זוהי תביעה לסעד כספי ולמתן צו עשה.

טענות התובע

1. על פי הנטען בכתב התביעה, התובע מתגורר בדירה הידועה כגוש 22574 חלקה 57/1 בבית שאן, הכוללת קוטג', מרפסת וחניה, כאשר כשנה טרם הגשת התביעה, רכש הנתבע דירה בשכנות לתובע.
2. לטענת התובע, עם רכישת הנתבע את דירתו, החל האחרון בביצוע עבודות שיפוצים במסגרתם הקים חומה וחסם שדה הראיה מביתו של התובע, כאשר רק בעקבות תלונה שהוגשה לעירייה, הביאה להסרת מחצית מחומה זו. כן טען התובע כי הנתבע הקים ג'קוזי באמצע הגינה, מול כניסת ביתו של התובע, אשר לו בנות קטינות, ונהג להתרחץ בה במחיצת בנו וחבריו.
3. הוסיף התובע כי הנתבע החליט לחסום את החניה השייכת לו, באמצעות לכלוכים וחלקי בטון שבור, שקי ביגביג מלאים בחול ורפש, אשר הינם תוצאה מהשיפוצים, ועל אף פניית העירייה אליו, לא הסיר מפגע זה.
4. עוד טען התובע כי, הנתבע שם פרוז'קטורים וכבלי חשמל ושקעים על קירות בית התובע, ללא רשותו והסכמתו, וכן ריצף את שטח גינתו תוך שהוא חודר לגינה של התובע, ללא רשות והסכמה.
5. כן טען התובע כי הנתבע אינו טורח לתקן מפגע רטיבות במרפסת דירתו, דבר אשר גורם רטיבות בדירת התובע, בחדר השינה ובמקלחת, רטיבות שגורמת לטחב, עובש וריקבון התקרה.
6. התובע מבקש להורות על חיוב הנתבע כלהלן:
7. הסרת כל מפגע ומטרד מהרכוש המשותף ומחצרו של התובע, ובכלל זה את כל כבלי החשמל, כלי תאורה מכל סוג שהוא וכל מטרד הקיים על קירות ביתו של התובע.
8. הסרת הג'קזי ו/או לקרותו בתקרה או בסככה שלא יהווה מפגע ו/או מראה שיש בו לפגוע בקטינות.
9. תיקון הרטיבות והמפגעים הקיימים במרפסתו של הנתבע וכן תיקון הרטיבות והמפגעים שנוצרו בדירת התובע, או לחילופין, חיוב הנתבע בעלות תיקון הליקויים.
10. התובע מבקש לחייב את הנתבע בתשלום הסך של 5,000 ₪ לשם החזר המצב לקדמותו, הסך של 10,000 ₪, עלות סך הנזקים שאירעו לו, ופיצוי בגין עוגמת נפש.

טענות הנתבע

1. מנגד, טען הנתבע כי רכש דירתו בשכנות לתובע, שנמכרה בכינוס נכסים, כאשר עם רכישתה דאג לביצוע תחזוקה בה, ככל והדירה צברה בלאי במהלך השנים.
2. לטענת הנתבע, במסגרת תלונה שהוגשה נגד התובע בקשר לחניה לה טוען בסעיף 5 לכתב התביעה, נדרש התובע לסלק את ידו מהחניה האמורה, אשר בהתאם לצו רישום בית בפנקס הבתים המשותפים וכן לתשריט הבית המשותף, הינה בבעלות הנתבע.
3. בעניין הג'קוזי טען הנתבע, כי בניו הגרים עמו נמנים על הזרם הדתי, כך שדבריו של התובע לגביהם גובלים בדיבה, מה גם שאותה כניסה של הבית עליה מדבר התובע, אינה ניצבת מול מיקומה של הג'קוזי.
4. באשר לאלמנטים המונחים על קיר הבית המשותף, טען הנתבע כי הדבר נעשה בהסכמה בנוכחות עדים, שתצהירים מטעמם צורפו אף לכתב ההגנה.
5. באשר לטענות התובע בדבר רטיבות בדירתו, ציין הנתבע כי בעיית הרטיבות בבית המשותף ידועה כלפי כולי עלמא, ככל ועניין זה נאמר בחוות דעתו של השמאי יוסי אגסי, בשומתו מיום 20.03.11, שנועדה לשמש במסגרת כינוס נכסים על הנכס. באותה חוות דעת נטען כי המצב הפיסי ותחזוקה של הדירה בינוניים, כאשר בביקור שנעשה בדירה התגלו סימני רטיבות בקירות.
6. מעבר לאמור, טען הנתבע בעניין רטיבות ומפגעים במרפסת, כי הוא ביצע תיקון זה, וכי לא קיימת עוד בעיית רטיבות במרפסת.
7. הנתבע ביקש להורות על דחיית התביעה וחיוב התובע בהוצאות.

הראיות

1. מטעם התובע הוגש תצהירו של התובע עצמו, וכן הוגשה חוות דעת השמאי מטעמו, מר יוסי גולן (להלן: "גולן"). כן העידו מטעם התובע מר מאיר כהן (להלן: "כהן"), החשמלאי מר שמעון אזולאי (להלן: "אזולאי"), ובנו של הנתבע מר חיים ביטון (להלן: "ביטון").
2. מטעם הנתבע הוגש תצהירו של הנתבע עצמו, תצהיר העד מטעמו מר אדי מזרחי (להלן: "מזרחי") וכן הוגשה חוות דעת של השמאי מטעמו מר מיכאל ולדמן (להלן: "ולדמן").
3. בישיבת ההוכחות אשר התקיימה בפניי נחקרו העדים הנ"ל, וכן השמאים על חוות דעתם, והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

המחלוקת

1. מספר שאלות ניצבות בפנינו הצריכות מענה, כדלקמן:
2. האם הוכח כי הנתבע הניח רכוש בשטח המשותף בינו לבין התובע ו/או כי פלש לשטח זה ו/או כי הניח על קיר ביתו של התובע, כבלי חשמל ו/או גופי תאורה, ריצף גינת התובע, וחסם חניית ביתו?
3. האם הוכח כי הג'קוזי מהווה מטרד שעל הנתבע להסירו?
4. האם הוכחו טענות התובע כי פגמים במרפסתו של הנתבע גרמה לרטיבות בדירתו של התובע? ואם כן, האם הוכחה עלות תיקונם?

דיון והכרעה

השאלה הראשונה: הנחת רכוש על השטח המשותף, חצרו וקירות ביתו של התובע.

שטח החניה

1. ראשית אומר כי על אף שבכתב התביעה נטען כי הנתבע חסם את החניה השייכת לתובע על ידי פסולת בניה, אלא שבתצהיר עדותו הראשית חזר בו התובע מעניין זה, עת העיד כי החניה האמורה שייכת לנתבע. מכאן, אין לומר כי הנתבע פלש לחניה של התובע ו/או עשה בה שימוש שלא כדין, ודין טענה זו להידחות.

בניית חומה

1. התובע העיד כי הנתבע בנה חומה בעקבותיה נחסם שדה הראיה של התובע. ועוד העיד, כי הוא הנמיך את החומר רק בעקבות תלונה לעירייה הסיר מחצית החומה והשאיר את יתרתה כמפגע קוסמטי. אלא מאי, טענתו של התובע בעניין יתרת החומה נטענה בעלמא, במיוחד ולא נטען כי חומה זו נבנתה שלא כדין, ו/או תוך כדי פלישה לשטח ביתו, במיוחד ומלבד מכתבו של ב"כ התובע, מכתב שנשלח למחלקת הבניה של העירייה, בו מלין האחרון, בין היתר, על בניית החומה, אשר לדבריו הביא להסרת מחצית החומה, לא הוצגה כל החלטה של העירייה ו/או מי מטעמה ו/או של ועדות התכנון, האוסרת על הנתבע בניית חומה כלשהי או הנמכתה. על כן יש לדחות טענת התובע בעניין החומה.

ריצוף הגינה

1. בתצהירו טען התובע כי הנתבע ריצף את שטח גינתו, תוך שהוא חודר לגינת התובע, ללא הסכמתו. התובע לא השכיל להוכיח טענה זו, ככל ולא צירף תמונה ו/או מדידה באשר לפלישה של הנתבע לגינתו. לא זו אף זו, בחקירתו הנגדית השיב התובע כי לא צירף חוות דעת של מודד מומחה לעניין הפלישה הנטענת, כאשר לשאלה באם יש פלישה לשטחו השיב כי יש למדוד את השטח (ראה תשובותיו בעמ' 15 לפרוטוקול ש' 16-24). משמע, טענתו זו של התובע בעניין הריצוף לא הוכחה. מכאן, דין טענתו בדבר פלישת הנתבע לשטח גינתו, להידחות.

הנחת דברי חשמל

1. התובע טען עוד כי הנתבע הניח על קירות ביתו כבלי חשמל ללא הסכמתו. בתגובתו טען הנתבע כי עניין זה נעשה בהסכמה, ולצורך כך הגיש לכתב ההגנה תצהירי בניו חיים ורואי ביטון, אשר הצהירו כי היו עדים להסכמתו של התובע לביצוע עבודות חשמל בקיר המשותף, בין ביתו לבית הנתבע.
2. אין חולק בין הצדדים על התקנת דברי חשמל על קיר ביתו של התובע, כאשר השאלה הדרושה לעניינו האם התקנה זו בוצעה בהסכמתו ועל דעתו של האחרון אם לאו. בעדותו של אזולאי, החשמלאי שביצע את עבודות החשמל בבית הנתבע, העיד כי התקין צנרת חשמל על קיר משותף של הצדדים (עמ' 9 ש' 18-19). לשאלה ב"כ התובע השיב תחילה אזולאי כי לא נכח עמו מאן דהו בהתקנה, אך לאחר מכן טען כי לפעמים נכחו בניו של הנתבע, אם כי לא ידע מי מהם. כן השיב כי התובע לא נכח בהתקנה וכי אינו יודע באם ניתנה הסכמתו של האחרון לביצוע עבודות החשמל על קיר ביתו (עמ' 10 ש' 1-17).
3. בעניין זה העיד כאמור גם חיים, בנו של הנתבע, אשר בתצהירו שצורף לכתב ההגנה, טען כי התובע נתן הסכמתו לביצוע עבודות החשמל על קיר ביתו. יחד עם זאת, חקירתו הנגדית של חיים הייתה מלאה סתירות, שלא מאפשרות מתן אמון בעדות זו. כך לדוגמא, בתחילת העדות מציין חיים כי קלט ושמע שאזולאי ביקש מהתובע לבצע עבודות החשמל, עדות שאינה מתיישבת עם עדותו של אזולאי בעניין זה, מה גם שעל אף טענתו כי שמע את הדברים הנ"ל (עמ' 13 ש' 7-8) , השיב חיים בהמשך עדותו כי היה בתוך הבית ולא יודע מה היה (עמ' 14 ש' 14-17). באשר לתוכן תצהירו השיב חיים "אני לא כתבתי. יכול להיות שלא רשמתי כמו שצריך והייתה אי הבנה" (עמ' 14 ש' 13). לא זו אף זו, על אף טענתו המרכזית של חיים בתצהירו לפיה התובע נתן הסכמתו לביצוע עבודות החשמל על קיר ביתו, אלא בתשובה לשאלת ב"כ התובע לא שלל חיים כי לא ניתנה הסכמה כזו על ידי התובע (עמ' 13 ש' 29-30). מכאן, מסקנתי כי תצהירו של חיים נועד אך ורק לצורכי ההגנה, כאשר מעדותו בפני אין לומר כי היה עד להסכמה שניתנה על ידי התובע לביצוע עבודות החשמל.
4. לאור כל האמור, הוכחה בפניי טענתו של התובע בדבר הנחת דברי חשמל על קיר ביתו, כאשר מנגד, לא הוכחה טענת הנתבע כי עניין זה נעשה בהסכמתו של התובע. בתשובותיו של הנתבע בעמ' 24 ש' 3-6, לא ידע האחרון לספק הסבר מניח את הדעת, מדוע עדויות עדיו, מהם לא עולה הסכמתו של התובע להנחת דברי החשמל על קיר התובע, אינם מתיישבים עם תשובתו בעניין זה בעמ' 23 ש' 25-31.
5. התוצאה אפוא כי יש לקבל, הסעד אליו עותר התובע, לסילוק כבלי החשמל מקיר ביתו, בלבד, אשר יעשה על ידי הנתבע ו/או מי מטעמו, בתיאום עם התובע.

מיקום בלוני הגז

1. בתצהיר עדותו הראשית טען התובע לסכנה מהתקנת בלוני גז על המעטפת החיצונית של ביתו, כאשר הוא מבקש סילוקם (סעיף 21 ב לתצהיר). אומר כי טענתו זו של התובע הינה בבחינת הרחבת חזית אסורה, משעניין זה לא נתבע על ידו, אם כי הוסף לאחר קבלת חוות הדעת המומחה מטעמו. מעבר לאמור אציין כי מלבד העובדה כי בחוות דעתו של השמאי גולן צוין כי "בלוני הגז מותקנים על המעטפת החיצונית של בית התובע, דבר המהווה סכנה ויש להרחיקם", אלא שלא ברור על סמך מה קבע גולן כי מיקום הבלונים הנ"ל מהווה סכנה, במיוחד ולא הוצגה בפני גולן ו/או בפני בית המשפט, כל חוות דעת מגורם מוסמך להתקנת בלוני הגז לרבות מחברת הגז, כי מיקומם של הבלונים מהווה סכנה, וכי יש צורך בהעתקתם. לכך יש להוסיף כי בעדותו בפני אישר התובע כי בלוני הגז היו במקומם בגינה טרם רכש הנתבע את הדירה, וכי הנתבע לא העתיקם למקום ממנו מבקש התובע סילוקם, כאשר לא ברור מדוע החליט התובע לבקש בתצהיר עדותו את הזזתם, שעה שלא ביקש זאת מקודם. (ראה תשובותיו בעמ' 16 ש' 15-22).
2. מכאן, אין לומר כי התובע עמד בנטל להוכיח כי הנחת הבלונים במקומם, יש בה משום סכנה, ודין תביעתו בפריט זה להידחות.

השאלה השנייה: האם הוכחה טענת התובע כי הג'קוזי מהווה מטרד שיש להסירו

1. כאמור, לטענת התובע בתביעתו, הנתבע הקים ג'קוזי בגינתו, הממוקמת מול כניסת בית התובע וגורמת לפגיעה בצניעות במיוחד ולתובע בנות קטינות. בתצהיר עדותו הראשית הוסיף התובע טענה חדשה שלא עלתה בכתב התביעה, לפיה תנועת וובריציה שעושה ג'קוזי, גרמה עם הזמן לסדקים בקיר ביתו, הצמוד לג'קוזי הנ"ל, טענה שעלתה בעקבות הגשת חוות דעתו של השמאי גולן.
2. מיותר לציין כי אין להיזקק לטענתו של הנתבע באשר לוובריציה הנטענת של הג'קוזי, ככל ועניין זה לא עלה בכתב התביעה ובסעד הנדרש. מעבר לאמור, טענתו של התובע לנזק שגורמת הוויברציה נטענה בעלמא ולא נתמכה בחוות דעת מומחה בעניין, כאשר מעדותו של הנתבע, עולה כי פעל בהתאם להחלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה בית שאן מיום 15.01.13, (ת/1) (להלן: "הועדה המקומית") והזיז את הג'קוזי בהתאם להחלטה זו (עמ' 27 ש' 9-19). עדותו זו של הנתבע לא נסתרה על ידי התובע.
3. יתרה מכך, טענתו של התובע כי תנועת הג'קוזי גרמה לסדקים בקיר ביתו אינה מתיישבת עם ממצאי הועדה המקומית במסמכה ת/1 הנ"ל, לפיה בביקור שערכה בביתו של התובע לא אותרו סדקים כלשהם, אך יחד עם זאת, הורתה האחרונה על הזזת הג'קוזי בכ- 10 ס"מ מהקיר, לצורך מניעת רעידות. התובע אישר כאמור כי ביצע הרחקה זו, טענה שלא נסתרה על ידי הנתבע.
4. לעצם טענת התובע למיקום הג'קוזי, אומר כי מלבד העלאת טענתו זו, לפיה מיקום הג'קוזי מהווה פגיעה בצניעות, אלא שלא הביא האחרון כל תמיכה לטיעון זו, בין אם על ידי תיעוד המתרחש בג'קוזי הנ"ל, ו/או כל עדות של מי מבני ביתו, אשר התנהגות הנתבע ואורחיו, לכאורה, בג'קוזי, מפריעה לצנעת הפרט, ומכאן דין טענתו של התובע בעניין זה להידחות. לא זו אף זו, החלטת הוועדה המקומית הנ"ל, לפיה אין במיקום הג'קוזי משום בעיה חריגה לצניעות ונראות, אף מחזקת המסקנה הנ"ל.

השאלה השלישית: טענות התובע לפגמים במרפסתו של הנתבע שגרמה לרטיבות בדירתו של התובע? האם הוכחו, ואם כן, האם הוכחה עלות תיקונם?

1. בכתב התביעה טען התובע לנזקים שנגרמו בדירתו, כתוצאה מרטיבות בחדר שינה, המקלחת, חדר הילדים אשר מקורם מרטיבות במרפסת של דירת הנתבע (סעיפים 10 ו- 11 לכתב התביעה). בתצהיר עדותו הראשית הוסיף התובע כי על פי חוות דעת שהוגשה מטעמו, נקבע כי הרטיבות נבעה מצינור מים שדלף ותוקן ו/או בשל חוסר אטימות בחדר הרחצה בבית הנתבע (סעיף 19 לתצהיר). עוד טען התובע בתצהירו הנ"ל כי משחזור שעשה השמאי מטעמו עולה כי שינוי מיקום מרז הביא לכך שמי גשמים אינם מחלחלים יותר לביתו (סעיף 20 לתצהיר).
2. מטיעוניו הנ"ל של התובע עולה כי מקור הרטיבות בביתו מקורה במספר גורמים. השאלה, האם הוכח כי גורמים אלו הינם המקור לרטיבות?
3. בחוות דעתו של גולן קובע האחרון כי נוכח ברטיבות בחדר השינה בדירת התובע, אשר לאחר בדיקת דירת הנתבע, נוכח כי מקור הרטיבות הינו חדירת מי גשם ממרפסת דירת הנתבע, כאשר ניקוזם היה לקוי, והמרזב הונח במיקום לא נכון, ללא אפשרות לניקוז המים בצורה נכונה. ובכך התנקזו מי הגשמים במרפסת וחלחלו לדירת התובע. בחוות דעתו מציין השמאי כי שחזור שערך במקום, הביא אותו למסקנה כי הנתבע שינה מיקום המרזב.
4. באשר לרטיבות בתקרות חדרי הרחצה והמדרגות, קובע השמאי כי מקורם מצינור מים שדלף ותוקן ו/או חוסר אטימות בחדר הרחצה של הנתבע.
5. ככלל, על מנת לעמוד בנטל הוכחת הנזק לו טוען התובע, המקור לנזק זה, והקשר הסיבתי בין מקור הרטיבות לנזק הנטען, יש צורך בהגשת חוות דעת מומחה בתחום, אשר יצביע על הסיבה שהביאה לרטיבות והקשר הסיבתי בינה לבין הנזק שאירע, כאשר חוות דעתו של שמאי, שתפקידו הערכת נזקים, אינה תחליף להגשת חוות דעת מומחה כנ"ל. מכאן, אין לומר כי הקביעות בחוות דעתו של גולן יש בהם כדי לענות על השאלות הנ"ל, לרבות המקור לבעיית הרטיבות, מה גם שההערכות בחוות דעתו של גולן באשר לעלות הנזק, בוצעה על סמך שחזור שעשה במקום, ולא בזמן אמת.
6. מסקנתי זו מקבלת חיזוק לאור תשובותיו של גולן בחקירתו הנגדית, מהם עולה כי ביקר בנכס נשוא התביעה לאחר שבוצע בו הליך התיקון, ולא עמד על הנזקים בזמן אמת ועת אירעה הדליפה, כאשר עדותו לפיה ראה דליפות מים, אין בה כדי להעיד על מקור דליפה זו, מה גם, וכפי שקבעתי לעיל, אין זה בתחום מומחיותו של גולן לקבוע המקור לדליפה זו.
7. יחד עם זאת, על אף שהנתבע הכחיש הן בכתב ההגנה והן בתצהירו כי דירתו הינה הגורם לבעיית הרטיבות בביתו של התובע, אלא שבחקירתו הנגדית בפניי אישר האחרון כי התובע פנה אליו בעניין הרטיבות וכי הוא, היינו הנתבע, טיפל בעניין (עמ' 26 ש' 26-27) על ידי הזזת המרזב, עבודה שבוצעה על ידי העובד מטעמו, מזרחי (עמ' 25 ש' 23-28). בכך, נטל הנתבע על עצמו האחריות לבעיית הרטיבות הנ"ל.
8. אף ניסיונו של הנתבע לטעון כי בעיית הרטיבות התגלתה וטופלה בהיותו דייר חדש, מספר חודשים לאחר שרכש את דירתו, לא צלח, ככל וטענתו זו אינה מתיישבת עם תשובתו של מזרחי בחקירתו הנגדית, באשר לתקופת ביצוע העבודה (עמ' 19 ש' 3-28). בתשובותיו לשאלות ב"כ התובע, השיב מזרחי כי עת ביקר בזמן הדליפה בביתו של התובע, הבחין בכתם בתקרה, והבין כי מקורו ממרפסת הנתבע, לאור מיקומו של המרזב (עמ' 18 ש' 6-24).
9. זאת ועוד, טענתם הן של הנתבע והן של מזרחי בדבר ליקוי באחד הרעפים בדירה שאינה שייכת לנתבע, שאף הוא גרם לבעיית הרטיבות, נטענה בעלמא ולא הוכחה, (ראה עדותו של ולדמן, שמאי הנתבע בעניין זה בעמ' 22 ש' 15-16). נוסף לכך, שעה שמעדותו של מזרחי, שביקר בנכס בזמן אמת, עולה כי בעיית ניקוז שהייתה במרפסתו של הנתבע גרמה לרטיבות בבית התובע, אזיי אין נפקא מינא לטענה באם הרעף הנטען גרם לדליפת מים, אם לאו.
10. מהאמור לעיל, ולאחר שמיעת הצדדים בפניי, במיוחד עדותו של הנתבע ומזרחי, הוכח כי מיקומו של המרזב במרפסת ביתו של הנתבע, גרם לדליפה שחלחלה לביתו של התובע והביאה לבעיית הרטיבות בחדר השינה בדירת התובע, המקלחת וחדר הילדים.
11. יחד עם זאת, טענתו של התובע לגורם שהביא לרטיבות ונזקים בתקרות חדרי הרחצה והמדרגות לא הוכחה, מה גם שטענתו של השמאי בעניין דליפה מצינור מים ו/או חוסר אטימות בחדר הרחצה נטענה בעלמא.
12. לא אסיים פרק זה לפני שאומר כי, אין בהפניה לחוות דעתו של השמאי מטעם כונס הנכסים, עליה ביקש הנתבע להסתמך, כדי לשלול אחריותו של הנתבע לדליפת המים לביתו של התובע, ככל ומעיון בחוות דעתו זו, עולה כי זו מתייחסת לדירתו של הנתבע, ואין בה התייחסות לדירת התובע, כאשר הערתו של השמאי הנ"ל בקשר למצב הכללי של הנכס בו ממוקמת הדירה, אין בה כדי להשליך למקרה עסקינן, ככל והערה זו נרשמה בכלליות, וללא התייחסות באופן ספציפי לכל דירה בנכס אותו העריך השמאי.

הנזק

1. כאמור, התובע ביקש להסתמך על חוות הדעת אותה ערך גולן לעלות הנזקים, שלהערכתו הסתכמו בסך של 12,900.
2. מעיון בחוות הדעת עולה כי הערכת הנזקים בוצעה על סמך הצעות מחיר שנשלחו לגולן על ידי התובע, ולא על בסיס קבלות ו/או חשבוניות שהוצאו בפועל על ביצוע תיקונים אלו. נשאלת השאלה, מדוע הערכתו של השמאי לא בוצעה על סמך תשלום בפועל, ומדוע הוא נדרש להעריך ויזואלית (עמ' 11 ש' 9-10) במיוחד ומעדותו בפניי עולה כי ביקורו של האחרון בדירת התובע לשם הערכת הנזקים בוצעה לאחר שבוצע התיקון (עמ' 11 ש' 14-23), ולשם כך העריך כי התובע הסתייע בבעלי מקצוע (עמ' 11 ש' 20-21).
3. מכאן, שעה שמעדותו של גולן, שביקר בדירת התובע לצורך הערכת הנזקים, עולה כי בוצעו בדירה תיקונים, ומנגד לא הוצגו אסמכתאות בדבר תשלום לבעלי מקצוע לצורך ביצוע תיקונים אלו, אם כי הדבר נעשה על דרך "הערכה ויזואלית", קביעת הסכום שבגינו יש לפצות את התובע נתון להערכתו של בית המשפט. בפרק הערכת הנזק, פירט גולן את העבודות שיש לבצע ועלות ביצוען. מחוות דעתו יש להוריד את העבודות וההערכות שבצדן בכל הקשור לחדר הרחצה, חדר המדרגות, פינוי פסולת וניקיון, וזאת לאור מסקנתי בסעיף 42 לעיל. כן יש להוריד העבודות בגין ביצוע מרזב בביתו של הנתבע, לאור עדות התובע , הנתבע, ומזרחי, כי המרזב שונה ע"י הנתבע, ואין יותר תלונות בעניינו. יש להוריד עוד, את העבודות של השלמת ריצוף וההערכה שלה, לאור דחיית תביעת התובע בגין ראש נזק זה. באשר לעבודה של העתקת מערכת החשמל, הרי ברגע שבית המשפט יורה לנתבע לפרק את כל עבודות החשמל מעל הקיר, הוא זה שיישא בעלות הפירוק, ואין לחייב אותו לפצות את התובע בעלות הפירוק. לסיכום, על הנתבע לפצות את התובע על ביצוע העבודות המפורטות בסעיפים 1,2 ו- 3 לחוות דעתו של גולן. הערכות הנזק לעבודות שפורטו בסעיפים אלה מקובלת על בית המשפט, וזאת בהעדר התייחסות לעלויות בחוות דעתו של השמאי מטעם הנתבע. אוסיף כי אין לפצות את התובע בגין עוגמת נפש משלא עמד התובע בהוכחות ראש נזק זה.

סוף דבר

1. לאור האמור, אני מקבלת את התביעה באופן חלקי, ומורה כלהלן:
2. אני מחייבת את הנתבע להסיר על חשבונו את דברי החשמל, כמפורט בכתב התביעה, שהונחו על קיר ביתו של התובע תוך 30 יום מהיום.
3. אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע, הסך של 3,000 ₪, בגין תיקון מפגע הרטיבות שגרם בדירתו של האחרון.
4. כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 2,537 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך של 1,250 ש"ח.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהמצאת פסק דין זה לנתבע, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ג טבת תשע"ה, 14 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.