1. התובעת הגישה תביעה זו לחייב את הנתבע לשלם לה סך של 4,000 ₪ תוך העלאת הטענות העיקריות הבאות:

א. הנתבע שכר דירה הגובלת עם דירת התובעת. בתחילת חודש אוגוסט 2011, עת סיים את חוזה השכירות ועזב את הדירה המושכרת, השליך הנתבע פסולת של אביזרי מיזוג אויר לתוך חצרה של התובעת – זאת ללא ידיעתה וללא הסכמתה.

ב. כאשר נצפה הנתבע זורק את הפסולת נשאל ע"י השכנים מדוע הוא עושה זאת – הוא טען, שזה זמני והוא מתכוון לפנותה.

רק לאחרונה נודע לתובעת, שהנתבע הוא זה אשר זרק את הפסולת, המונחת עד היום בחצרה ועל כן, פנתה התובעת אל הנתבע בדרישה לפנות לאלתר את הפסולת ולשפותה, אך הוא התעלם מכך לחלוטין – דבר שגרם לתובעת לפנות לבית המשפט.

2. הנתבע מבקש לדחות את תביעת התובעת מחוסר עילה ו/או יריבות, משום שהתובעת מנסה להטיל עליו אחריות בקשר לאירוע אשר אין ולא היה לו כל קשר ו/או השפעה ו/או אחריות לגביו.

כמו כן, מכחיש הנתבע את גובה הסכום הנתבע והנתבע מוסיף וטוען את הטענות העיקריות הבאות:

א. תביעה זו הוגשה, תוך שהתובעת משתפת פעולה עם אדם בשם מר קהא עזרא (להלן:"מר קהא")- עימו מצוי הנתבע בהליכים משפטיים וכל רצונה של התובעת הינו לאיים על הנתבע בכדי שימחק את תביעתו כנגד מר קהא, תוך העלאת טענות שקריות.

ב. מטרתה של תביעה זו, לפי טענת הנתבע, היא "להכשיר" את התנהגותו הרשלנית של מר קהא, אשר ממנו שכר הנתבע את הדירה.

מר קהא הגיש תביעה נגד הנתבע, המתנהלת בבית משפט אחר ולטענת הנתבע, הוגשה התביעה הנוכחית בד בבד עם תביעתו של מר קהא על דבר השלכת פסולת לחצר ביתה של התובעת.

ג. הנתבע טוען, שאין הוא מכיר את התובעת והוא אינו יודע אם הדירה הנטענת הינה דירת התובעת והאם הדירה גובלת לדירה אותה שכר הנתבע ממר עזרא כהן.

למיטב ידיעתו של הנתבע, הייתה הדירה הסמוכה לדירה אותה שכר – דירה נטושה.

3. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בחומר הראיות, אני מחליט לדחות את תביעת התובעת – זאת מהנימוקים הבאים:

א. התובעת לא הוכיחה וגם לא צרפה מסמך כלשהו אשר מוכיח את בעלותה על אותו מגרש שאליו או שעליו נטען שהנתבע השליך פסולת או על היותה היורשת של הוריה על מגרש זה – מה עוד, שהיא אינה היורשת היחידה. (עמ' 1 לפ',ש' 10 ועמ' 2 לפ',ש' 3).

כמו כן, בתביעתה מציינת התובעת, שבתחילת חודש אוגוסט 2011 השליך הנתבע את הפסולת, כאשר היא עצמה לא ראתה זאת ומדבריה עולה, שגם היו אחרים שזרקו שם פסולת (עמ' 1 לפ',ש' 22- 23) ואילו המכתב שנשלח לנתבע על סילוק הפסולת נשלח ביום 19.4.12, כמעט שנה לאחר התאריך המצוין בכתב התביעה.

ב. תביעת התובעת הוגשה ביום 9.5.12 ונאמר על ידה, שרק לאחרונה ידעה, שהנתבע הוא אשר זרק את הפסולת המונחת עד היום בחצרה ולעניין זה עלי להשיב לתובעת בשלושה אלה: ראשית, מניין ידעה התובעת שכבר בתחילת חודש אוגוסט 2011 השליך הנתבע פסולת, כאשר התובעת כלל אינה יודעת מתי גר שם הנתבע (עמ' 1 לפ', ש' 19) ושנית, כיצד זה מונחת הפסולת עד היום בחצרה, כאשר התובעת מעידה בבית המשפט ששילמה סך של 700 ₪ על מנת לסלק את הפסולת ושלישית, גם אם נניח שהתובעת אכן שילמה סך של 700 ₪, מדוע סברה התובעת שהיא רשאית לתבוע ללא כל סיבה, סכום מוגזם של 4,000 ₪? (ראה עדות התובעת בעמ' 1 לפ',ש' 15- 16 וש' 25).

התובעת לא צרפה לכתב התביעה חשבונית, קבלה או אישור כלשהו על תשלום הסך הנ"ל או כל תשלום אחר וגם לא הגישה לבית המשפט אישור המוכיח תשלום כלשהו.

ג. א) מי שהעיד מטעם התובעת הוא מר קהא ועדותו מעוררת בלבי ספק, הן בשל היותה מגמתית לאור מעורבותו – מעורבות יתר- בעניין, הן בשל כך, שמר קהא כתב לתובעת את המכתבים לנתבע (ראה בעמ' 3 לפ',ש' 15) והן בשל היותו אדם מעוניין בתוצאות המשפט בשל העובדה, שמתנהל משפט (תביעה ותביעה שכנגד) בין התובע ובין הנתבע בבית משפט לתביעות קטנות בבית משפט השלום ברמלה ונראה על פניו, שעדותו של מר קהא במשפט זה הוא מעין הכנה למשפט שעדיין תלוי ועומד בפני שני צדדים אלה. (ראה גם דברי הנתבע לעניין זה בעמ' 3 לפ',ש' 2- 6).

ב) סימני המגמתיות וסימני המעורבות האישית עולים כבר עם תחילת עדותו של מר קהא בבית המשפט, יען כי במקום להעיד על העובדות, שהן נשוא התביעה הנדונה בפני – תביעתה של התובעת גב' הדר ציונה- מתחיל מר קהא להעיד על עובדות הנוגעות לתביעתו הוא – אותה מנהל נגד הנתבע. (ראה בעמ' 2 לפ',ש' 9- 13).

גם בסיומה של עדותו של מר קהא, לא שכח להוסיף עניינים הנוגעים לתביעתו, שכן כך אמר מר קהא:

"...יש לי הוכחה מוכחת, שהוא מודה שהשאיר גם אצלי פסולת בבית. יש לי הוכחות שהוא חייב לי כספים והוא מודה בכך". (עמ' 3 לפ',ש' 31- 32, ההדגשות שלי- ג.ב.).

ג) מר קהא מעיד שהפסולת נמצאת עד היום. (עמ' 2 לפ',ש' 16 וש' 21).

אין לדעת לאיזו פסולת הוא מתכוון, שהרי למדנו מפי התובעת שניים אלה: ראשית, שכל דיכפין היה זורק פסולת לחצר בשל היות הבית עזוב ושנית, למדנו מעדות התובעת, שהיא שילמה 700 ₪ עבור סילוק הפסולת וגם מדברי מר קהא עולה, שהתובעת פינתה את הפסולת ושילמה למישהו (עמ' 2 לפ',ש' 31). אם כך, כיצד נמצאת פסולת עד היום?

ד. א) מר קהא הגיע לבית המשפט על מנת להעיד על עובדות בקשר לתביעתה של התובעת ולא על עובדות הנוגעות לתביעתו כנגד הנתבע. (ראה את שנאמר על ידי בית המשפט בסעיף 3ג(ב) לעיל).

עובדה נוספת הראויה לציון היא, שלאחר סיום ההליך הדיוני במשפט זה, הוגשה בקשה לתיקון פרוטוקול. אמנם על הבקשה חתמה התובעת – כמו שצריך להיות- אך ספק בעיני אם גם בכתיבת בקשה זו לא הייתה למר קהא מעורבות כלשהי.

ב) מה, בעצם מבקשת התובעת לתקן? התיקון הוא, בהוספת מילים לפרוטוקול, שמר קהא אמר שיש לו הקלטה בה הנתבע מודה שהוא השאיר פסולת והוא מוכן להשמיע אותה לבית המשפט ואילו משפט זה לא הוקלד.

לעניין זה, אין מה לתקן, משום שבאמירה, שהעניין לא נרשם, לא דקה פורתא התובעת, שכן בעדותו של מר קהא נרשם בפירוש:" יש לי הקלטה שבה הוא מודה בפירוש שהוא השליך פסולת". (עמ' 2 לפ',ש' 12- 13).

אם כך נרשם בגוף הפרוטוקול, כיצד מעיזה התובעת לבקש תיקון שאין צורך בו?

ג) עוד מבקשת התובעת להוסיף לפרוטוקול, שמר קהא אמר שיש לו תמונות שהוא צילם והוא יכול להראותן לבית המשפט.

בבקשה הובאה הערה נוספת לפיה אמר מר קהא שהוא הביא דוגמאות לחומר שנמצא בשטח התובעת.

הפרוטוקול משקף את דברי הצדדים ודברי העד ואין מה להוסיף, שכן אילו כך נאמרו הדברים, היו דברים אלה נרשמים.

ד) עוד מלינה התובעת על הערת בית המשפט, שמר קהא מתערב כל הזמן תוך מתן עדותו, אך מעירה התובעת לבית המשפט, שהוא התערב פעם אחת.

אכן כן, מר קהא התערב בדיון כבר מתחילתו בעת שהתיישב ליד התובעת ורק לאחר התערבותו ומשבית המשפט שאל אותו אם הוא יעיד במשפט, רק אז הוצא מר קהא מהאולם והוכנס רק לאחר עדותה של התובעת על מנת לשמוע עדותו.

לאחר עדותה של התובעת וגם במהלך עדותו של הנתבע, אכן התערב מר קהא מדי פעם ולא כל ההערות של בית המשפט נרשמו, אך לאחר שהתערבות זו חזרה על עצמה שוב ושוב, ציין בית המשפט פעמיים את התערבותו של מר קהא. (ראה בעמ' 3 לפ', ש' 20 וש' 28).

התערבות זו, כשלעצמה, של עד, היא – יחד עם הנימוקים שפורטו לעיל- אך מחזקת את מסקנת המגמתיות שבעדותו של מר קהא.

4. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני מחליט לדחות את התביעה.

לאור הנסיבות המיוחדות, אשר עלו מטענות הצדדים, החלטתי שלא לחייב התובעת בהוצאות משפט וכל צד ישא בהוצאותיו.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום 28.10.12 (יב' בחשוון התשע"ג) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.