1. לפניי בקשה למתן רשות להגשת ראיות הזמה.

2. המדובר בתביעה לפי חוק לשון הרע התשכ"ה-1965. במסגרת התביעה, עתרה המבקשת – המשמשת מזכירה בבית הספר היסודי "עין איבראהים" באום-אל-פאחם (להלן: בית הספר) לחייב את המשיבה – מורה וסגנית מנהלת בבית הספר, לפצות את המבקשת בסך 100,000 ₪, וזאת בשל שורה של מעשים אשר לטענתה מהווים, בין השאר, עוולת לשון הרע.

3. בבקשתה, עותרת המבקשת כי יותר לה להגיש תצהיר עדות ראשית של הגב' פדוא סעאדה (להלן: גב' סעאדה), וכי יותר לה להזמין את הגב' סעאדה לעדות במועד ההוכחות הקרוב. לטענת המבקשת יש בעדות זו כדי להזים עדותה של עדה שהעידה מטעם המשיבה – הגב' חלימה אגבאריה (להלן: גב' אגבאריה). המבקשת טוענת בבקשתה כי הגב' אגבאריה טענה בסעיף 7 לתצהיר עדות ראשי שהוגש מטעם המשיבה, וכן בחקירתה במעמד הדיון ביום 13.12.12 כי נכחה בחדר המורים בשעה שהמבקשת סיפרה אודות "צילומים" רפואיים שעברה. (להלן: פרשת הצילומים). המבקשת טוענת כי הגב' סעאדה מעידה כי הגב' אגבאריה כלל לא הייתה בחדר המורים, וכי המבקשת לא אמרה את המשפט המיוחס לה בפרשת הצילומים. המבקשת טוענת כי הופתעה מן הטענה שהובאה בתצהירה של הגב' אגבאריה, לאחר שלא בא זכרה של טענה זו בכתב ההגנה של המשיבה, אולם כל עוד לא נחקרה הגב' אגבאריה על תצהירה – הרי אין לו כל כוח ראייתי, ועל כן רק לאחר שנחקרה הגב' אגבאריה בחקירה שכנגד, פנתה המבקשת אל הגב' סעאדה על מנת שתיתן עדותה. המבקשת טוענת כי פנתה לגב' סעאדה מייד לאחר דיון ההוכחות, אולם הגב' סעאדה ניאותה לתת תצהיר רק ביום 05.01.13. המבקשת עותרת להביא ראייה זו, על מנת לסייע לברור האמת, וכן לטענתה, לעדות זו חשיבות רבה בקביעת מהימנות עדותה של הגב' אגבאריה באופן כללי. המבקשת עתרה כי יותר לה, במדית הצורך, להעיד אף היא באופן ממוקד בדבר עדות ההזמה.

4. בתגובתה טוענת המשיבה כי על הבקשה להידחות מאחר ולא צורף לה תצהיר התומך בעובדות המובאות בבקשה. המשיבה טוענת כי המבקשת ידעה אודות נוכחותה של הגב' סעאדה בחדרה המורים במהלך "פרשת הצילומים", אך בפי המבקשת אין כל נימוק המצדיק עתירת המבקשת להגיש תצהירה של הגב' סעאדה רק עתה. עוד טוענת המשיבה כי המבקשת לא מסתפקת בעדותה של הגב' סעאדה, אלא עותרת לעלות בעצמה לדוכן העדות, אף שתמה פרשת התביעה.

5. בתשובה לתגובה טוענת המבקשת כי העובדות עליה נסמכת הבקשה עולות מתיק בית המשפט, ועל כן אין צורך בתצהיר התומך בהן, מלבד הטענות אשר נתמכו בתצהירה של הגב' סעאדה, שצורף לבקשה. עוד טוענת המבקשת כי עובדת הימצאותה של הגב' סעאדה אכן היתה ידועה לה זה מכבר, אך עובדה זו, שאינה שנויה במחלוקת, קיבלה משנה חשיבות שעה שנטען כי הגב' אגבאריה נכחה בחדר המורים וכי שמעה את הדברים עליה העידה בעניין פרשת הצילומים.

דיון והכרעה

6. תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר דין אזרחי התשמ"ד-1984 קובעת את סדר הבאת הראיות, וזו לשונה:

"התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות"

7. מלשון התקנה עולה, כי בסמכותו של בית המשפט להתיר לתובע להביא ראיות, ובכללן עדויות, שמטרתן להפריך את גרסתו של הנתבע, אף לאחר שנשמעו ראיות ההגנה. יחד עם זאת הכלל הוא כי "עניין שעל התובע היה הנטל להוכיחו מלכתחילה – לא יינתן היתר להביא לגביו ראיות הזמה, אלא בנסיבות יוצאות דופן, ובהן – כאשר התובע הופתע מטיעון, או מראיות של הנתבע... או כאשר מבקשים לערער את מהימנותו של עד שהובא על ידי הנתבע" (ראו: רעא 1498/09 יעקב בן דוד אוחיון נ' יאיר גולדפינגר (פורסם בנבו, 10.03.2009); רע"א  1412/06 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' ש. פרידמן ש. לנדסמן הנדסת בניין בע"מ (פורסם בנבו, 13.07.2006)).

8. בענייננו, טוענת המבקשת כי הופתעה מעדותה של העדה הגב' אגבאריה, שכן העובדות העולות מעדות זו לא נזכרו בכתב הגנתה של המשיבה. עוד לטענתה, עדותה של הגב' סעאדה יש בה להשפיע על הערכת מהיהמנותה של עדותה של הגב' אגבארייה בכלל, ובעניין פרשת הצילומים בפרט. המבקשת טוענת כי רק לאחר שנחקרה הגב' אגבארייה – הפך תצהירה לראייה, ועל כן רק לאחר שנחקרה יכולה הייתה לבקש הבאת ראיות המפריכות את עדותה.

9. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אף שמדובר בעדות שאינה נוגעת ללב לבו של הסכסוך בין הצדדים, מצאתי כי נוכח העובדה כי שאלת הצילומים מצאה מקומה בתצהירה של הגב' חלימה, ויש בעדות זו כדי להשחיר את דמותה של התובעת ולהציגה כמי שיוזמת שיחות מיותרות בחדר המורים ומאחר ויש בהבאת עד הזמה כדי לשפוך אור על מהימנות העדה, מצאתי כי יש מקום לזמן את העדה. בעניין זה אציין, כי צודקת המשיבה כי תצהיר בכתב הינו עדות שמועה, ואינו קביל כראייה עד אשר נחקר המצהיר על תצהירו (ראו: רע"א 3312/04 אשורנס ג'נרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ פ''ד ס(3) 245; רע"א 6283/93 ד. דני חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף פ"ד מח(1) 639).

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ג, 16 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.