<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה- עו"ד מוחמד אברהים

הנאשם - נוכח

הסנגור- עו"ד יוסף סואעד

פרוטוקול

הסנגור:

ברשותי מכתב מיו"ר הוועדה המלמד כי שתכנית החלוקה שובצה לדיון במליאת הוועדה וטרם נקבע מועד דיון, לכן אבקש דחייה.

ב"כ האשימה:

מדובר בעבירה לפי סעיף 210 ויש הרשעה ואין הצדקה לדחיית הדיון. משאיר לשיקול דעת ביהמ"ש.

<#3#>

החלטה

אינני מוצאת לנכון לדחות שוב את הדיון בתיק מפאת קיומו של הליך תכנוני. יובהר, כי הכרעת הדין בתיק זה ניתנה לפני כשנה ואין מקום לדחות את ישיבת הטיעונים לעונש דחייה נוספת לצורך המתנה להכשרת הבנייה הלא חוקית.

לפיכך, הדיון בפניי היום יתקיים במועדו.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ד, 20/01/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

מדובר בעבירה חמורה של אי קיום צו בית משפט החותרת תחת שלטון החוק, שהינו הערך המוגן בתיק זה. ההרשעה הייתה עוד ביום 9/6/02 ובין היתר נצטווה להרוס קומה ב' בשטח של כ-100 מ"ר וזאת עד ליום 9/6/03 ועד היום המבנה עומד על תילו וטרם נתקבל היתר, למרות שעברה תקופה של מס' שנים מאז כניסת הצו לתוקף, ומאז עבר זמן רב והנאשם לא דאג לקיים את שהצטווה עליו על פי גזר הדין . ההליך התכנוני אינו מפחית באופן ממשי מחומרת העבירה ולא תורם תרומה משמעותית להקלה בעונש.

ביהמ"ש מתבקש לקבוע מתחם ענישה הולם.

מדובר בעבירה של אי קיום צו ביהמ"ש בפעם הראשונה, תוך פגיעה הן בשלטון החוק והן בערך המוגן שהוא המערך התכנוני.

המתחם הענישה ההולם בתיק לאור נסיבות ביצוע העבירה, בתיק זה נע בין מאסר על תנאי למאסר בפועל, קנס כספי הולם שנע בין 15,000-20,000 ₪ וחתימה על התחייבות.

הסניגור טוען לעונש:

אני חולק על חברי מבחינת המשמעות של התכנון. תחושת הצדק לתת גם מוטיבציה לאותום נאשמים שפונים לוועדה ועושים כמעט הכל כדי להכשיר את אותה בנייה, שהיא הבית היחיד שיגורו בו כל המשפחה. חשוב לציין, גם כאן הבית אומנם עומד על תילו, אך לא נעשה כל שימוש בבית. הליך התכנוני בשלב מאוד מתקדם. התיק כבר נבדק אצל הגורמים בוועדה ושובץ לדיון הבא שצפוי להתקיים בטווח הקרוב ואז צפוי להינתן היתר. אני מגיש מכתב שמלמד על שיבוץ תשריט החלוקה במליאת הוועדה – הוגש וסומן נ/1.

הנאשם שילם אגרה בסך 2,359 ₪, כך שההיתר ממש מצוי בפתח. מציג לביהמ"ש את הגרמושקא וגם היא תוצג לדיון בוועדה.

הנאשם כעמוד הבית, הוא המפרנס היחיד של משפחתו, הוא עובד עבודות מזדמנות. יש לי עדר קטן שהוא רועה צאן. השכלתו אפסית. הוא סובל ממצב כלכלי קשה. יש לו בן שמשרת בצה"ל בהתנדבות, אזרח מן השורה. אין לו שום עבר פלילי. אבקש להתחשב ולפרוס את הקנס.

<#5#>

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירה של אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.

העבירה נשוא כתב האישום הינה עבירה אשר יש להתייחס אליה בחומרה נוכח העובדה שעניינה אי קיום החלטה שיפוטית, ובכך הבעת זלזול במערכת החוק והמשפט במדינת ישראל.

יובהר כי יש לראות בהפרת צו שיפוטי, שניתן מכוח חוק התכנון והבנייה, לא רק משום פגיעה בערך המוגן שהינו המערך התכנוני לפי דיני התכנון והבנייה, אלא אף משום פגיעה בערך המוגן נוסף – שלטון החוק.

יודגש כי במקרה דנן נצטווה הנאשם ע"י בית המשפט להרוס עד ליום 9/6/03 קומה ב' בשטח כולל של כ-100 מ"ר, אולם מזה תקופה של 10.5 שנים מופר הצו השיפוטי ע"י הנאשם, דבר המוסיף נופך של חומרה לנסיבותיו של תיק זה.

עם זאת, מנגד, יש לציין כי הנאשם לא ישב ב"חיבוק ידיים" ופעל בכל מאודו לצורך הכשרת הבנייה הלא חוקית הנ"ל. ודוק, מטיעוני הסנגור בפניי עולה, כי בטווח הנראה לעין צפוי להינתן היתר כדין אשר יכשיר את המבנה הלא חוקי. זאת ועוד, מטיעוני הסנגור עולה, כי המבנה אינו נמצא בשימוש, דבר נוסף המצדיק את אי מיצוי הדין עם הנאשם.

מתחם הענישה ההולם, בנסיבותיו של תיק זה, כולל בחובו עונש של מאסר על תנאי, קנס כספי משמעותי וחתימה על התחייבות.

לטובת הנאשם, במסגרת קביעת העונש המתאים, יש לציין את נסיבותיו האישיות, כנטען על ידי הסנגור.

אשר על כן, ולאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים, ובהתחשב בהודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, אני דנה את הנאשם, כדלקמן:

למאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך שנתיים והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירה בה הורשע, ויורשע בגינה.

תקופת התנאי תחל בעוד חצי שנה.

לתשלום קנס בסך 9,000 ש"ח או 45 ימי מאסר תמורתו.

בהתחשב במצבו הכספי של הנאשם, הנני מחליטה כי הקנס הנ"ל ישולם ב -30 תשלומים חודשיים רצופים ושווים בסך 300 ש"ח כל אחד, וזאת החל מיום 2/3/14 ואילך.

אי עמידה באחד מתשלומי הקנס תעמיד את יתרת הקנס לפרעון מיידי.

כמו כן, הנני מורה לנאשם לחתום היום על התחייבות כספית בסך 10,000 ₪, וזאת להימנע למשך תקופה של שנתיים מביצוע העבירה בה הורשע בתיק זה.

תקופת ההתחייבות תחל בעוד חצי שנה.

במידה שלא תיחתם היום ההתחייבות הכספית, כאמור לעיל, יאסר הנאשם למשך 15 יום.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ד, 20/01/2014 במעמד הנוכחים.