עיקרה של הבקשה שלפניי בעתירת התובעים כי עניינם ימשיך להתברר בבית המשפט שכן מטרד

לקיומו טענו בתביעתם (מטרד רעש וזיהום אויר), טרם הוסר.

מנגד מבקשת הנתבעת 2 למחוק את התביעה שכן כביש עוקף ("העוקף הקטן") נפתח לתנועה וספירת כלי רכב מעלה כי מספר כלי הרכב החוצים את הרחוב בו מתגוררים התובעים, פחת בהרבה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לא מצאתי כי יש לשקול בשלב זה את מחיקת התביעה שכן לא הוכח בשום צורה כי המטרד אכן הוסר.

אכן, עיון בכתב התביעה מעלה כי התובעים הצביעו על מספר פתרונות אפשריים לסילוק המטרד (סעיף 26 לכתב התביעה) ובכללם, סלילתו של הכביש העוקף, ופתיחתו של הכביש העוקף עמדה במרכז ההתדיינות בתיק זה עד כה, ואולם, אפילו קיימת ירידה בנפח התנועה כעת משנפתח הכביש העוקף, הרי שאין בכך ללמד על סילוק המפגע או להביא לקביעה שרמות הרעש במקום ירדו אל מתחת לתקן הנדרש.

בהיעדר חוות דעת היכולה ללמד על רמות הרעש במקום כעת אל מול התקן, ברי כי אין מקום להיעתר לבקשת הנתבעת למחיקת התביעה שכן לא הוכח כי המטרד שהיה, אכן סולק.

בהיעדר חוות כאמור אף לא ניתן להיעתר לבקשות התובעים לחייב את הנתבעת 2 לנקוט אמצעים נוספים להפחתת התנועה במקום.

סבורני, כי במצב דברים זה ולצורך קידום הטיפול בתיק יש מקום כבר בשלב זה לשקול מינויו של מומחה מטעם בית המשפט אשר יחווה דעתו ביחס לעוצמת הרעש במקום לאחר סלילת הכביש העוקף.

הצדדים יודיעו בתוך 15 ימים מהיום עמדתם בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט וכן, יתייחסו לשאלת הנשיאה בשכרו.

התיק לעיוני לצורך מתן החלטה ביום 27.1.13

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ג, 10 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.