לפני: כב' השופט יוחנן כהן

פסק דין

1. בפנינו תביעת התובע בה מתבקש בית הדין לבטל את החלטת פקיד התביעות מיום 14/11/11, שלא לקבל לטיפול ערר שביקש התובע להגיש לוועדה הרפואית לעררים על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 26/6/11, בשל כך שהערר הוגש באיחור ולא בתוך 30 ימים מיום המצאת הודעת הנתבע לתובע בדבר החלטת הוועדה הרפואית.

2. התובע נפגע בעבודתו בתאריך 21/6/10, פגיעתו הוכרה כתאונת עבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [תשנ"ה] 1995 – (להלן: "החוק").

3. התובע הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות, וזומן לוועדה רפואית מדרג ראשון בתאריך 26/6/11.

4. ביום 27/6/11, יום למחרת כינוס הוועדה מדרג ראשון, שלח הנתבע לתובע מכתב אודות החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון בו מצויין כי לתובע לא נותרה נכות כתוצאה מהעבודה וכי אין קשר סיבתי בין הליקויים בברכו של התובע לפגיעה בעבודה.

5. הנתבע שלח את המכתב הנ"ל לכתובתו של התובע ברח' הקנאים 8/9 ערד. לטענת התובע הוא קיבל את המכתב הנ"ל באיחור ניכר, במהלך חודש ספטמבר, והוא אינו זוכר את היום המדויק בו קיבל את המכתב. כמו כן טוען התובע, כי פרוטוקול הוועדה אשר הגיע אליו לא היה קריא, ועל כן אין בכך כדי לענות על הדרוש על מנת שיתחיל מניין 30 הימים.

6. בתאריך 30/10/11 (ת/1), הגיש ב"כ התובע בקשה לנתבע ובה ביקש את זימונו של התובע לוועדה לעררים וטען כי הפרוטוקול אינו קריא.

7. בתאריך 15/11/11, נשלח אל ב"כ התובע מכתב החלטת הוועדה בשנית, וכן העתק פרוטוקול הוועדה.

בתאריך 21/12/11 (ת/2), נשלח אל ב"כ התובע מכתב נוסף, בו ציין הנתבע כי פרוטוקול הוועדה נשלח לתובע וכי באפשרות ב"כ להמציא אישור תשלום על מנת לקבל העתק נוסף של הפרוטוקול.

תמצית טענות התובע

8. פרוטוקול הוועדה לא נשלח בדואר רשום, הנתבע מטעמיו בחר לחסוך את עלות המשלוח בדואר רשום ואת עלות שמירת האישורים על המשלוח. בהעדר משלוח בדואר רשום – אין הנתבע יכול להוכיח את מועד קבלת הפרוטוקול.

9. הנתבע לא הציג כל ראיה סותרת לטענת התובע בדבר אי קבלת המסמכים.

10. פרוטוקול הוועדה אשר נשלח לתובע לא היה קריא ולכן אין בכך כדי לענות על הדרושת על מנת להתחיל מניין 30 הימים.

תמצית טענות הנתבע

11. התובע נבדק על ידי ועדה רפואית ביום 26/6/11 וכבר למחרת ביום 27/6/11 נשלח אליו מכתב ופרוטוקול הוועדה למענו הרשום בטופס התביעה לקביעת דרגת נכות – הקנאים 8/9 ערד.

12. ב"כ התובע פנה לנתבע אך ורק בתאריך 30/10/11 ולאור פנייתו ותוכן מכתבו, יש להסיק באופן וודאי כי הוא קיבל את המכתב וידע על קיומו, אך פנייתו לנתבע בוצעה אך ורק כעבור 4 חודשים. הנתבע ישן על זכויותיו ועל כן, בדין הדחייה, משלא הוגש ערעור במהלך 30 הימים מקבלת המכתב מיום 27/6/11.

13. התובע לא הוכיח כי נבצר ממנו לפעול במסגרת המועדים הקבועים בחוק וכי לא מתקיימים טעמים המנויים בחוק ההתיישנות.

14. בהתייחס לטענות התובע, טען הנתבע, כי פרוטוקול הוועדה הינו קריא ובהיר ביותר והוא נשלח אל התובע בהתאם למועדים הרשומים על המכתב ביום שליחתו. לא חלה כל חובה על הנתבע להדפיס פרוטוקולי ועדה אשר נערכות על ידי ועדות רפואיות חיצוניות למוסד.

הכרעה

15. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

16. תקנה 27(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 קובעת:

"נפגע רשאי לערער על החלטת הוועדה בדבר דרגת נכותו בפני וועדה רפואית לעררים (להלן – וועדה לערעורים) תוך 30 יום מתאריך בו נמסרה לו ההחלטה. המוסד רשאי לערער כאמור תוך 30 יום מהתאריך בו נמסרה ההחלטה למזכיר".

"נפסק כי לבית הדין אין סמכות להאריך את המועד להגשת תובענה לבית הדין בעקבות החלטת המוסד הדוחה את תביעת המבוטח (עב"ל 1281/00 אבו גאמע נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לה' 860, 853).

ומקל וחומר כלל זה חל על הליך פנימי במוסד שטרם הגיע לפתחו של בית הדין".

(עב"ל 742/08 אילן פחימה נ' המוסד לביטוח לאומי).

בהקשר זה יוער כי לנתבע נוהל פנימי לפיו לא תיטען טענת התיישנות לגבי ערר לוועדה הרפואית המוגש תוך 90 ימים מיום המצאת החלטת הוועדה הרפואית מן הדרג הראשון (במקום 30 הימים הקבועים בתקנות).

17. מקובלת עלינו טענת הנתבע כי במכתב הנתבע אל התובע מיום 27/6/11, צורף פרוטוקול של הוועדה הרפואית מיום 26/6/11, וכי התובע קיבל את מכתב הנתבע מיום 27/6/11 סמוך לאחר שהוא נשלח. בהעדר כל גירסה מטעם התובע לעניין המועד המדויק בו קיבל את פרוטוקול הוועדה הרפואית מיום 26/6/11, אינני סבור כי יש מקום שלא לקבל את עמדת הנתבע.

18. כזכור, טענת התובע היא שהוא קיבל את החלטת הוועדה במהלך חודש ספטמבר, אולם הוא אינו זוכר את היום המדויק. אלא שדעתי היא שלא עלה בידי התובע לבסס את טענתו בעניין זה, ואפרט.

19. התובע טען בתצהירו כי בתאריך 1/6/11 עבר עם משפחתו מהדירה ברח' הקנאים 8/9 לרחוב תור 6/1 בערד, וכן ציין כי המכתב שצורף לפרוטוקול, נשא כתובת שאינה נכונה, שכן בפועל התגורר התובע בתקופה זו ברח' תור 6/1 ולא ברח' הקנאים 8/9 (סעיפים 6 ו-7 לתצהיר התובע).

אלא מאי? מעדותו של התובע התברר כי מכתב הנתבע בדבר זימונו של התובע לוועדה מדרג ראשון מיום 26/6/11, נשלח אל התובע ביום 5/6/11 לכתובתו ברח' הקנאים 8/9. אין חולק על כך, כי התובע התייצב לדיון בפני הוועדה מדרג ראשון, בהתאם לאותה הזמנה. בעדותו סתר התובע את הגירסה המצויה בתצהירו ולפיה עבר ביום 1/6/11 עם משפחתו מרח' הקנאים לרח' תור. לעניין זה נביא מתוך עדותו של התובע:

"ש. אני מציג בפניך מכתב של הוועדה הרפואית של זימון הוועדה מיום 26/6/11, מה התאריך שמצוין?

ת. ג' סיון. 5/6/2011.

ש. ב-5/6/11 נשלח אליך זימון ליום 26/6/11?

ת. המכתב מהוועדה הרפואית נשלח ב-5/6/11.

ש. לאיזה כתובת זה נשלח?

ת. כנראה לקנאים כי באותה תקופה גרתי בקנאים.

ש. ואת המכתב הזה קיבלת?

ת. אני לא זוכר, סביר להניח שכן."

(פרוטוקול מיום 24/3/14, עמ' 9, ש' 26 – עמ' 10, ש' 2).

20. מקובלת עלי טענת הנתבע לפיה עצם העובדה שהתובע התייצב בפני הוועדה מדרג ראשון, לאחר שנשלחה לו הזמנה לכתובתו ברח' הקנאים ביום 5/6/11, יש בה כדי לחזק את המסקנה כי התובע קיבל לידיו גם את ההחלטת הנתבע מיום 27/6/11. בהתאם לכך, הנני קובע כי התובע קיבל את החלטת הוועדה הרפואית מיום 26/6/11 סמוך לאחר 27/6/11 (מועד שליחת המכתב).

21. עיון בכתב התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה מלמד כי הכתובת אותה מסר התובע לנתבע לצורך המצאת דברי דואר היא ברח' הקנאים 8/9, וכך גם נרשם בפרוטוקול הוועדה הרפואית מדרג ראשון. צירופן של עובדות אלו לעדותו של התובע כמפורט לעיל ואף סמיכות הזמנים בין מתן החלטת הוועדה מדרג ראשון לבין משלוח דבר הדואר על ידי מזכירת הוועדות הרפואיות, מוביל למסקנה המתבקשת ולפיה ההודעה על החלטת הוועדה נשלחה למענו של המערער ביום 27/6/11. החזקה בדבר תקינות עבודת המינהל הציבורי שלא נסתרה במקרה דנן, בצרוף הוראות סעיף 57ג לפקודת הראיות [נוסח משולב], התשל"א – 1971, שעניינן המצאה על ידי הדואר, מחזקת אף היא את המסקנה שההודעה נשלחה לתובע בסמוך ליום 27/6/11 והגיעה לידיו.

22. עוד עולה מעדותו של התובע, כי הוא אינו זוכר במדויק את המועד שהתקבלה אצלו ההחלטה כאמור. מחד – טען כי ההחלטה התקבלה אצלו במהלך חודש ספטמבר 2011 והוא אינו זוכר את המועד המדויק, ומנגד – טען כי יתכן וההחלטה הגיעה למענו במהלך חודש יולי 2011, כאשר הוא ומשפחתו יצאו לחופשה מיום 11/7/11 ועד ליום 21/7/11 (סעיף 11 לתצהיר התובע). בחקירתו הנגדית נשאל התובע מדוע לדעתו מכתב הנתבע שנשלח ביום 27/6/11 היה צריך הימצא בתיבת הדואר הישנה או החדשה דווקא ב-21/7/11, כחודש לאחר שנשלח, השיב: "אחרי שחזרנו מהחופשה... חלק מהדואר היה מגיע לקנאים וחלק לת.ד., אף פעם לא היה מדויק, גם חשבונות חשמל וגם עירייה." לכשביקש בית הדין למקד את התובע מדוע הוא התרכז דווקא בתאריך 21/7/11, השיב: "אני לא יודע למה דווקא ב-21/7, זו פעם ראשונה שעשינו את צום י"ז בתמוז אצל חמותי בשדולה בצפון הרחוק ורוב הצומות אני משתדל לעשות בביתי קרוב לבית הכנסת שלי" (עמ' 9 לפרוטוקול, ש' 6-11).

23. עינינו הרואות כי גירסת התובע ביחס לעובדה המרכזית השנויה במחלוקת בהליך אינה עקבית ואף סותרת עצמה מיניה וביה. מחד טוען התובע כי עבר כתובת ביום 1/6/11 מרח' הקנאים 8/9 לרח' תור 6/1 בערד, ומאידך בעדותו טוען כי ביום 5/6/11 עדיין התגורר ברח' הקנאים וקיבל את ההזמנה לוועדה הרפואית מדרג ראשון אשר נשלחה אליו ביום 5/6/11. ריבוי גירסאותיו של התובע עומדות לו לרועץ.

24. התובע טען כי מדובר בהחלטה לא שלמה כל עוד לא התקבל פרוטוקול קריא של הוועדה.

טענה זו נדחתה.

בעב"ל 196/09 מוחמד סולימנאי נ' המוסד לביטוח לאומי נקבע על ידי כב' השופט רבינוביץ כי "החלטה צריכה לכלול בנוסף להודעה על ההחלטה בערר גם את האבחון הרפואי, ההחלטה בשלמותה הכוללת את פרוטוקול הוועדה שבו טענות המערער, ממצאי בדיקתו ונימוקי ההחלטה היא ההחלטה עליה מבקשים לערער על פי תקנה 7 לתקנות שאם לא תאמר כן, כיצד יכול המערער לערער על ההחלטה, אם לא קיבל את הנימוקים והממצאים הכלולים בפרוטוקול".

כב' השופט פליטמן (כתוארו דאז) הוסיף:

"באשר לדעת חברי השופט רבינוביץ, מקובלת עלי דעתו כי על המוסד לצרף להודעה על החלטת הוועדה את פרוטוקול הוועדה הרלבנטית. ברם, ככל שלמבוטח נשלחה הודעה בלבד על החלטת הוועדה ללא צירוף פרוטוקול הוועדה, אזי על המבוטח לבקש מהמוסד, תוך פרק זמן סביר שלא יעלה על 30 יום את הפרוטוקול. ככל שלא יעשה כן, יהא ניתן להעלות נגדו טענת התיישנות".

בענייננו אין חולק כי הפרוטוקול נמסר עם ההחלטה וכל שטוען התובע כי הפרוטוקול לא היה קריא. משקיבל התובע את פרוטוקול הוועדה, הרי שטענתו שלא קיבל פרוטוקול קריא הנה טענה טכנית, ועל כן יש לדחותה.

25. בענייננו, משהגעתי למסקנה כי הפרוטוקול נמסר לתובע ביום 27/6/11, הרי שיש למנות את מניין ההתיישנות ממועד זה. עוד אוסיף כי הגם שפרוטוקול הוועדה הרפואית נמסר לתובע ביום 27/6/11, פנה ב"כ התובע רק ביום 30/10/11 לנתבע בבקשה לזימונו של התובע לוועדה לעררים ובטענה כי פרוטוקול הוועדה אינו קריא.

עוד נציין שההסדר הקבוע בתקנות מאפשר הגשת הודעת ערעור בלתי מנומקת תוך 30 ימים בהשלמת הערעור על ידי הגשת הנימוקים לו, תוך 30 ימים נוספים. נראה כי מדובר בהסדר סביר ומאוזן, אולם התובע לא פעל כך ועל כן בדין דחה הנתבע את פנייתו המאורחת.

26. סוף דבר, התביעה נדחית.

27. משמדובר בתביעה על פי חוק סוציאלי, אין צו להוצאות.

28. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש לערער.

ניתן היום, ח' ניסן תשע"ד, (08 אפריל 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.