1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 12.4.12 ברח' הרצל פינת סלנט בפ"ת.

2. לטענת התובע, בעודו עומד ברמזור נסע הרכב שלפניו לאחור ופגע ברכבו של התובע. לטענתו, הנתבע ברח, ועל כן נאלץ לפנות למשטרה לדווח על האירוע ולקבל את פרטי הנתבע.

3. לטענת הנתבע, עמד ברמזור וחפץ להחליף נתיב ועל כן נסע לאחור בזהירות ופגע קלות ברכב שמאחוריו. הנתבע טען כי לא נגרמו נזקים לרכבים וכי אמר לתובע שהוא עושה סיבוב וחוזר אך כשחזר התובע לא היה במקום האירוע.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה הנתבע החל לנסוע לאחור במהירות. התובע צפר אך הנתבע פגע בו עם רכבו וכתוצאה נפגעו חיישני הרכב הקדמיים. הנתבע ברח והתובע איתר את פרטיו במשטרה. לאחר מכן, שוחחו והנתבע הציע לשלם ובהמשך חזר בו.

5. נהג הנתבעת העיד וטען כי עמד בצומת ברמזור והחל לנסוע לאחור בזהירות וזאת לאור החיישנים המותקנים ברכבו. הנתבע טען כי לא נגרם לתובע כל נזק מהפגיעה הקלה בין הרכבים.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה רכב התובע נסע לאחור ופגע בו. שנית, הנתבע עצמו הודה כי נסע לאחור ופגע בתובע.

סבורה אני כי היה על הנתבע להבחין ברכב העומד מאחוריו ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לפגוע בו והטענה לפיה קיימים ברכב חיישנים אין בה די שכן עובדה שעל אף החיישנים פגע רכב הנתבע ברכבו של התובע.

התובע הציג אישור וחשבונית מהמוסך בו נרשם מספר ימים לאחר התאונה כי נפגעו החיישנים של הרכב כתוצאה מהמכה . הנתבע לא הביא כל ראיה הסותרת טענה זו ומכאן שיש לקבלה.

באשר לנזק שנתבע בגין הפסד יום מצאתי מקום להתערב בו ולהפחיתו בהעדר אסמכתא מרו"ח.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 853 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 21.5.12 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, ישא הנתבע בהוצאות משפט בסך 300 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד בתוך 15 ימים.

ניתן היום, י"ט חשון תשע"ג, 04 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.