1. תאונת דרכים מיום 23.2.12 שהתרחשה ברח' אהרונוביץ' בבני ברק הניבה תביעותיהם של שני כלי הרכב המעורבים.

לצורך הנוחות יתוארו כ"א מהתובעים בהתאם לכלי הרכב בהם נהגו.

2. לגרסת בעל רכב היונדאי גטס, נסע בנתיב שמאלי ברח' אהרונוביץ' ב"ב מכיוון רח' ז'בוטינסקי לכיוון כביש 4. לפניו באותו נתיב במרחק של כ-100 מטר נסע בעל רכב הניסן טובה, בהגיע האחרון לרח' חבקוק פנה מהנתיב השמאלי לימני והחל מבצע פניית פרסה שבמסגרתה חסם את נתיב נסיעתה של היונדאי וכך נגרמה ההתנגשות. לטענת האחרון, הודה בעל הניסן כי בעת ביצע פנייתה פרסה אירעה התאונה.

3. לגרסת בעל רכב הניסן האט אמנם נסיעתו בכביש ואותת על מנת להתחיל בביצוע פניית הפרסה אלא שאז הגיחה היונדאי מאחוריו במהירות גבוהה ללא תשומת לב ובחוסר זהירות, עקפה את הרכב משמאל ופגעה בו בעוצמה אדירה.

4. שני בעלי כלי הרכב נחקרו על גרסתם ותיארו את תרחיש התאונה באופן נגדי. בעל היונדאי הסביר כי (בעמ' 1 ש' 15):

"נסעתי בנתיב השמאלי כשלפניי היה במרחק של 100 מטר את הרכב השחור, ניסאן, של חברת אוויס. באיזשהו שלב הרכב שלפניי השחור ירד לנתיב הימני ובא לפנות לרח' חבקוק בבני ברק. כשהוא בא לפנות הוא נעצר כדי לפנות פניית פרסה. כשקלטתי את זה הורדתי טיפה מהירות ונסעתי ישר, הוא המתין בצד, הוא כנראה ראה אותי. אני ממשיך ישר, ואז הוא לקח את הפרסה בשיא המהירות וחתך אותי, ניסיתי לבלום וזהו. היה פשוט עניין של פחות משניה."

עוד הוסיף והסביר, כי בעל הניסן עבר לנתיב הימני תוך שהפחית מהירות נסיעתו ונעצר. היונדאי המשיכה בנסיעתה כשנהגה מצליח לראות את הניסן במרחק של כ-20 מ' סמוך לרח' חבקוק. לפתע התפרץ לנתיבו בעל הניסן תוך שהוא מבצע את פניית הפרסה אלא שהוא ניסה להסיט את הגה היונדאי ימינה אבל לא צלח בכך, וצדו השמאלי של רכבו נפגע.

כדבריו (עמ' 3 ש' 19):

"האטתי טיפה והמשכתי בנסיעה, הנתיב שלי הישר, זה רחוב ישר, וכביכול הוא עמד לרגע, הוא נעצר, רואה אותו, ולא יודע הוא חשב אולי שיספיק לתפוס את כל הפרסה הזו לפני שאני אעבור."

נהג הניסן לקה בזיכרונו במרבית פרטי התאונה אך ידע לומר כי (בעמ' 4 ש' 22-29ׂׂ):

"ת: נסעתי בבני ברק ברח' השומר, ביצעתי פניית פרסה, וקרתה התאונה. עשיתי פרסה בקשת רחבה. נצמדת לימין ועשיתי פרסה ונכנס בי מישהו מהצד.

ש: הוא אומר שהוא נסע מאחוריך בנתיב השמאלי, הוא ראה אותך עובר לימני, נכנס לרחוב חבקוק שיש בו עצור, ואז כשהוא מתקרב אליך אתה פתאום מתפרץ לכביש ואתה חוסם אותו.

ת: אני לא מכיר את הרחובות, השמות, ומה היה שם. אני יודע, אם אני זוכר טוב, היה אין כניסה. נצמדתי לצד ימין, נכנסתי קצת לרחוב, וביצעתי פניית פרסה.

ש: הוא ראה אותך עומד ברחוב ההוא.

ת: עברה שנה מאז, אני זוכר אם עמדתי או לא? אני לא זוכר את הנתונים שהיו."

הנהג הודה כי ביצע פניה קשתית מבלי לשים ליבו באופן מיוחד למצב התנועה בכביש, כדבריו (עמ' 5 לפר' ש' 10):

"ש: אתה מציין שלא הסתכלת אם יש רכב מאחור, באת ועשית פרסה.

ת: לא שמתי לב. אם הייתי רואה אותו אז לא הייתי נכנס באוטו."

בהמשך גם לא יכול היה להזכר אם טרח להסתכל במראה בטרם ביצע את הפניה.

5. במבחן טענות הצדדים מצאתי להעדיף את גרסת בעל היונדאי. אופן נהיגתו והתנהלותו של בעל הניסן תוך כדי נסיעה ובמהלך ביצוע הפניה העידו על הפרת חובת זהירות מינימלית הנדרשת בנהיגה בכביש.

על כן אני דוחה את טענת ב"כ הנתבעים בתיק הנ"ל בכל הנוגע לחלוקת האחריות, ומטילה את האחריות לתאונה על בעל רכב הניסן.

6. תביעת בעל היונדאי נסמכת על חוו"ד שמאי על פיה נישום הנזק בשיעור שהביא להכרזתו של הרכב כאובדן להלכה. משכך, נתבע הנזק בגובה שווי הרכב לאחר ניכוי ערך השרידים.

כמו כן, צורפו ראיות לתשלום בגין שכ"ט שמאי, שכר מכבי אש ובגין רכב חלופי.

בעל היונדאי הצהיר, כי הואיל ועבד באותה תקופה בעיריית מודיעין, ואין תחבורה זמינה נוחה מביתו, נאלץ לשכור רכב. גם בחקירתו הדגיש כי לא יכול היה להעזר בתחבורה ציבורית, והוא נזקק לרכב חליפי לתקופה של כחודש ימים.

7. לא מצאתי בטענות ב"כ הנתבעים ניסיון להפרכת שיעור הנזק הנתבע, ולא די בטענה כי הוא מופרז בנסיבות. גרסת נהג היונדאי מהימנה עליי ונמצאה גם עומדת בתנאי סבירות והגיון.

על כן, אני קובעת, כי עלה בידו להוכיח את כל הנזק הנתבע.

8. לאור האמור, אני קובעת כדלקמן:

א. אני מקבלת התביעה במלואה בתא"מ 47723-05-12, ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סך של 24,986 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

לסכום זה יתווספו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪.

ב. התביעה בתא"מ 37395-06-12 נדחית, ולפנים משורת הדין ללא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז שבט תשע"ג, 7 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.