1. בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים נפגעי עבודה מיום 16.4.12, שקבעה למערער 12.5% נכות רפואית.
2. לטענת המערער, הבדיקה הקלינית שבוצעה בו על ידי הוועדה לא היתה תקינה, ומכל מקום, היה עליה ליישם את סעיף הליקוי הנוירולוגי במערער לאור ממצאי בדיקתEMG שהיתה חד משמעית. כן הוסיף כי הוועדה לא התייחסה לחוות דעתו של ד"ר משה קמחין והמלצתו להעניק למערער גם נכות בתחום הנוירולוגי, בנוסף לתחום האורתופדי.
3. המשיב בתגובתו טען, כי הוועדה בדקה את המערער בדיקה קלינית שתוצאותיה פורטו בפרוטוקול הדיון, וכללו אף התייחסות לבדיקת ה- EMG. המשיב ציין שהוועדה העמידה את שיעור הנכות הנוירולוגית שנקבעה למערער על אפס. הוא מבקש שבית הדין יקבע כי לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת זו, שהינה בתחום שיקול דעתה הרפואי-מקצועי, ולפיכך כי דין הערעור להידחות.

דיון והכרעה

1. בחנתי את כל המסמכים שבתיק, ואת טיעוני הצדדים. לכאורה, הוועדה שהתכנסה בעניינו של המערער בדקה אותו ופירטה את ממצאיה, באופן שאינו מעלה על פני הדברים כל ממצא בלתי תקין. הוועדה ציינה כי המערער לא מתאים לפיזור אנטומי שורשי או עצבי. הוועדה הוסיפה והתייחסה לבדיקת ה- EMG שעבר המערער, בדיקה שבה צויינה רדיקולופטיה קלה, והדגישה כי כי אין לה ביטויים קליניים.

בסעיף 21 לפרוטוקול, בהתייחס לפן התחושתי, ציינה הוועדה: "תחושה שטחית למגע כאב תקינה דו"צ", והוסיפה: "תחושה עמוקה תקינה דו"צ", ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם סעיף הנכות שהוענק בתחום הנוירולוגי 32 (4) (א) (1) בשעור 0%. מכאן שהצדק עם המשיב כי אין מדובר באי הענקת סעיף נוירולוגי והתעלמות הוועדה מהתלונות לענין זה, אלא בהענקת נכות ששעורה 0% לאחר בדיקה ועל פי הממצאים.

1. יחד עם זאת, בפרוטוקול הוועדה לא מצאתי כל התייחסות לחוות דעתו של ד"ר משה קמחין מיום 27.7.11 שעמדה בפניה. זאת, על אף שחוות הדעת מצויינת ברשימת המסמכים שעמדו בפני הוועדה, ועל אף שאין מחלוקת שד"ר קמחין התייחס בחוות דעתו לממצאי בדיקת ה- EMG. על כן, כלל לא ניתן לדעת האם הוועדה עיינה בה ומה עמדתה ביחס לחוות דעת זו.

על כן, ולאור ההלכה הפסוקה לפיה מוטלת חובה על הוועדה להתייחס מפורשות לחוות דעת המובאות בפניה, יש מקום לקבל את הערעור, ולהחזיר את עניינו של המערער לדיון מחודש.

אציין בהקשר זה, כי לא נעלמה מעיני טענת המשיב, במהלך הדיון שהתקיים בפני חברתי כב' הרשמת שלי ולך, כי הטענה בדבר העדר התייחסות לחוות דעתו של ד"ר קמחין לא נכללה בכתב הערעור המקורי, וכן טענתו הנוספת, שכיוון שד"ר קמחין הינו מומחה באורתופדיה ולא בנוירולוגיה, ממילא לא היה מקום שהוועדה תתייחס לעמדתו בכל הקשור לנכות הנוירולוגית. על אף האמור, אני סבור שמאחר שהייתה מונחת בפני הוועדה חוות דעת רפואית שהתייחסה ספציפית לנכותו הנטענת של המערער גם בתחום הנוירולוגי, ונטען בה מפורשות כי יש מקום להכיר למערער ב"10% נכות נוירולוגית... בגין הקרנה לרגל ימין", בנוסף לנכות האורתופדית, היתה מוטלת על הוועדה חובה להתייחס אל חוות הדעת ואל משמעותה, מה שלא נעשה.

לסיכום

1. עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים נפגעי עבודה על מנת שתתייחס במפורט ובמנומק לחוות דעתו של ד"ר קמחין, ולאור זאת תשקול שוב את עמדתה לענין שעור הנכות הנוירולוגית.

המערער ובא כוחו יוזמנו להופיע ולטעון בפני הועדה טרם מתן החלטתה. הוועדה תנמק החלטה.

המשיב ישלם למערערת הוצאות בסך כולל של 1,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה, בתוך 30 יום ממועד קבלתו.

ניתן היום, כ"ד כסלו תשע"ג, (08 דצמבר 2012), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.