<#2#>

נוכחים:

ב"כ התובע עו"ד עודד ג'יניאדו

ב"כ הנתבעת עו"ד נאווה פינצ'וק אלכסנדר

נציג הנתבעת מר אלי שמיני

פרוטוקול

ב"כ התובע: התובע ביצע את עבודתו בכל הארך, כולל ירושלים ולפיכך יש לבית הדין סמכות מקומית.

ב"כ הצדדים: ישנה הסכמה לגבי תקופת העבודה שתחילה ביום 24.10.10 וסיומה ביום 20.3.2013. אין מחלוקת עובדתית שהתובע פוטר, אך יש מחלוקת לגבי זכאותו לפ"פ.

ב"כ הנתבעת: לטענתנו התובע הסב נזקים לחברה. בנספח ט' להגנה מופיעה רשימת הציוד שניתן לתובע בפועל, ולא הושב לחברה. התובע לא הזדכה על הציוד שקיבל

אנחנו מאשרים כי החברה משכה את תשלומי הפיצויים מחברת הביטוח. מדובר ב 6,731 ₪.

אני מפנה את ביה"ד לנספח י' לכתב ההגנה . נעשה לתובע גמר חשבון, וממנו קוזז סכום של 15,791 ₪ בגין ציוד שלא השיב לחברה.

ב"כ הנתבעת: לגבי הניכוי בגין אי החזרת ציוד – לטענתנו אנו בתחום סעיף 25 ב' לחוק הגנת השכר, יש לנו התחייבות בכתב של העובד. זה מאוד סביר שכאשר נותנים לעובד ציוד יקר הוא ידאג לו ולא יתנהג ברשלנות פושעת כמו שעשה. אני מוסיפה שמעבר לציוד שנגנב מהרכב, הוא לא החזיר ציוד נוסף שקיבל לאחר מכן.

נציג הנתבעת: חלק מהנהלים היו שרכשנו עבורם מזוודות מיוחדות כדי שייקחו כלים יקרים, שייקחו איתם לבית. היתה הנחיה מפורשת את הכלים או איתם בעבודה או בבית ולא להשאיר ברכב.

הנהלים נאמרו בעל פה. כל העובדים עושים את זה. אני מדבר רק על הכלים החשמליים ולא על כל הכלים. זו מזוודה קטנה , ואנו דרשנו את זה מכל העובדים. זה לא כבד.

לגבי הרכב בחוזה יש סעיף השתתפות עצמית במקרה של גניבה נזק או תאונה. אני בחרתי שלא לגבות מהעובד את ההשתתפות העצמית במקרה זה.

בהנחה שהכלים היו נגנבים ללא רשלנות של העובד, אנו לא נחייב אותו.

ב"כ הנתבעת: מפנה לכתב ההגנה – היה עניין של דיווחים כוזבים וזו הסיבה לפיטורים. הוא מודיע שהוא באתר בזמן שהוא בבית. זה פוגע ביחסים שלנו עם הקבלנים. זה נזק למקום העבודה.

החברה השקיע הרבה כסף בהכשרת העובד. החברה כתבה שאם יתמיד 36 חודשים יקבל מענק 20,000 ₪. מצד שני יש בחוזה תשלום החזר עבור הוצאות ההכשרה בסך של 10,000 במקרה שהעובד עוזב לפני שהשלים 36 חודשי עבודה. נכון שהוא אילץ את החברה לפטר אותו.

לפי הפסיקה הוא עשה שימוש בהכשרה שלנו.

העובד דיווח דיווחים שקריים, איבד ציוד יקר, פגע בשם החברה ועל ידי כך יאלץ את החברה לפטר אותו.

נציג הנתבעת: יחד עם התובע היו מתקינים נוספים. חלקם פוטרו וחלקם התפטרו. לא תבענו אף אחד על אותו תשלום של סעיף 5 (10) לחוזה העבודה. אף אחד לא גרם לנו לעשות הכל כדי לפטר אותו. הוא באופן שיטתי רצה לעבוד במקצוע כעצמאי. הבין שיכול להרוויח יותר כסף. התובע עשה הכל שיפטרו אותו. אם היה בא ומבקש הייתי משחרר אותו. קבלנים הפסיקו לעבוד איתנו, לטענתם נגרם להם נזק. הוא ישב בבית ודיווח שהוא בעבודה.

הוא ישב בבית דיווח שהתחיל לעבוד, מנהל העבודה ראה שהוא בבית. הוא התקשר והוא לא הכחיש ואמר עכשיו אני יוצא, אז למה הוא דיווח?

גם ברכב יש תוכנה שאני יודע בדיוק איפה הרכב נמצא. כל הזמן היה מדווח שעובד והיה בבית.

הוא מעל באימון שלנו וגרם לנו נזק גדול. יום לאחר שסיים עבודתו, התחיל לעבוד בירושלים בהתקנת דלתות. לא הכשרתי אותו לפטר אותו אלא כדי שיעבוד. התביעה צריכה להיות שלנו וזו החוצפה של עובדים.

לשאלת בית הדין – ב"כ התובע: תביעת אפריל היא חלף הודעה מוקדמת.

התובע: הם טוענים שאני עובד 5 ימים, בפועל זה היה 6 ימים. שעות העבודה לא נכתבים בשום מקום. יום עבודה יכול להתחיל ב 7 בבוקר ולהסתיים ב 9 בלילה.

היות ויש לי ילדים שלפעמים בלילה חולים ומתעוררים ומפריעים לי את המנוחה , יש מצבים שלילות אני לא ישן . לקום בבוקר מכורח הנסיבות, הטלפון לפעמים לא מצלצל. קשה בדיוק להגיע בזמן ולכל בן אדם זה קורה. זה לא קרה באופן שיטתי.

לגבי הציוד – אותו יום שהציוד היה ברכב, אחת הפקידות התקשרה להזכיר לא לשכוח שיש לי למחרת עבודה, שאשים אותו ברכב. באותו יום הייתי בבית חולים בהדסה עם אשתי, והיה לי קושי לתפקד. לקחתי יום חופש בשביל זה. הציוד היה ברכב. הרבה פעמים שהייתי בחופשה והיו מתקשרים לבקש לבצע עבודה, הייתי בכוננות ולכן הציוד היה ברכב. גם בימי המחלה הלכתי לעבוד. לא היה נוהל שאוסר להשאיר ציוד ברכב. רמה כזאת של ציוד להוריד אחרי יום עבודה של 12, 13 שעות זה ציוד כבד מאוד. אני מעריך את הציוד ביותר ממאה ק"ג. לדעתי עובדים אחרים משאירים את הציוד ברכב, אני מעריך לא יודע. באופן כללי הייתי מוריד את הציוד היקר הביתה. בשעות היום הציוד היה ברכב לצורך עבודה.

לאחר הפסקה

בהמלצת בית הדין, הגיעו הצדדים להסדר פשרה, כדלקמן:

הסכם פשרה

1. לסילוק סופי ומוחלט של כל הטענות והתביעות ההדדיות של הצדדים, מכל מין וסוג שהוא, עקב תקופת עבודתו וסיום עבודתו של התובע, ומבלי להודות בכל חבות וכל טענה, תשלם הנתבעת לתובע סך של 13,500 ₪ כפיצויי פיטורים מוגדלים.
2. הסכום הנ"ל ישולם לתובע תוך 45 ימים מהיום, בשיק לפקודת התובע אשר ישלח לכתובת משרדי בא כוחו עו"ד עודד ג'נאו לכתובת דרך חברון 122, ירושלים. ככל הנדרש, ינוכו כספים מסכום הפשרה על פי דין.
3. ככל שהופרשו על ידי הנתבעת כספים בגין התובע לפנסיה (כספי תגמולים בלבד) , תיתן הנתבעת לתובע בתוך 45 יום מכתב לשחרור כספי התגמולים (חלק עובד וחלק מעביד) המופקדים לזכותו בחברת הביטוח.
4. הצדדים מבקשים להורות על החזר האגרה.

_______________ ________________

ב"כ התובע ב"כ הנתבעת

_______________ ________________

התובע נציג הנתבעת

<#3#>

פסק דין

ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכם הפשרה דלעיל.

הסכם הפשרה מהווה חלק בלתי נפרד מפסק דין זה.

האגרה תטופל בהתאם לתקנות.

אין צו להוצאות.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ז שבט תשע"ג, 07/02/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אתי חן