כתב האישום:

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של התפרצות לדירה וגניבה בצוותא – עבירה על סעיפים 406 (א) + 29 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"). על פי עובדות כתב האישום, ביום 25.4.12 בין השעות 21:00-22:30 התפרץ הנאשם יחד עם עופר ביתן (להלן: "ביתן") לדירה ברחוב יצחק הלוי 3 בנתניה (להלן: "הבניין") וביחד גנבו מהדירה 7,000 ₪ במסומן, פנקס שיקים ותכשיט ששוויו מוערך בכ- 3,200 ₪.

הנאשם כפר בעבירה המיוחסת לו ועל כן הובאו בפני ראיות הצדדים. לאחר שמיעת הראיות והטיעונים ניתן לומר כי אין חולק על כך שהדירה אכן נפרצה ונגנבו ממנה הפריטים השונים. כמו כן אין חולק על כך שביתן נטל חלק במעשים אלה, והוא אף הודה בכך בבית המשפט והורשע בדין. השאלה בא עלי להכריע הנה, אם כן, האם היה גם הנאשם שבפני מעורב באותם מעשים ופעל בצוותא חדא עם ביתן בביצוע העבירה. לאחר שנתתי דעתי למכלול הראיות שהובאו בפני שוכנעתי מעל לכל ספק סביר כי לשאלה זו יש לתת מענה חיובי ועל כן החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו. להלן יובאו נימוקיי.

התשתית הראייתית:

הראיה המרכזית הקושרת את הנאשם למעשים המיוחסים לו הנה מספר סרטונים קצרים אשר תועדו במצלמות אבטחה שהוצבו בכניסה לבניין ובקומה השלישית בו, על ידי אחד השכנים, מר אילן אבנעים (להלן: "אבנעים"). למען הבהירות אציין כי ההתפרצות הייתה לדירה בקומה הרביעית, בעוד אבנעים מתגורר בקומה השלישית ואילו ביתן מתגורר בדירה אחרת בקומה הראשונה באותו בנין. הנאשם מתגורר בבניין סמוך אחר. כפי שיפורט מיד, התמונה הנוצרת מהסרטונים הללו מעידה ברמת וודאות גבוהה על כך שהנאשם נטל חלק במעשה ההתפרצות. לראיה מרכזית זו מצטרפים דבריהם של ביתן והנאשם בשלבי החקירה השונים, המבססים החשדות כלפי הנאשם ואינם מספקים כל הסבר חלופי סביר לתמונה המצטיירת מהסרטונים הללו. אדון בנושאים אלה על פי סדרם.

מצלמות האבטחה:

אילן אבנעים, שוטר לשעבר העוסק כיום במערכות מיגון ואבטחה, מתגורר בקומה השלישית בבניין. על מנת להגן על עצמו לאור עיסוקיו בעבר הציב אבנעים במקומות שונים בבניין ומחוצה לו מצלמות אבטחה, חלקן גלויות וחלקן סמויות. על פי עדותו, מצוידות המצלמות בחיישני, כך שהן מופעלות ומתעדות רק כאשר דבר מה נכנס בתנועה לטווח קליטתן. התיעוד נשמר על פני כונן זיכרון ומחולק לקבצים על פי זמני התנועה.

בסמוך לאחר ההתפרצות הבחין אבנעים בכך שלבניין הגיעה ניידת מז"פ, ולאחר שבירר מה קרה נודע לו על ההתפרצות. בעקבות זאת בחן אבנעים את תיעוד מצלמות האבטחה לפרק הזמן הרלבנטי, מהרגע בו עזב בעל הדירה שנפרצה את הבניין ועד שחזר אליו. בין היתר, הבחין אבנעים בנוכחותם בבניין של הנאשם ושל ביתן, המוכרים לו באופן אישי, ודיווח על ממצאיו אלה למשטרה. לבקשת המשטרה, כפי שעולה גם מעדותו של החוקר עופר דובנו ומהמזכר שערך ת/11, העתיק אבנעים את הקבצים הרלבנטיים על גבי דיסק ומסר אותו לידי החוקר. אבנעים הדגיש כי מדובר בקבצים אשר אינם ניתנים לעריכה וכי הפעולה היחידה שביצע בהם הייתה "העתק – הדבק". הדיסק הנ"ל הוגש לעיוני וסומן ת/1.

בטרם אתאר את תוכן הסרטונים אתייחס בקצרה לטיעוני הסנגור, אשר טען בלהט כי מדובר בראיות פסולות אשר אין מקום לעשות בהן שימוש לחובת הנאשם. טענותיו נוגעות הן להיבטים הטכניים של הקבילות והן לטעמים מהותיים של אי חוקיות בשל פגיעה בפרטיות. באשר להיבטים הטכניים, הבהיר אבנעים כי הוא טכנאי מחשבים מוסמך העוסק באופן מקצועי במצלמות ובמערכות אבטחה ומיגון. עוד הבהיר כי הסרטונים מתועדים באופן אוטומטי על ידי מערכת המחשב על גבי כונן הזיכרון, ולאחר מכן אינם ניתנים עוד לעריכה. לוחות הזמנים המתועדים בהם אף הם מדויקים, וזאת בהתאם לבדיקות שגרתיות שהוא עורך, כשבין היתר באפשרותו לבחון סוגיה זו באופן רציף ממכשיר הטלפון הנייד שלו.

אבנעים הותיר בעדותו רושם אמין ביותר ועל יסוד דבריו אלה לא מצאתי כי העובדה שהעתקת הסרטונים לדיסק לא בוצעה על ידי טכנאי משטרה ומערכת האבטחה כולה לא נבדקה על ידי מומחה מטעם המשטרה, גורעת מתוקפו של התיעוד שבדיסק. אציין כי צפייה בסרטונים עצמם אינה מקימה כל חשש ניכר לעין ממעשי עריכה כלשהם ואם הנאשם וביתן זיהו את עצמם בסרטונים, אישרו את נוכחותם במקום וסיפקו הסברים שונים לנוכחות זו, מבלי שכפרו בה.

באשר לטענות הפסלות המהותיות, טען ב"כ הנאשם כי הצבת המצלמות בחדר המדרגות ובכניסה לבניין הנה בגדר מעשי התחקות, בילוש והטרדה, אשר פוגעים בפרטיותם של באי ודיירי הבית. בדבריו אלה כיוון הסנגור המלומד ככל הנראה להוראת סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, הקובעת כי "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו" הנה בגדר פגיעה בפרטיות. כידוע, קובע סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות כי חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול מלשמש ראיה בבית המשפט, ועל כן, לטענת הסנגור, אין להסתמך על הסרטונים שב-ת/1.

דא עקא, דומה כי הוראת סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות אינה נוגעת לענייננו שכן אין מדובר במעשי בילוש או התחקות אחרי אדם פלוני, וודאי לא אחרי הנאשם. המדובר במצלמות קבועות המתעדות אך ורק את אלו הבוחרים להיכנס לטווח המוגבל אותו הן מתעדות. אין בכוחן לבלוש או להתחקות כלל אחר אדם ספציפי כלשהו ואין זו מטרתן. נדמה כי דווקא הוראת סעיף 2(3) לחוק הגנת הפרטיות, האוסרת צילום אדם כשהוא ברשות היחיד, רלוונטית יותר לענייננו, אך גם הוראה זו אינה חלה כאשר אין חולק כי השטח המתועד הנו שטח ציבורי ואינו בגדר רשות היחיד. יתכן שאילו הייתה הטענה מובאת מפיו של אדם המתגורר בבניין, ומתועד על כן באופן שוטף ללא הסכמתו בכל פעם שהוא עובר בחדר המדרגות, היה מקום לפרשנות אחרת של המונח "רשות היחיד", אך כשמדובר בנאשם, אשר אינו מתגורר במקום ונקלע לעין המצלמות באופן אקראי, אין מקום לקבוע כי הוא זכאי לציפייה לפרטיות החוסה בגדר החוק.

עוד טען הסנגור כי המצלמות הוצבו שלא כדין שכן לא התקבלה הסכמת כל השכנים להצבתם, אך לטענה זו לא התלווה כל ניתוח משפטי, ודומה כי אין לה השלכה כלשהי על זכותו של הנאשם להליך הוגן ובוודאי שאין בה כדי להצדיק פסילתם של הסרטונים מלשמש כראיה. לפיכך, אני סבור כי לא נפל כל פגם בקבילותם ובמשקלם של הסרטונים, על כל המידע המצוי בהם, וכי ניתן וראוי לעשות בהם שימוש לקביעת הממצאים בהליך שלפני. אפנה כעת לתיאור החלקים הרלבנטיים מתוך שבעת הקבצים שבדיסק ת/1, על פי סדר כרונולוגי. אבהיר כי החלק הראשון של שמות הקבצים מתייחס לשעות הצילום, ועל כן, על מנת להבחין ביניהם, אעשה שימוש בספרות האחרונות שבשם הקובץ, אשר אינן מתייחסות לשעות הנ"ל.

קובץ 00124 מתעד המצלמה בשער הבניין, בה ניתן לראות רכב מתחיל בנסיעה ועוזב את אזור הבניין בשעה 20:44. איש מהעדים לא התייחס ישירות לסרטון זה אך מדבריו של אבנעים ניתן להסיק, בזהירות המתחייבת, כי מדובר בשעה בה עזב בעל הדירה שנפרצה את הבניין. בקובץ הבא, שמספרו 00209 ניתן לראות את ביתן בשעה 21:04 לערך, מצלצל בפעמון אחת הדירות שבקומה השלישית בבניין, אך מיד לאחר מכן עולה לקומה הרביעית, מבלי שהמתין לתשובה. בעודו עומד בקומה הרביעית ניתן לראות את דלת הדירה שבפעמונה צלצל נפתחת, אך מאחר ואיש לא עמד עוד מחוץ לדלת ומאחר וביתן לא הגיב כלל לפתיחתה, נסגרה חזרה דלת הדירה על ידי הדייר. כשנפתחה הדלת כבה האור בחדר המדרגות, אך ביתן לא טרח לשוב ולהדליקו והמשיך לעמוד בחשיכה עד שהדלת נסגרה.

הקובץ הבא – 00278 – מתעד את ביתן פונה אל שתי בחורות צעירות שעמדו בסמוך לשער הבניין, מדבר איתן ומרחיק אותן מהמקום בתנועות ידיים. אירועים אלה התרחשו בשעות 21:08 – 21:10 באותו ערב. כפי שניתן להבין, אין סרטון המתעד את ירידתו של ביתן מהקומה הרביעית, בה שהה דקות אחדות קודם לכן כמתועד בסרטון הקודם. אבנעים נשאל על כך והסביר כי ככל הנראה ירד ביתן בחסות החשיכה, מבלי שהדליק את האור בחדר המדרגות, ועל כן לא הופעלה המצלמה, הזקוקה לתיאורה מסוימת על מנת לחוש בתנועה בסביבתה. בעדותו בבית המשפט, אישר ביתן טענה זו והעיד כי אכן ירד מהקומה הרביעית, לאחר שהשלים ההתפרצות לדירה שם, מבלי שהדליק את האור, וזאת על מנת להימנע מלהיקלט בעדשות המצלמה.

שני הקבצים הבאים הנם המרכזיים לענייננו שכן הם מתעדים את הנאשם עצמו עולה ויורד בחדר המדרגות. בקובץ 00532, המתייחס לפרקי הזמן שבין 21:14:42 לבין 21:17:55, נראה הנאשם, כ-40 שניות לאחר תחילת הסרטון, וכחמש דקות לאחר המועד האחרון בו נראה ביתן עומד מחוץ לבניין ומרחיק את עוברות האורח, עולה בחדר המדרגות, דרך הקומה השלישית ולעבר הקומה הרביעית. בשניות הראשונות בהן הוא נחשף לעין המצלמה ניתן להבחין בכך שידיו מונפות לפנים ומכסות את שטח פניו, אך לאחר שהוא חולף על פני דלת הדירה שממול ופונה לעבר מיקומה של המצלמה, יורדות הידיים ומראה פניו נחשף בבירור לעדשת המצלמה. לאחר מכן ניתן לראות את הנאשם עולה בריצה במדרגות אל הקומה הרביעית, ויוצא מטווח הצילום. בהמשך, כעבור דקה לערך, נראים שלושה מדיירי הבניין, יוצאים מדירתם ויורדים מהקומה הרביעית.

בסרטון הבא – 00564 – נראה הנאשם בשנית, הפעם כשהוא יורד בחדר המדרגות מכיוון הקומה הרביעית. התיעוד בסרטון זה החל בשעה 21:25:40 וכשתי דקות לאחר תחילת הסרטון ניתן להבחין בבירור בנאשם, יורד במדרגות מהקומה הרביעית לשלישית ולאחר מכן חוצה את מסדרון הקומה השלישית ומתחיל לרדת במדרגות לכיוון הקומה השנייה. במהלך כל זמן חשיפתו למצלמה מסתירות אמות ידיו של הנאשם, המונחות זו על גבי זו בסמוך לראשו של הנאשם, את כל שטח פניו. תנוחה מוזרה זו מלווה, ללא כל שינוי, את כל פרק הזמן בו מתועד הנאשם בסרטון, מבלי שניתן להבחין בתזוזה כלשהי של הידיים. אם להקדים את המאוחר אציין כי לא ניתן לפרש מעשים אלה אלא כניסיון מובהק מצדו של הנאשם להסתיר את פניו מעין המצלמה ולהימנע מחשיפת נוכחותו במקום.

השתלשלות חקירתם של החשודים:

ביום 13.5.12 בשעה 9:17 נחקר הנאשם לראשונה באזהרה בחשד למעורבותו בהתפרצות. בהודעה זו – ת/6 - התבקש הנאשם לתאר את שגרת יומו וסיפר כי הוא עובד למחייתו בחברה להתקנת שיש וחוזר מדי יום מהעבודה בשעה 18:00 לערך. לאחר מכן הוא יורד לחנויות הסמוכות לביתו או יושב אצל חברו הטוב מילדות עופר ביתן, וזאת עד לתחילת מעצר הבית הלילי בו הוא נתון החל מהשעה 20:00. בשורות 72-75 לחקירה נשאל הנאשם מפורשות האם יש לו מה לעשות בבניין בו מתגורר ביתן, מעל לקומה הראשונה בה מתגורר חברו והאם יש אפשרות ששהה בקומה גבוהה יותר בבניין. לשתי השאלות השיב בשלילה והבהיר כי אין לו מה לעשות שם.

בעקבות תשובות אלו הוצגו בפני הנאשם כמה מהסרטונים שהוזכרו לעיל. תחילה הוצג סרטון 00209, בו זיהה הנאשם את ביתן מצלצל בדלתות הבניין. בעקבות הצפייה בסרטון זה טען הנאשם שהיו שני מקרים בהם "עליתי סידרתי לו את הדוד שמש" לפני חודש לערך (ת/6, שורות 83-89). לאחר מכן הוצג לנאשם סרטון 00532, בו זיהה את עצמו וטען "יכול להיות שעליתי לו לגג לסדר לו את הדוד". עוד טען כי ביצע את התיקון בזריזות "כי הייתי על חוט השערה עם הזמנים שלי של המעצר בית". כשנשאל לגבי טיב התקלה בדוד טען כי הייתה נזילה, שאותה סידר באמצעות שחרור החיבורים והחלודה מהצינורות שבתחתית הדוד. מדובר בצינורות פלסטיק ועל כן שחרר אותם בידיו ללא כלים כלשהם. עוד ציין כי המים היו מנותקים מלמטה (שם, שורות 108-113).

כשנשאל מדוע הוא יורד בריצה מהבניין השיב כי כך הוא נוהג תמיד. עוד נשאל האם הוא נוהג לעלות ולרדת כשידיו מסתירות את פניו וטען, עוד בטרם צפה בסרטון, שלא הסתיר ושכשחם לו הוא מנגב את הפרצוף. לאחר מכן הוקרן לו הסרטון 00564, ואז טען הנאשם כי לא ידע שיש במקום מצלמות ושלא הסתיר את הפנים אלא ניגב אותן. בהמשך הוסיף: "אולי התנועה של הידיים אולי קיבלתי מכה בראש או מכה ביד? לא יודע" (שם, שורות 140-141).

שעות אחדות לאחר מכן, ביום 13.5.12 שעה 12:22, נגבתה נחקר לראשונה גם ביתן באותו חשד, כמפורט בהודעה ת/15. ביתן התבקש אף הוא להתייחס למערכת היחסים עם הנאשם, וטען כי הם אינם חברים טובים, אלא מכרים מהשכונה וממקום עבודה משותף בשיפוצים, ולא מעבר לכך. החקירה התמקדה משום מה באירועי ערב יום הזיכרון, בעוד ההתפרצות התרחשה רק למחרת, בערב יום העצמאות, אך חלקים מתוכה בכל זאת רלבנטיים.

כך למשל נשאל ביתן האם הוא נדרש לעזרתו של הנאשם בעבודות תיקון או שיפוצים בביתו. ביתן שלל זאת מכל וכל והבהיר כי הוא עצמו עוסק בשיפוצים ואינו זקוק לעזרה בתחום זה. כשנשאל מפורשות לגבי ענייני הצנרת והדוד סיפר כי היה לו פיצוץ לאחרונה, אך הנושא טופל באופן מלא על ידי חברת עמידר, שכבעלת הדירה החליפה את הדוד בחודש ספטמבר 2011, ומאז לא נתגלו בו תקלות. בעקבות זאת עומת ביתן עם טענת הנאשם לפיה ביקש ממנו לתקן את הדוד ושלל אותה נחרצות. עוד הוסיף כי אין זה סביר כי יבוצעו עבודות תיקון בדוד שעל הגג בשעות הלילה וכי אין ברשותו כלל העתק מהמפתח הנדרש לפתיחת הדלת לגג (למכלול נושאים אלה ראו ת/15 ש' 65-88, 146-151).

לאחר גביית הודעות ראשונות אלו הושארו שני החשודים לבדם, כאשר שיחתם מנוטרת על ידי השוטרים באופן סמוי. מדו"ח ההאזנה ת/9א', המתעד תמצית דבריהם, עולה כי הנאשם מסר לביתן באותה שיחה כי סיפר לשוטרים שבא לתקן את הדוד. בהמשך מטיח הנאשם בביתן "עכשיו סיבכת את הכל" ואף מציין: "הבעיה זה עכשיו הדוד". כמו כן, תיאר הנאשם באוזניו של ביתן את סרטי הוידאו שהוצגו לו והציע לביתן: "תגיד לעו"ד שהוא בילבל אותך".

למחרת היום, 14.5.12 בשעה 13:27, נגבתה הודעתו השנייה של הנאשם, ת/7. בפתח החקירה עומת הנאשם עם טענת ביתן לפיה קיבל דוד חדש מעמידר, והתבקש להבהיר איזה תיקון התבקש לעשות. בתגובה, טען הנאשם שכלל לא אמר שסידר את הדוד, אלא רק את הצנרת שיורדת לבית. כשעומת עם מילותיו ב-ת/6 מיום אתמול לגבי תיקון הדוד, השיב "בסדר אז אמרתי דוד, זה לא היה בדיוק בדוד". עוד חזר על הטענה כי האירוע היה בסמוך לפני השעה 20:00 ולכן מיהר. בהמשך, בשורות 132-149, טען כי אמנם עלה לסדר את הדוד אך הבעיה בפועל הייתה שנותק השיבר של המים למרגלות הבניין. תחילה עלה לגג ופתח את הצנרת, אך כשראה שאין זרימה של מים ירד למטה, ראה שהשיבר לא מחובר, קרה לביתן מהחנויות ועדכן אותו. הוא נשאל על המכה שקיבל, לדבריו, בירידה מהגג וטען כי קיבל מכה מהברזל או מהבטון, אשר גרמה לנפיחות.

במקביל, ערך החוקר יעקב בוזגלו, ניסיון לשאוב אינפורמציה נוספת לגבי האירוע מעופר ביתן. על פי האמור במזכר ת/12 שערך החוקר, יצא הוא ביחד עם ביתן למרפסת תחנת המשטרה, שם תשאל אותו לגבי האירוע, תוך שהוא מקליט את השיחה ביניהם ללא ידיעתו של ביתן. במהלך התשאול עמד ביתן על כך שהוא עצמו לא היה מעורב בהתפרצות, אך מסר מידע לגבי אדם אחר, אשר ימים מספר לאחר ההתפרצות תיחקר את ביתן לגבי המקרה וקשר עצמו להתפרצות. על פי המזכר, וכפי שעולה גם מעדותו של בוזגלו בבית המשפט, לא נקב ביתן מפורשות בשמו של הנאשם, אך ניתן היה להבין מדבריו שאליו הוא מתכוון. כשהתבקש למסור גרסתו זו גם בעדות כתובה, סירב ביתן ואמר שהוא מוכן לקחת את התיק על עצמו ובלבד שלא יחשב למלשן.

לצד המזכר הוגש לתיק בית המשפט גם הדיסק ת/13 ועליו התיעוד הקולי של אותה שיחה בין ביתן לבוזגלו במרפסת התחנה. השיחה לא תומללה משום מה ולעיתים לא ניתן היה להבין משפט כזה או אחר, אך לאחר שהאזנתי להקלטה הנ"ל, דומה כי האמור במזכר ת/12 אכן משקף את רוח הדברים. ביתן אמנם לא נקב מפורשות בשמו של הנאשם, ואף כשנשאל ישירות מה שמו של האדם עליו הוא מדבר לא השיב, אך מהקשרם של הדברים ברור שמדובר בנאשם. כך למשל מציין ביתן בהקלטה כי אותו אדם מצוי במעצר בית מהשעה 20:00 וכשהחוקר נוקב בשמו של הנאשם ושואל את ביתן האם הוא מוכן לחזור על הדברים בפניו, מסרב ביתן ומבהיר כי אין בכוונתו לעשות כן משום שהוא צופה שהנאשם ישוחרר מהמעצר בימים הקרובים. כצפוי, בהודעה ת/14 שנגבתה ממנו מיד לאחר מכן, ביום 14.5.12 בשעה 14:24, מכחיש ביתן נחרצות כי אמר את מכלול הדברים המפורטים מפיו ב-ת/12 וב-ת/13.

בחלוף יום נוסף, בתאריך 15.5.12 נחקר ביתן פעם נוספת ולאחר מכן עומת עם הנאשם. בהודעתו ת/16 המשיך ביתן להכחיש את תוכן השיחה עם בוזגלו במרפסת. באשר ליום האירוע, ביתן "יישר קו" עם גרסת הנאשם וטען כי הנאשם עדכן אותו באותו יום שהבעיה הייתה בניתוק השיבר. יחד עם זאת, בהמשך, כשהחוקר עמד לעמת אותו עם הקלטת השיחה בינו לבין השוטר בוזגלו "נשבר" ביתן, החל לבכות ואמר: "הוא ביקש ממני לקחת את התיק עלי... אני לא פרצתי, תתחיל חדש אני יספר לך מה שאני יודע". בשלב זה ביקש ביתן הפסקה לעישון, אך החוקר עמד על כך שיספק לו מידע כלשהו על ההתפרצות בטרם היציאה, וביתן סיפר כי ההתפרצות בוצעה באמצעות המפתח שהיה שייך לבתו של בעל הדירה שנפרצה. דא עקא, לאחר ההפסקה הקצרה בחקירה, חזר ביתן לסורו וסירב למסור מידע נוסף (ראו ת/16 ש' 63 ואילך). גם בעימות שנערך לאחר מכן, עמדו שני החשודים על כפירתם – ראו דו"ח העימות ת/8.

גרסת ביתן בבית המשפט:

בעדותו לפני הודה ביתן מפורשות בהתפרצות לדירה. הוא סיפר ששוטט בין קומות הבניין במטרה לגבות כסף מהדיירים, אשר הגיע לו כהחזר עבור החומרים שרכש לצורך צביעת הבניין. אציין כי טענה זו, אותה גם הזכיר בהודעותיו במשטרה, זכתה לאישור עקרוני בעדותו של אבנעים. לדבריו, כשהגיע לקומה הרביעית הבחין במפתח תקוע באחת הדלתות, ולאחר שדפק בדלת ואיש לא ענה, התפתה, בהיותו שתוי, נכנס לדירה וגנב ממנה כסף ושרשרת זהב. לאחר מכן יצא מהדירה, סגר את הדלת, וירד בחושך למטה על מנת שלא להיות מתועד במצלמות.

לטענתו, ביצע את ההתפרצות לבד והנאשם כלל לא היה מעורב במעשים. בהמשך, כשיצא מהבניין, פגש את הנאשם במכולות הסמוכות ואז שלח אותו לתקן צנרת בגג על מנת שיתועד עולה במצלמות, ובאופן זה יועבר החשד בביצוע ההתפרצות מכתפיו של ביתן אל הנאשם. למעשה, לא שלח את הנאשם כלל במטרה לסדר את הדוד, אלא אך במטרה שיצולם ויופלל (ראו עמ' 18 ש' 7-9 לפרוטוקול). עוד טען כי רצה לספר זאת לחוקרים אך הם מיאנו להקשיב, היו מעוניינים רק בגרסה המפלילה את הנאשם וטענו טענות שווא לגבי תוכנן של שיחות שקוימו עם ביתן. כשנחקר ישירות לגבי השיחה עם בוזגלו, המתועדת ב-ת/12 וב-ת/13, אישר לראשונה כי קשר בשיחה זו את הנאשם לאירוע, אך טען כי עשה זאת משום שהחוקר הבטיח לשחרר אותו אם יפליל את הנאשם (עמ' 20 ש' 30 – עמ' 21 ש' 6).

גרסת הנאשם בבית המשפט:

הנאשם העיד להגנתו וטען כי ביום המדובר ישב לקראת ערב באזור החנויות הסמוכות לביתו, שתה כוסית ועמד לחזור הביתה, כשלמקום הגיע בריצה חברו הוותיק עופר ביתן וביקש ממנו לבוא לעזור לו בדחיפות משום שאין לו מים זורמים בבית. הנאשם התגייס לעזרתו ועלה בריצה לגג, פתח את החיבורים וראה שהבעיה אינה בדוד. בדרך למטה קיבל מכה בראש ובסופו של דבר גילה שהבעיה בשיבר. לטענתו, סובל ביתן מפחד גבהים ולכן לא עלה לגג בעצמו. עוד טען כי לא הסתיר את פניו אלא רק ניגב אותן בשתי ידיו והניח אוטומטית יד על הראש על מנת לבדוק אם הוא מדמם מהמכה שקיבל. הוא עומת עם הקשיים המתעוררים משלל הגרסאות שנמסרו בחקירה, וחזר על התשובות וההסברים שסיפק לחוקרים.

דיון והכרעה:

כפי שציינתי בפתח הדברים, התיעוד החזותי בסרטונים שבדיסק ת/1, קושר את הנאשם באופן מובהק למעורבות בעבירת ההתפרצות. על יסוד סרטונים אלה נוצרת הנחה מפלילה לחובתו של הנאשם, אשר מכוחה עובר הנטל לספק לה הסבר סביר חלופי אל כתפי הנאשם. לא כאן המקום לקבוע האם תכנן ביתן מראש להתפרץ לאחת הדירות בבניין, או שמא באמת נכנע לפיתוי רגעי כשמצא במקרה את מפתח הדירה שנשכח בחור המנעול. מעשיו, כפי שתועדו בסרטון 00209, מעוררים חשד ממשי כי מלכתחילה עלה במדרגות על מנת לאתר יעד למעשה גניבה או פריצה, אך אין צורך להכריע בכך בהקשר הנוכחי, בו מכוונת הכרעת הדין כלפי הנאשם.

מכול מקום, עולה מהסרטונים בבירור כי בחלוף דקות אחדות לאחר שהגיע לקומה הרביעית, ירד ביתן חזרה למטה בחסות החשיכה, הרחיק עוברות אורח מהמקום, ושילח את הנאשם חזרה פנימה לעבר הקומה הרביעית. הנאשם עשה את דרכו במעלה המדרגות בריצה, כשהוא מכסה את פניו בידיו, הן בעליה והן בירידה. אמנם בדרכו מעלה בקומה השלישית, הסיר הנאשם לזמן קצר את ידיו מפניו, ככל הנראה משום שטעה לסבור כי המצלמות ניצבות בפתח הדירה שממול דירתו של אבנעים, אך ניתן לראות בבירור כי ניסה להסתיר את פניו כבר בדרך למעלה, כך שטענת "המכה" שקיבל בעת הירידה מהגג, מופרכת על פניה. גם ההסברים הנוספים שסיפק הנאשם ולפיהם רק ניגב את פניו אינם עולים בקנה אחד עם הסרטון, ממנו עולה בבירור כי הנאשם ניסה להסתיר את תווי פניו מעיני המצלמה, מה שמעיד גם על העובדה כי היה מודע היטב לקיומן של המצלמות בחדר המדרגות, וזאת בניגוד לגרסתו במשטרה.

לכך יש להוסיף את העובדה כי מדובר במעשים אותם ביצע הנאשם בשעה 21:15 לערך, למעלה משעה תמימה לאחר שאמור היה להימצא כבר במעצר בית. כפי שציינתי, על יסוד דבריו האמינים של אבנעים ותיעוד השעות בסרטונים, אין לי ספק כי השעות המתועדות בקבצים שעל ת/1 מדויקות. יתרה מכך, מהפרטים שסיפק בעל הדירה שנפרצה בהודעתו למשטרה ת/5, אשר הוגשה בהסכמה, עולה כי יצא מהדירה רק בסמוך לשעה 20:30, כך שאין ספק כי הפריצה אירעה בשעה מאוחרת יותר. והנה, ביתן עצמו מאשר כי ביצע ההתפרצות באותו לילה בסמוך לאחר שתועד בשעה 21:04 עולה לקומה הרביעית בסרטון 00209.

הנה כי כן, השילוב שבין השעות המוזכרות ב-ת/5 לבין עדותו של ביתן מחזק ומאמת את מסגרת הזמנים המתועדת בסרטוני ת/1. לפיכך, שלל הסבריו של הנאשם בנוגע לריצה מהירה אל הגג על מנת להספיק ולתקן הנזילה בטרם תגיע שעת מעצר הבית, משוללים כול יסוד במציאות. לא זו אף זו, עצם הטענה כי עלה על מנת לתקן את הדוד או נזילה כלשהי אינה עולה בקנה אחד עם שעות האירוע, שכן ברי, ואף משתמע מדברי הנאשם עצמו כי לא היה מעלה על דעתו לעסוק בתיקון הדוד בשעות מעצר הבית, משמע עלייתו לקומה העליונה בבניין נועדה למטרה אחרת, חשובה ומשמעותית יותר, אשר מצדיקה נטילת סיכון, כגון ביצוע ההתפרצות המתוארת בכתב האישום.

התמונה העולה מהסרטונים אינה מותירה כל ספק באשר למטרותיו של הנאשם, שהרי אילו מדובר היה בעלייה תמימה לצורך תיקון הצנרת היה מצטייד מן הסתם בכלי עבודה מתאימים, ולא עולה בידיים ריקות. בנסיבות כאלה בוודאי שגם לא היה טורח להסתיר באופן עקבי את מראה פניו מעין המצלמות, כשכל מי שעיניו בראשו מבין כי ניסה ככל יכולתו להסתיר את זהותו ולטשטש נוכחותו במקום. כשלנתונים אלה מצטרפות העובדות שאינן שנויות במחלוקת ולפיהן נפרצה הדירה בפרק הזמן המתועד בסרטונים, הנאשם נשלח למקום על ידי ביתן, אשר על פי הודאתו שלו היה מעורב בביצוע ההתפרצות וכי בפרק הזמן הרלבנטי לא תועדו במצלמות אנשים אחרים מעוררי חשד, זולת 3 שכנים שירדו לתומם מביתם, מתחייבת המסקנה כי הנאשם נטל חלק, ביחד עם ביתן, בביצוע ההתפרצות, או לכל הפחות בהשלמתה. יוזכר כי על פי הסרטונים שהה הנאשם למעלה מעשר דקות בקומה הרביעית, ומשנשללת טענתו כי עלה לגג, אין מנוס מהמסקנה כי פעל בדקות אלה למימוש מעשי העבירה.

כפי שניתן להבין, ניסיונותיו של הנאשם לספק הסבר חלופי סביר ואמין למשתקף מהסרטונים כשלו כליל. לא אחזור על כל השתלשלות העניינים במהלך חקירת המשטרה, אך אזכיר כי בחקירתו הראשונה הכחיש הנאשם תחילה את עצם האפשרות כי עלה לקומות העליונות בבניין בהזדמנות כלשהי. רק לאחר שהוצג לו אחד הסרטונים העלה לראשונה את האפשרות שעלה לתקן את דוד השמש, אך אפשרות זו נשללה לחלוטין ובאופן נחרץ ביותר על ידי ביתן, שהסביר כי הדוד הוחלף על ידי עמידר וכי הוא עצמו אינו נזקק לכל עזרה בשיפוצים, מצדו של הנאשם או בכלל. בהמשך, נערך תרגיל חקירה, במהלכו הופגשו החשודים ותועדו כשהם מתאמים גרסאות. הנאשם מסר לביתן על כך שסיפר לשוטרים שבא לתקן את הדוד והטיח בו שסיבך את הכול. בעקבות זאת, בגרסאות שנגבו למחרת היום, ניסה הנאשם להסביר כי כשאמר דוד התכוון בעצם לצנרת שעל הגג. כמו כן עלתה לראשונה הטענה כי למעשה התקלה הייתה בשיבר ולא בדוד, טענה עליה חזרו השניים בעדותם בבית המשפט. בעדותו טען הנאשם לראשונה כי עלה לגג משום שביתן סובל מפחד גבהים, אלא שגם כאן מדובר בטענה כבושה ובלתי משכנעת, משביתן עצמו כלל לא נחקר בנושא זה על ידי ב"כ הנאשם.

השתלשלות זו מעידה באופן מובהק על כך שמדובר בגרסת בדים. בעדותו הראשונה דחה ביתן מכל וכל את גרסת הנאשם בנוגע לתיקון הדוד. גרסה זו "קמה לתחיה" רק לאחר שיחת תיאום הגרסאות שתועדה ב-ת/9א', וגם אז רוככה ושונתה על מנת לספק הסבר לסתירות הבוטות שהתגלו בין שני החשודים בחקירות הראשונות. עוד ראוי להזכיר כי בעדותו בבית המשפט העלה ביתן גרסה כבושה לפיה שלח למעשה את הנאשם על מנת שייקלט במצלמות ויופלל וכלל לא על מנת שיתקן את הדוד או את הצנרת, אלא שגרסה זו שומטת את הקרקע מתחת לגרסת הנאשם לפיה אכן פעל באותו לילה לתיקון הצנרת ולהסרת החלודה מהצינורות ואף גילה בהמשך כי קיימת תקלה בשיבר.

יתרה מכך, כאמור לעיל, שעות הפעילות מעידות על כך שלא מדובר היה, מנקודת מבטו של הנאשם, בפעילות תמימה לתיקון נזילות, וכמובן שאין בהן כדי לספק הסבר לשאלות המתעוררות עקב ניסיונו המובהק להסתיר את זהותו. לפיכך, ולנוכח הסתירות הרבות בין גרסאותיו השונות של ביתן, ברי כי לא ניתן לתת כל אמון בגרסה שמסר בבית המשפט, אשר נועדה ללא ספק אך ורק על מנת לחלץ את חברו מהרשעה בדין. גרסאותיו במשטרה, בהן כפר במיוחס לו, אף הן אינן אמינות, בהתחשב בכך שכיום כבר הודה והורשע במעורבות בביצוע העבירה ביחד עם "אחר", אך הסתירות בינו לבין חברו-שותפו הנאשם, מעידות אף הן על מעורבותם של השניים במעשים.

בשולי הדברים אזכיר עוד את השיחות שנערכו עם ביתן, ואשר תועדו ב-ת/12 וב-ת/13, בהן קשר ביתן מפורשות את הנאשם לביצוע ההתפרצות וכן את העובדה כי במהלך גביית ההודעה ת/16 "נשבר" וטען כי הנאשם ביקש ממנו לקחת את התיק עליו. לאור העובדה שלצד דברים אלה המשיך ביתן לעמוד על טענתו השקרית לפיה הוא עצמו כלל לא היה מעורב במעשים, אין מקום לייחס לאמרותיו המפלילות כלפי הנאשם משקל מכריע, אך בהתחשב ביחסי החברות הקרובים ביניהם ובכך ששניהם מאשרים את המפגש ביניהם באותו ערב ואת הגעתו של הנאשם לקומה הרביעית בבניין בשליחותו של ביתן, הרי שגם דבריו אלה של ביתן מחזקים את התשתית הראייתית הכוללת נגד הנאשם.

הנה כי כן, חומר הראיות, גם אם אינו כולל עדות ישירה המפלילה את הנאשם בביצוע המעשים, מוביל אל מסקנה סבירה אחת ויחידה לפיה נטל הנאשם חלק במעשה ההתפרצות והגניבה, ביחד עם חברו ביתן, שכבר הורשע במעשה. מסקנה זו מתחייבת לאור התיעוד החזותי שבסרטונים וכלל הנסיבות האופפות את הפרשה. טענותיו והסבריו של הנאשם אינם אמינים ואינם עולים בקנה אחד עם חומרי החקירה שנאספו, ואין בכוחם להקים ספק כלשהו, וודאי לא ספק סביר, באשמתו של הנאשם.

לאור כל האמור לעיל, אני מרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ג , 29 נובמבר 2012, במעמד הצדדים