מבוא וטענות הצדדים בתמצית:

1. בפני תביעות הדדיות בגין נזקי רכוש עקב תאונת דרכים נטענת מיום 2.9.2011. התביעה הוגשה על סכום של 53,682 ש"ח ואילו התביעה שכנגד הוגשה על סכום של 32,050 ₪.
2. לטענת התובעת / נתבעים שכנגד, יורם ברזל והראל חברה לביטוח בע"מ (למען הנוחות ייקראו בהתאמה "התובעת", "נהג התובעת") ביום 2.9.2011 עת נהג התובעת ביצע פנייה בצומת גזית כאשר האור ברמזור בכיוון נסיעתו היה ירוק, פגע בו הנתבע / תובע שכנגד ג'אנתי נאתגוה (למען הנוחות ייקרא "הנהג הנתבע") נסע בניגוד לאור אדום שהיה ברמזור שבכיוון נסיעתו וכתוצאה מכך פגע ברכב נהג התובעת. לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאית על סכום כולל של 53,239 ₪ בגין הנזקים שנגרמו ויוער כי הרכב הוכרז כאובדן להלכה וכן נתבע סך של 443 ₪ בגין הוצאות השמאות.
3. לטענת הנתבע / תובע שכנגד, הוא הנהג הנתבע, נהג התובעת היה זה שלא ציית לרמזור אדום בצומת גזית והתפרץ עם רכבו ואז פגע ברכב הנהג הנתבע. כתוצאה מכך, הנזקים שנגרמו עומדים על סך של 32,050 ₪ וזאת לאחר ניכוי ערך השרידים של הרכב שכן רכבו הוכרז אובדן להלכה. הנהג הנתבע צירף חוות דעת שמאית מטעמו גם כן.
4. ביום 30.6.2014 התקיים בפני דיון. מטעם התובעת / הנתבעים שכנגד העיד נהג התובעת בעצמו וכן בוחן התנועה ג'ובני יצחק, חוות דעתו סומנה מוצג ת/1 (להלן- "בוחן התנועה"). מטעם הנתבע / תובע שכנגד העיד הנהג הנתבע בעצמו. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון:

1. מבחינת מכלול טענות הצדדים הרי שיריעת המחלוקת מתמצת בשאלת האחריות לקרות התאונה. כל צד מניח לפתחו של הצד האחר את האשם וטוען כי הוא זה שהפר את חוקי התנועה באשר נסע עם רכבו באור אדום בצומת גזית.

קרות התאונה: נהג הנתבעת העיד כי הוא הגיע לצומת גזית לבדו, האור היה אדום ולכן עצר עם רכבו בצומת, רק לאחר שהאור ברמזור התחלף לאור ירוק המשיך בנסיעתו ואז פגע בו הנהג הנתבע (פרוטוקול הדיון עמ' 1 ש' 18 - 20). בוחן התנועה טען בחוות דעתו כי האפשרות הסבירה יותר לאופן קרות התאונה הינה כי נהג הנתבע ראה אור ירוק ברמזור מרחוק ועוד טרם הגעתו לצומת גזית כאשר נהג התובעת אכן המתין באור אדום בצומת גזית אך בעת הגעת נהג הנתבע לצומת האור התחלף זה מכבר לאדום והוא נכנס לצומת באור אדום כשהוא מנסה "לחטוף" את הרמזור (ראו והשוו עמ' 8 ו- 11 בחוות הדעת, ת/1) קביעה זו של בוחן התנועה הסתמכה, בין היתר, על סמך עיון בתיק המשטרה שנפתח במשטרת התנועה, בדוחות השמאות, בביקור במקום התאונה, בעיון התוכנית הרמזורים כפי שנמסרה לו על ידי החברה הלאומית לדרכים (מע"צ) אשר אמונה על הצומת ולמעשה לא ניתן לומר כי בוחן התנועה הגיע למסקנה זו באופן חסר ביסוס מספיק. מה גם שעדותו לא נסתרה ובעיקר לא גרסתו באשר לקרות התאונה. לעובדות אלו יש להוסיף את העובדה לפיה מעדות נהג הנתבע עלה כי הוא הגיע לצומת וראה את נהג הנתבעת כשהוא בצומת בנסיעה, לטענתו הוא חשב שהוא יעצור אך לא כך קרה הדבר (פרוטוקול הדיון עמ' 5 ש' 18 - 21). עובדה זו הינה ברת חשיבות, שכן נהג הנתבע מודה שהצומת היה לא פנוי בעת שהגיע וכי שם לב לכך לפני הגעתו לצומת (שם עמ' 6 ש' 10). עוד יצוין כי בחקירתו במשטרה טען נהג הנתבע שחבר שלו נסע מאחוריו והוא היה עד לתאונה (ראו והשוו חקירתו במשטרה מיום 4.9.2011) ואולם עד זה לא הובא בפני, מובן כי אילו היה בכך כדי לתמוך בגרסתו היה טורח הנתבע ומזמן אותו ליתן עדות. ממכלול הראיות עולה כי גרסת נהג התובעת עומדת בנטל הנדרש בדין האזרחי כדי להוכיח טענת התובעת / נתבעים שכנגד בדבר נכונות גרסתם העובדתית לפיה, נהג הנתבע הוא זה שנכנס לצומת באור אדום. בהתחשב בכך שלא הוכח כי הייתה לנהג התובעת האפשרות למנוע את התאונה הרי ששוכנעתי כי מלוא האחריות לקרות התאונה מוטלת לפתחו של הנהג הנתבע.

גובה הנזק: חוות דעת השמאי מטעם התובעת / נתבעים שכנגד לא נסתרה והיא עומדת בעינה במלואה. משכך הנני סבורה כי יש מקום לקבלה ומכאן כי על הנהג הנתבע לשלם בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מן התאונה את מלוא הסכום הנתבע בגין התאונה, הוא הסך של 53,682 ₪.

סיכום:

1. הנתבע / תובע שכנגד ישלם לתובעת סכום של 53,682 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 ימים מהיום ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
2. הנתבע / תובע שכנגד ישלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪. וכן ישלם סך של 2,000 ש"ח לנתבע שכנגד, יורם ברזל בגין הוצאות המשפט. הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
3. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' אלול תשע"ד, 02 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.