמיתי ועשה שינוי בדרך חייו, שהינה דרך עבריינית ופורעת חוק.

במקרה דכאן אין מדובר בהארכת תנאי בר הפעלה, שאף הוא נעשה רק במקרים חריגים, אלא הארכת מאסר על תנאי חב הפעלה, שהינו חריג אף יותר, ונעשה לפי סעיף 85 (א) לחוק העונשין, רק במקרים בהם שוכנע בית המשפט כי "לא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר על תנאי משום שיש סיכוי לשיקומו של האדם, כי הפעלת המאסר על תנאי תסב לו נזק חמור, וכי אין סיכון לשלום הציבור בשל הארכת התנאי".

1. נוכח העובדה שמדובר בשתי עבירות שונות, שבוצעו זמן קצר לאחר ששוחרר ממאסר ארוך ובעת שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי חב הפעלה; עברו הפלילי המכביד ביותר המלמד על מי שסיגל לעצמו דרך עבריינית קבועה שאינו נרתע מדבר; נוכח זאת שניתנו לו הזדמנויות בעבר והוארכו מספר מאסרים על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדו; העובדה שעבר טיפולי גמילה רבים במהלך השנים והמשיך לבצע עבירות; נוכח העובדה שנראה כי הוא ממשיך לבצע עבירות אלה גם כאשר הוא נקי מסמים – איני סבורה שניתן לומר כי לא יהיה זה צודק להפעיל את התנאי, או כי ייגרם לנאשם נזק כה חמור. בנוסף, נוכח כל האמור, איני סבורה כי ניתן לומר כי לא יהיה סיכון לשלום הציבור בהארכת המאסר על תנאי.
2. יחד עם זאת, מצאתי ליתן משקל רב לשיקולים הרבים והמשמעותיים לקולא שפורטו לעיל, לעניין משך המאסר שיוטל עליו בגין עבירות אלה ולכך שמרבית המאסר בפועל בתיק זה ירוצה בחופף למאסר המותנה שיופעל.

יש לקוות שהנאשם ימשיך להיות נקי מסמים בכותלי הכלא ולאחר שחרורו, וכי ימשיך במאמציו לעשות שינוי משמעותי בחייו, ואולם איני סבורה כי מדובר בשיקום ובשינוי אורחות חיים המצדיק בנסיבות העושה, את הארכתו של המאסר על תנאי וסטייה ממתחם העונש ההולם.

1. נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
   1. 4 חודשי מאסר בפועל.

אני מפעילה את המאסר המותנה בת"פ 1799/09 (בית משפט השלום בראשון לציון) לתקופה של 7 חודשים. המאסר בתיק זה ירוצה במצטבר ובחופף למאסר המותנה, כך שסך הכל ירצה הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, מהם ינוכו ימי מעצרו מיום 8.5.12 עד יום 15.5.12.

• 1. מאסר על תנאי מאסר לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרורו לא יעבור עבירת רכוש.
  2. פיצוי לעדת התביעה מס' 5 בסך 1,000 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט בתוך 60 יום. ככל שמופקד סכום כסף בתיק המ"ת 18144-05-12 יקוזז סכום הפיצוי מסכום זה.

זכות ערעור כחוק.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ב' טבת תשע"ד, 05/12/2013 במעמד הנוכחים.

הסניגור:

אבקש עיכוב ביצוע לצורך שקילת הגשת ערעור כנגד גזר הדין. הנאשם התייצב בכל הדיונים, ההמלצה משרות המבחן היא להארכת התנאי. שיקולי הערעור לא רעים בלשון המעטה. ככל שבית משפט לא ייעתר, ירצה תקופה משמעותית מהעונש.

התובעת:

בכפוף לערבויות, צו עיכוב יציאה מהארץ, בשל המדיניות, אנחנו נסכים.

הנאשם:

יש לי צו עיכוב יציאה מהארץ בתיק הוצאה לפועל. אין לי דרכון.

<#6#>

החלטה

אני מעכבת את ביצוע תחילת המאסר למשך 45 יום.

מוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הנאשם.

הערבויות שניתנו יישארו בתוקף עד להחלטה בערעור או עד להודעה שלא יוגש ערעור.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ב' טבת תשע"ד, 05/12/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי לימור שאער