בפני תביעת פח בגין תאונה שארעה ביום 15/6/11. התובעת 1 הינה המבטחת של התובע 2 שהצטרף לתביעה ביום הדיון, הכל כמפורט בפרוטוקול הדיון מיום 11/3/13.

אין מחלוקת שהרכב המסחרי והנגרר של הנתבע עמדו על המדרכה בסמוך לפני שטח כניסה לחניון ואין מחלוקת שהנגרר האחורי הוא החלק שהיה סמוך לכביש (ולטענת הנתבע אף בחלקו בתוך הכביש), כאשר פני הנהג (הנתבע) היה לכיוון השני, לכיוון אותו מקום שבו יש את מגרש חנייה.

לטענת התובע 2, בזמן שהוא נסע בכביש, הנגרר נסע לאחור לפתע, פלש לשטח מסלול הכביש והפתיע את הנתבע , כך שרכבו נפגע החל מהכנף הקדמי ועד לדלת האחורית. עקב העובדה שהוא הופתע מהנסיעה לאחור של הנגרר אשר פגע בו מהצד, שעה שהוא נסע בכביש, לא היה בידיו כדי למנוע את התאונה.

לטענת הנתבע, הנגרר עמד ללא תזוזה ולא נכנס עדיין לחנייה עקב עוברים ושבים במדרכה והתובע 2 הוא אשר לא ראה שהחלק האחורי של הנגרר בולט קמעה לכביש, על כן התובע 2 פגע בחלק של הנגרר מבלי משים וגרם בעצמו לנזק שהתגלה ברכבו.

המדובר בגרסה מול גרסה ויתר הפרטים אינם שנויים במיוחד במחלוקת.

לאחר ששמעתי ושקלתי את עדות וגרסת התובע 2 והנתבע, הנני סבורה שגרסת התביעה הינה עדיפה על פני גרסת הנתבע , בכל הקשור לנסיבות התאונה והוכח להנחת דעתי ובמידת הראיה הנדרשת, שהנגרר אכן נסע או התגלגל לאחור, בדיוק בשעה שהתובע 2 הגיע ,בנסיעתו בכביש. התובע 2 אכן הופתע ולא יכל לצפות את הפגיעה הפתאומית מהצד ועל כן הוא לא הספיק למנוע את התאונה. הוא גם לא היה אמור לצפות שנגרר יצא ברברס מפניה לתוך חנייה בחוסר זהירות ויפגע בו, בצד.

בנסיבות המתוארות עלה בידי התביעה להרים את הנטל המוטל עליה, על פי מבחן מאזן ההסתברות והנני, על כן, מחייבת את הנתבע לשלם לידי התובעים סכומים כדלקמן:

1. לידי התובעת 1: סך 4,909 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה (15/5/12) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

2. לידי התובע 2: סך 1,973 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הצטרפותו לתביעה (11/3/13) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

3. כן, ישא הנתבע בהוצאות המשפט של התובעים, אשר ישולמו לידי התובעת 1 בסך של

800 ₪ וכן, סך של 2,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מהיום

ועד ליום התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום

ניתן היום, י' ניסן תשע"ג, 21 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.