לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

1. בכתב תביעה שהגיש התובע ביום 15.5.2012 טען כי רכבו נפגע מרכב הרשום כבבעלות הנתבע, ואשר אחר בשם שלמה מלכה (להלן: מלכה) נהג בו. משסירב מלכה לפצות את התובע בגין נזקיו, הגיש התובע את תביעתו נגד הנתבע לבדו. דיון נקבע ליום 31.7.2012. הנתבע לא התייצב לדיון, ובהיעדרו ניתן פסק דין על סך 1,200 ₪ נזקיו המוכחים בתוספת 750 ₪ הוצאות.

2. הנתבע הגיש ביום 12.9.2012 בקשה לביטול פסק הדין, שעליו למד לדבריו יממה לאחר נתינתו, כמו גם בקשה למחיקת שמו מכתב התביעה. לטענתו יש לו "מספר ירוק" להפעלת מונית, ואת זכותו השכיר למלכה, העושה שימוש בלעדי ברכב. בהתאם לתקנות, הרכב אכן רשום על שם הנתבע, אולם אין לו אחריות כלפי התובע, כי אם למלכה לבדו. פרטיו של מלכה והסכם עדכני המלמד על שכירת הזכות ב"מספר הירוק" צורפו לבקשה.

3. לאחר הגשת הבקשה נתבקשו עוד הבהרות והשלמות, שלא אידרש כאן לפרטיהן, ובאה התנגדותו של התובע לביטול פסק הדין. סופם של דברים שהונחו לפניי היום המסמכים וההבהרות הנדרשים להכרעה בבקשה לביטול.

4. שני טעמים אפשריים לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: מחמת הצדק ומחמת שיקול הדעת.

ביטול מחמת הצדק משמעו לרוב, כאשר אנו עוסקים בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד אחד, בכך שבעל הדין כלל לא ידע על הדיון – שאז כעקרון יש לבטל את ההחלטה, ללא הפעלת שיקול דעת. לא זה המצב: במערכת הממוחשבת קיימת המצאה לדיון של יום 31.7.12, אשר נמסרה לבן משפחה של הנתבע. הנתבע אף אינו טוען אחרת. עד כמה שניתן להבין, היתה לו כוונה להגיש בקשה למחוק את שמו מכתב התביעה ולהפנותה למלכה, ברם הבקשה לא הוגשה במועדה.

אפשרי אפוא ביטול מחמת שיקול דעת. במקרה זה יש לתת משקל למחדל שהוביל לכך שההחלטה ניתנה במעמד צד אחד, ובפרט לשאלה האם מדובר ברשלנות או שמא בזילות של בית המשפט; ובעיקר יש לבחון את סיכויי התגוננותו של מבקש הביטול. עד כמה שניתן להבין, אי הגשת הבקשה ל"מחיקה" במועדה, אי הגשת כתב הגנה, ואי ההתייצבות לדיון מקורם ברשלנות (שאין להפחית מחומרתה), ולא בזילות בית המשפט והליכי המשפט. נפנה עינינו אפוא לסיכויי הצלחת ההגנה: אלו נחזים כממשיים. ככלל, ובהנחה שטענות הנתבע-המבקש נכונות הן, הרי שהעובדה שמבחינה ביורוקרטית נותר שמו של בעל "המספר הירוק" כבעלי הרכב, אין משמעה בהכרח שיש לו אחריות ישירה לכל נזק שהגורם לו הוא השוכר. במקרה הזה מאשר התובע עצמו כי מי שגרם את הנזק הוא מלכה, ולכן בהחלט תיתכן הגנה שלפיה מלכה, ולא הנתבע, הוא האחראי לפיצוי התובע.

5. תוצאת האמור הוא שיש להורות על ביטול פסק הדין מיום 31.7.2012, שניתן במעמד צד אחד, כמבואר להלן. עם זאת על הנתבע לשאת בהוצאות המיותרות בעליל שנגרמו לתובע, אשר מצא עצמו מתייצב בבית המשפט שלא לצורך וצריך לנקוט מאמצים לגביית פסק הדין, כל זאת כיוון שהנתבע לא טרח להגיש בקשה, כתב הגנה, או להתייצב לדיון, ואף ניצל את מלוא תקופת הפגרה קודם שהגיש את בקשתו לביטול. הנתבע יישא אפוא בהוצאות התובע בקשר עם האמור, ובלא קשר לתוצאות ההליך, בסכום של 1,000 ₪, שישולמו עד יום 31.12.12. על מנת שהתובע לא ימצא עצמו מול שוקת שבורה, אני קובע כי תשלום ההוצאות בפועל הוא תנאי לכך שההוראה על ביטול פסק הדין תיכנס לתוקפה. הנתבע ימסור הודעה עד יום 1.1.2013 על ביצוע התשלום, הן לבית המשפט, הן לתובע ולמר מלכה. ככל שייתקל בקושי בביצוע התשלום לידיו של התובע, רשאי הוא להפקיד את הכספים האמורים לטובת התובע בקופת בית המשפט.

6. אשר להמשך בירורה של התביעה (בנתון לתשלום ההוצאות כאמור), בנסיבות החדשות שנוצרו: מר שלמה מלכה יצורף כנתבע נוסף לכתב התביעה, בהתאם לפרטים שצוינו בבקשה מיום 12.9.2012. איני רואה להורות על מחיקת הנתבע מכתב התביעה, שכן לעת הזו וכל עוד לא התבררו העובדות לאשורן המדובר בפררוגטיבה של התובע. החלטתי תשלח לכל שלושה בעלי הדין, כאשר למר מלכה יישלח אף כתב התביעה, הבקשה מיום 12.9.2012, והחלטתי זו (ומובן שהוא יכול לפנות למזכירות בית המשפט אם ירצה לעיין ביתר ההליכים שהתקיימו בתיק). כתב הגנה, מטעם הנתבע ומטעם מר מלכה גם יחד, יוגשו עד יום 7.1.2013, והנתבעים אף ישלחו העתק ישירות לתובע. דיון יתקיים ביום 30.1.2013, שעה 09:30.

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ג, 16 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.