1. להלן החלטתי בבקשת צד ג' מס' 2 לעיכוב ההליכים בתביעה בשל הליך תלוי ועומד.

2. מקרה שהיה כך היה:

הנתבעים הגישו לבית משפט המחוזי בחיפה עתירה מנהלית בתיק עת"מ 1801-04-11 נגד עיריית קרית אתא ו-ועדה מקומית לתכנון ובנייה – קרית אתא (להלן: "העתירה"). בעתירה ביקשו הנתבעים לבטל זיקות הנאה, מעברים וחניונים ציבוריים ביחס למקרקעין אשר יועדו למרכז מסחרי ומשרדים בקרית אתא, וזאת כפי שנקבע בתב"ע החלה על המקום. ביום 1.2.12 ניתן פסק דין לפיו העתירה התקבלה (להלן: "פסק הדין"). התובעים לא היו צד לעתירה, אף כי לטענתם תוצאות פסק הדין פוגעות בהם.

המשיבים בעתירה הגישו ערעור על פסק הדין לבית משפט העליון בתיק עע"מ 3209/12 והדיון בערעור נקבע ליום 20.5.13 (להלן: "הערעור"). התובעים בתביעה דנן ביקשו להצטרף כצד לערעור ובקשתם התקבלה.

במסגרת התביעה שבפניי טענו התובעים כי הנתבעים הטעו אותם והציגו בפני בית המשפט אשר דן בעתירה מצג שווא כאילו אין להם כל עניין בעתירה ובתוצאותיה וכי ממילא הם לא ייפגעו מכל פסק דין שיינתן באותו הליך וזאת על אף כי הנתבעים ידעו כי אין הדבר כך. בשל התנהלות הנתבעים נמנעה מהתובעים זכות השימוע והייצוג במסגרת העתירה ובכך נגרם להם נזק.

3. לטענת המבקש, ואשר ייצג את הנתבעים במסגרת העתירה וצורף כצד ג' בהליך זה, הואיל ובבית משפט העליון תלוי ועומד ערעור על פסק הדין והואיל והתובעים הצטרפו לערעור, הרי ההכרעה במסגרתו ממילא תייתר את הדיון בתביעה דנן, ולפיכך יש לעכב את הדיון בה עד להכרעה בערעור.

התובעים מתנגדים לבקשה בטענה כי טענותיהם בתביעה – מסירת מידע מטעה לבית משפט לעניינים מינהליים והפרת חובת הזהירות כלפיהם – אין עניינן פסק הדין שניתן בעתירה אלא הפרת החובה המוטלת עליהם כאמור, ואשר הנזק בגינה כבר נגרם. כמו כן, התובעים זכאים, כטנעתם, לפיצוי בגין אובדן הסיכוי לזכות בעתירה, ולעניין זה אין נפקא מינא מה תהיה תוצאת הליך הערעור.

הנתבעים מסכימים לבקשה.

4. בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר בין הצדדים בעלי הדין תלוי ועומד הליך נוסף הדן בסוגייה זהה במהותה, לבית המשפט שיקול דעת לעכב את ההליך המתנהל בפניו וזאת עד להכרעה בהליך הנוסף. הרציונל העומד מאחורי עיקרון זה הוא מניעת הכבדה מיותרת על בתי המשפט ובעלי הדין האחרים בתביעה מניהול הליך כפול וכן מניעת קביעות סותרות העלולות להתקבל על ידי ערכאות שיפוטיות שונות באותו בעניין (ר' ספרו של השופט (בדימוס) א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, עמ' 116-117).

ודוק, בעיכוב הליך בשל עניין תלוי ועומד לא נדרשת זהות מוחלטת בסוגיות הנדונות בערכאות השונות, ולעניין זה נפסק ב-ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2), 477, כדלקמן:

"כדי להחיל את עקרון 'הענין תלוי ועומד' יש להוכיח את זהות העילות בשתי התובענות ... לעניין זהות העילות, אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים לידון בשתי התובענות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית" (שם, עמ' 481).

זאת ועוד, עיכוב הליכים בשל עניין תלוי ועומד אינו מחייב זהות בין הסעדים הנתבעים בהליכים השונים ואף אין הכרח בקיום זהות מלאה בין בעלי הדין (ר' ע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ נ' קפלן (פורסם בנבו)).

מן הכלל אל הפרט.

5. משהתקבלה בקשת התובעים להצטרף להליך הערעור בבית משפט העליון, הרי מן הסתם טענותיהם כנגד פסק הדין תישקלנה באותו הליך, כולל לעניין אי ייצוג הולם במסגרת העתירה. ככל ובית משפט העליון יקבע כי על אף אותן טענות יש להותיר את פסק הדין על כנו, הרי קרוב לוודאי הדיון בהליך שבפניי יתייתר והתובעים לא יוכלו להישמע בטענה כי נגרם להם נזק בעקבות התנהלות הנתבעים במסגרת העתירה, כמתואר לעיל.

אמנם נכון, קיימת גם אפשרות כי בית המשפט העליון יורה על החזרת העניין לבית המשפט לעניינים מנהליים אשר ידון בטענות התובעים לגופן, אולם, גם אז התוצאה תהיה דומה ככל ופסק הדין יעמוד בתוקפו.

6. למעלה מהצורך, בכתב התביעה התובעים מבקשים לחייב את הנתבעים בתשלום סך של 2,000,000 ש"ח. דא עקא, מסעיפים 65 ו-71 לכתב התביעה עולה כי לגישת התובעים נזקיהם הנטענים טרם התגבשו במלואם והם נתמכים אך ורק בחוות דעת שמאי ראשונית לעניין ירידת ערך הנכס. חוות הדעת הנ"ל מבוססת על ההנחה כי לא יוקם חניון ציבורי במקום, תוצאה אשר בהחלט יכולה להשתנות בפסק הדין שיינתן בערעור, על כל המשתמע מכך מבחינת גובה הנזק הנטען. ספק אפוא, אף לגישת התובעים, אם תביעתם הבשילה והגיעה העת לדון בה כאשר תהיה ההכרעה בהליך הערעור אשר תהיה, היא בהכחר תשליך על נזקיהם הנטענים בתביעה.

7. העובדה כי הדיון בערעור נקבע לעוד זמן קצר יחסית, 20.5.13, תומכת בתוצאה אליה הגעתי.

8. לאור האמור לעיל, אני מורה על עיכוב ההליכים בתביעה.

9. תוך 90 יום יודיעו התובעים על תוצאות הליך הערעור בבית משפט העליון.

לעיוני ביום 2.6.13.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ג, 26 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.