<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד לאה נהרי

הנאשם וב"כ עו"ד שלומית רובין

פרוטוקול

גב' רויטל דניאל מוזהרת כחוק ועונה:

ש. מה היה תפקידך

ת. חוקרת אלימות במשפחה

ש. איזה פעולות חקירה ביצעת

ת. חקירת הנאשם

הודעת הנאשם מיום 5/1/2012 מוגשת ומסומנת ת/1.

חקירה נגדית:

ש. את חקרת את המתלוננת סמוך לאחר מכן את הנאשם, והנאשם בהודעתו מספר שהגיע להחזיר את הילדים באמצעות צד ג'

ת. נכון

ש. והוא מספר שצריך לבדוק עם אותה צד ג' האם היא מוכנה לבוא לקחת חלק בתוך הסכסוך הזה

ת. נכון

ש. למה לא יצרת קשר עם הנאשם ובררת האם פנה לאותה צד ג'

ת. אני לא יודעת מה יש בתיק החקירה

בתיקי אלימות במשפחה זה לא תיק שאני מטפלת מהתחלה ועד הסוף יש כמה חוקרים, אין לי תשובה אולי חוקר אחר עשה

ש. תאשרי שזה הנוהג שמתקשרים ומבקשים פרטים

ת. כן, מתקשרים לוודא

ש. מה שכן עשית אחרי שהוא נחקר, התקשרת למתלוננת והודעת לה על תנאי ההרחקה

ת. נכון

ש. בתיק כזה, למה לא אימתת אותה עם טענת הנאשם ולא זימת אותה לעימות ביניהם

ת. עימות לא נעשה בכל תיק

היא מסרה עדות.

מדובר על מילה מול מילה.

מר יוגב פרנקו, חוקר בתחנת ראשל"צ מוזהר כחוק ועונה:

ש. מה תפקידך

ת. חוקר אלימות במשפחה בתחנה

ש. מציגה לך את תיק החקירה, איזה פעולות חקירה ביצעת

ת. מעיין בתיק, הודעה והאזהרה של יצחק, אני רואה שיש עימות

הודעת הנאשם מיום 15/7/2012 התקבלה וסומנה ת/2.

ביצעתי עימות, אני מזה את חתימתי

אני לא רואה הודעות פתוחות.

דו"ח העימות מיום 15/7/2012 מתקבל וסומן ת/3

חקירה נגדית:

ש. חקרת את הנאשם וערכת עימות ובטח קראת את הודעת המתלוננת

ת. מן הסתם, אם העדות נגבתה לפני, אז ברור שכן

ש. המתלוננת מספרת שהנאשם לא עומד בהסדרי הראייה וכך נפתחת התלונה שלה

ת. מעיין בעדותה ומשיב שהיא מדברת על הסדרי ראייה בתחילת התלונה

ש. בעימות חוזרת בה ואומרת שהסדרי הראיה, עמוד 2 שורה 21 ושהכל בסדר

ת. נכון

ש. באותה הזדמנות מציגה בפניך את אותם הסדרי ראייה

ת. נכון

ש. למה לא עימתת אותה במסגרת העימות, היא טוענת שהתקשרה לעניין הסדרי הראייה ואז הוא איים עליה

ת. לא קראתי את העדות, זה כל כך ממזמן.

היתה סיבה למה שאלתי, ומה שרואים פה זה מה ששאלתי, אם שאלתי כזו או אחרת כי זאת שיטת החקירה שבחרתי לחקור אותם, אין לי מה להוסיף

אני מאמין שהמשכתי לשאול אותם לגבי האיומים

היא מדברת על הדברים הנוספים בתלונה שלה

ש. בעימות היא אומרת שהסדרי הראייה בסדר

ת. אני ממשיך לגבי הדברים החמורים של איומים

כעקרון הסדרי ראייה זו החלטה של בית המשפט, הליך אזרחי אנחנו כמשטרה כן פועלים לגביו, לעניות דעתי מה שיותר חמור זה האיומים ופה יש את המסוכנות ולכן התמקדתי בדברים האלה

ש. מפנה אותך לעמוד 3 שורה 41 בעימות מצטטת ... מאיפה באה השאלה הזאת

ת. היא לא כתבה בעדות שלה שזה היה כמה פעמים ?

אבקש לעיין בעדות שלה.

אני מעיין בעדותה ומפנה אותך לעדות המתלוננת שורה 14 מצטט ...

ש. תאשר שאלה שני מזכרים שאתה כתבת

ת. מעיין במזכרים ומאשר שזה כתב ידי וחתימה שלי.

ב"כ הנאשם:

אני מבקשת להגיש שני מזכרים אותם ערך העד במסגרת החקירה.

המזכרים התקבלו וסומנו ס/1 ו- ס/2.

גב' הילה לוי מוזהרת כחוק ועונה:

ש. ספרי לנו מה היה מצבך המשפחתי ב- 4/1/2012

ת. הייתי פרודה מהנאשם כחודשיים

ש. כמה ילדים משותפים יש לכם

ת. שניים, אז הם היו בן 3 וחצי שנה לערך

ש. היו הסדרי הראייה

ת. שני ורביעי משעה 16:00 עד 19:00 וכל שבת שניה לסרוגין

ש. ספרי לנו איזה הליך התקיים

ת. היה לו צו הרחקה ממני ל- 3 חודשים, יום אחד הגיע להחזיר את הילדםי והתחיל לאיים שאני מכפישה את שמו

לשאלת בית המשפט הילדים היו נלקחים על ידי צד ג' מהגנים ומהכתובת שלי, אסור היה לו להגיע אלי הביתה, יום אחד ירדתי לקחת את הילדים הוא נכנס אלי לחצר כאשר אסור היה לו להגיע אלי והתחיל לאיים עלי

הוא אמר שאני מכפישה את שמו, ושאני יזהר שלא יעשה לי משהו, לקחתי את עצמי ועליתי הביתה

ש. מציגה לך החלטת בית המשפט תאשרי שזו ההחלטה

ת. מאשרת

מוגשת החלטת בית המשפט על נספחיה התקבלה וסומנה ת/4

ש. אנו מדברים על תאריך, את זוכרת אותו

ת. לא

ש. אני מדברת על 4/1/2012 כתב האישום הראשון, בשעה 19:00, מה קרה

ת. מה שסיפרתי עכשיו

הוא הגיע אלי לדירה, נכנס והתחיל לאיים

ש. תסבירי האם מדובר בדירה

ת. בית פרטי, שאני גרתי בקומה מעל, ביחידת דיור בשכירות

ש. שהנאשם הגיע

ת. ירדתי למטה במדרגות, והוא נכנס לחצר, והתחיל לאיים

ש. איך הגבת על הדברים

ת. לא הגבתי, לקחתי את הילדים ועליתי הביתה

לא היה לי מה לדבר איתו היה צו הרחקה

ש. איך הרגשת בעקבות מה שנאמר

ת. מאוימת

ש. מי עוד היה איתו שהוא הגיע

ת. בחצר ? לא ראיתי אף אחד בחצר רק אותו

ש. איך הוא הגיע

ת. לא יודעת, השער סגור ולא רואים

ש. נעבור לאירוע הנוסף שהיה ביום 15/7/2012 בשעה 09:00, ספרי מה היה המצב המשפחתי

ת. היינו כבר גרושים, לא זוכרת כמה זמן

בית משפט קבע הסדרי ראייה והוא לא עמד בהם, הגעתי לפק"ס והסברתי לה שאינו עומד ואם לא עושה חדשים הוא לא יראה את הילדים עד להודעה חדשה, היא התקשרה ודיברה איתו בטלפון, בעצם אני לא זוכרת אם זה היה בשיחה איתה ... היא דיברה לא בנוכחתי, אבל סיפרה לי שהוא לא רואה את הילדים עד שנעשה הסדרי ראייה חדשים, הוא התקשר אלי ואמר לי שידקור אותי ושלא מעניין אותו מה בית משפט ומשטרה עושים והוא שם עליהם זין.

הוא אמר שיספר לילדים למה אני מתה ולמה אין להם אמא ואז הלכתי למשטרה

ש. איך את יודעת שלא עמד בהסדרי ראייה

ת. הוא לא בא לקחת את הילדים

חקירה נגדית:

ש. נחזור לאירוע הראשון, צו ההרחקה, את יודעת שהוא הגיע עם מישהו

ת. לא יודעת אם הגיע, הייתי בחצר

ש. את מכירה את דנה בליצר

ת. מכירה

היא חברה של חברה שלו

ש. תאשרי שהיתה אמא שהיתה עם הילדים והכרתם

ת. הכרתי אותה בגנה כי היא חברה של חברה שלו, היא לא חברה שלי

ש. לא הכרת אותה לפני הפרידה

ת. רק שלום שלום כי היא משכונה, לא מעבר

ש. יצחק טוען שדנה החזירה את הילדים באותו יום, אני שוחחתי עם דנה והיא אומרת שהיא זאת שהכניסה את הילדים ושיצחק לא דיבר למה שהיא תגיד את זה

ת. כי היא חברה של המשפחה

היום המצב השתנה והיא נישאה עם מישהו ממשפחת הנאשם

ש. תאשרי שבתקופה זאת שהייתם פרודים ליצחק היה בת זוג

ת. היתה לו עוד לפני שנפרדנו, שמה ענבל אביגדור

ש. תאשרי שאולי קינאת בה

ת. ממש לא

ש. לא כעסת

ת. בחודש הראשון כן, אך לא מעבר לכך

ש. מפנה להחלטה שיצחק אומר שהוא רוצה הרחקה ממך זה נכון שזה מה שטען

ת. בבית משפט אני טענתי שאני רוצה צו הרחקה לצמיתות

ש. הוא טען שהוא רוצה להתרחק ממך, למה שיכנס לגינה

ת. תשאלי אותו

ש. סיפרת שהרגשת מאויימת

ת. הוא תקף אותי בתוך הבית שלי ואם הוא מפר צו הרחקה בבית שלי, הוא יכול לעשות לי משהו

הוא תוקף במילולית

ש. למה לקח לך יום שלם להגיש תלונה

ת. למחרת הגשתי תלונה, כי הייתי עם הילדים

התקשרתי למשטרה ואמרו לי להגיע, למחרת הגעתי.

ש. אין תיעוד לכך

ת. לא דיברתי עם חוקר, דיברתי עם היומן

ש. את לא טוענת שהתקשרת ואמרת שאת מפחדת ממנו

ת. הכנסתי מישהו אלי הביתה שיהיה איתי בבית

ש. את מי הכנסת

ת. מישהו מהמשפחה שלי

ש. מי זה

ת. אחי

ש. למה לא סיפרת זאת במשטרה

ת. לא חושבת שזה משהו ...

ש. אם הבאת את אחיך למה אחיך לא שמר על הילדים והלכת למשטרה

ת. לא היה לי כסף, ואני לא ניידת ורק למחרת יכולתי להגיע למשטרה, אם הייתי יכולה להגיע באותו יום, הייתי מגיעה

ש. אני אומרת לך שהסיבה שבאת למשטרה כי היית עצבית שהוא בא עם דנה ומחזיר איתה עם הילדים, ואמרת שאם זה כך והוא בא עם חברה את תראי לו מה זה

ת. ממש לא

אין לי אינטרס להאשים אדם במשהו שלא עשה

ש. נעבור לאירוע השני, את מספרת שהגעת לפקה"ס בגלל שהוא לא עמד בהסדרי ראייה

ת. נכון

ש. תאשרי שב- 2/7/2012 כמה ימים לפני כן היה דיון

ת. כן, היה דיון בענייני משפחה, לא זוכרת ממש, נקבעו הסדרי ראייה והוא לא עמד בהם

ש. היה לכם ויכוח על כספים

ת. לא

מה שהשופט החליט קיבלתי

ש. הגעת לפקה"ס ואמרת שהיא התקשרה ליצחק

ת. נכון

ש. את מספרת ששמעת אותו אומר לפקה"ס שהוא לא רואה את השופטת בעיניים ואת פקה"ס בעיניים

ת. פקה"ס התקשרה אלי ואמרה שלא יראה את הילדים עד הסדרי ראייה חדשים, והיא נתקה את שיחה, סיימתי פגישה יצאתי החוצה והתקשרתי אליו ושאלתי אם הוא לא רוצה לסיים יפה הוא אמר שהוא ידקור אותי ושהוא שם זין על השופט, ועל המשטרה ועל פקה"ס והילדים האלו ידעו למה אין להם אמא, אני לא זוכרת זה היה מזמן.

ש. את מאשרת ששיחה עם איציק היה עם פקה"ס היה בנוכחותך

ת. כן בטלפון ולאחר מכן אני זו שהתקשרתי אליו והוא התחיל לאיים

ש. המשטרה שוחחה עם פקה"ס ושאלה אותה האם במהלך אותה שיחת טלפון אמר את מה שטענת ופקה"ס אמרה שזו היתה שיחה רגילה וזה לא נאמר

ת. פקה"ס שקרנית, כי היה מצב שהוא היה עצור, והיא לא באה להעיד לטובתו לא רצתה להגיע למשטרה, ולכן היא לא פקה"ס שלי היום

משיבה לבית המשפט – השיחה שלי איתו לא היה בנוכחות פקה"ס, יצאתי ממנה

הוא אמר לי במפורש ...

ש. את אומרת במשטרה שאת שמעת אותו אומר במהלך השיחה לפקה"ס שהוא לא רואה את השופטת בעיניים, אני אומרת לך ...

ת. את הדברים שהוא אמר לפקה"ס לרבות את זה שלא רואה את השופט ואת המשטרה זה היה כשהשיחה היתה במצב של רמקול

ש. פקה"ס אמרה שלא, אז את אומרת שהיא משקרת

ת. נכון זו לא פעם ראשונה שהיא משקרת לכן היא לא פקה"ס שלי יותר

ש. את מספרת במשטרה שהשתדלת כמה שפחות לשוחח איתו, כי השיחות ביניכם הגיעו לצעקות וקללות

ת. נכון

ש. היית בפגישה אצל פקה"ס למה התקשרת אליו

ת. לנסות לסדר יפה, הוא אבא של הילדים שלי, לא ניתן לדבר איתו ואז התחיל לאיים

ש. עשו ביניכם עימות

ת. נכון

ש. במהלכו טענת שלא עומד בהסדרי הראייה, אמרת שאין בעיה עם ההסדרים ושהוא לוקח אותם לא בשעות קבועות, למה התקשרת אליו אם לא היתה בעיה

ת. הוא לא עומד בשעות אך לא בשעות שנקבעו, הוא רואה את הילדים אך לא בזמנים כמו שצריך וזה מה שהיה

ש. את אמרת שהוא לוקח אותם לא בשעות קבועות וזה בהסכמתך ואין בעיה עם זה

ת. אין בעיה בהסדרים בימים שקבעו לו, אך הוא לא עומד בהם

ש. אמרת בעימות שאת לא מתלוננת על הסדרי הראייה, אז למה התקשרת אליו

ת. הוא החליט שמפסיק את כל ההסדרים ועושה מה שהוא רוצה

שדיבר עם פקה"ס ואני אמרתי שאולי יש עם מי לדבר, התקשרתי ודיברתי איתו והוא התחיל לאיים עלי, שאלתי אם הוא רוצה לדבר כמו אדם ולסדר יפה, הוא אמר שידקור אותי ושם זין על המשטרה ועל כולם ושלא אראה את הילדים

ש. אמרת שהוא לקח את הילדים בימים ובשעות

ת. בימים אך לא בשעות

ש. כן היתה בעיה או לא היתה בעיה

ת. באתי להתלונן לא על הסדרי ראייה אלא על איומים.

היו שני דברים שונים, הסדרי ראייה ואיומים

תקראי את העימות ותביני על מה אני מדברת

ש. הבעיה שלך היתה שלא רוצה לתת לך כסף

ת. השופט החליט מה שהחליט ואני הסכמתי

ש. אני אומרת לך שקינאת בו שהיתה לו בת זוג ובמהלך השיחה הוא אמר לך שהוא יודע שאת מקנאה והוא יוציא לך את העיניים

ת. הוא אמר שיוציא לי את העיינים ליד יוגב החוקר

ש. הוא אמר לך את זה בטלפון

ת. גם בטלפון וגם ליד יוגב החוקר

בחקירה הוא אמר שבסך הכל שיוציא לי את העיניים ושאם לו לא יהיה טוב אז גם לי לא יהיה טוב.

החוקר אמר לו "אמרת את הכל" ואיימת גם פה, זה סוג של איום ובאותו יום עצרו אותו

ש. בעימות הנאשם אומר שאמר שיוציא לך את העיינים אמרת שהוא לא אמר לך את זה

ת. מה ?

ש. מפנה לעמוד 2 בעימות ת/3 שורה 18

ת. זה מה שהוא אמר בחקירה בעימות

ש. הרגע אמרת שהוא אמר זאת גם בטלפון

ת. מבקשת לעיין, אני לא זוכרת מה היה לפני שנתיים.

אני מעיינת בעימות והוא אמר שיוציא לי את העיינים

הוא אמר גם בשיחת הטלפון

לא זוכרת למה אמרתי שזה לא נכון

ש. במהלך שיחת הטלפון זה היה על עניין אבחון הילדים שהנאשם לא רצה לעשות אבחון

ת. את מדברת על שני סיטואציות שונות

ש. יצחק טוען שהויכוח היה האם הילדים יעברו יבחון אם לאו

ת. ממש לו, אלו שני סיטואציות שונות, זו שיחה אחרת לגמרי שלא היתה שיחה בנוכחות פקה"ס

את מערבבת הרבה נושאים ביחד

ש. שאלת האבחון היתה לפני השיחה או אחרי

ת. תקופה אחרת בכלל

ש. מאוחרת יותר

ת. אחרי כמה חודשים

ש. איך יצחק טוען זאת בחקירתו במשטרה

ת. כי יצחק ממציא דברים והוא שקרן

ש. תאשרי שהתווכחתם על נושא האבחון

ת. לא התווכחנו, זה לא מדובר בתיק הזה ולא אענה לך על זה

ש. אני אומרת שבאותה שיחה שלא קיבלת מה שצריך ממנו, אמרת לו שתלכי למשטרה

ת. הוא איים עלי בטלפון ולכן הלכתי למשטרה

אני התקשרתי אליו ואמרתי לו שנסדר יפה ונשב בנינו, התחיל לאיים כי מה שאמרה לו פקה"ס לא נראה לו ולכן איים

משיבה לבית המשפט – בשיחה שדיברתי איתו שוחחתי איתו מהטלפון שלי, פקה"ס לא שמעה אותי, זה לא קשור לפקה"ס, זה היה מחוץ לרווחה בכלל

ש. אני אומרת לך שאחרי שמעת את השיחה של יצחק עם פקה"ס ושהוא לא מתכון לתת לך מה שאת רוצה לגבי האבחון ולגבי הסדרי ראייה

ת. זה לא קשור לאבחון, לא אענה לך על זה

ש. יצאת מהפגישה מפקה"ס כועסת

ת. ממש לא

התקשרתי ליצחק ...

ש. התקשרת ואמרת שאם לא יתן לך כסף תלכי למשטרה והוא אמר שהוא שם זין על המשטרה ויש חוק על המדינה

ת. לא נכון

ש. יצחק אמר לך באותה שיחה שהוא יודע שאת מקנאה בו

ת. הוא לא הגיע למצב הזה כי ניתקתי לו את הטלפון ברגע שאיים עלי, ואמרתי לו שימשיך לאיים ונפתור זאת במשטרה וכאן השיחה נגמרה.

אחרי שעה – שעתיים היה בתחנה

ש. לא ציינת שניתקת לו את הטלפון בפרצוף

ת. נכון

ש. אני אומרת לך שהו אאמר לך שהוא יודע שאת מקנאה בו ושהוא יוציא לך את העיינים והוא יקשה עלייך את החיים

ת. לא נכון, ניתקתי לו את הטלפון אחרי שאיים עלי, את מערבב כמה מצבים שונים

את יודעת כמה איומים היו עלי ?

חקירה חוזרת:

ש. מה מצב היחסים ביניכם כיום

ת. הכל בסדר

<#5#>

החלטה

אני פוסק את הוצאות העדה על פי התקנות, בתוספת הוצאות נסיעה בסך של 50 ש"ח.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ג' ניסן תשע"ד, 03/04/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

אלו עדי.

הנאשם מוזהר כחוק ועונה:

ש. לאירוע מיום 4/1/2012 – ספר מה קרה

ת. היינו פרודים מספר חודשים, היו צווי הרחקה אני גם פניתי לבית המשפט בבקשה לצו הרחקה ממנה, היו הסדרי ראייה עם צד ג' תמיד דאגתי להגיע עם אדם נוסף, בעיקר להחזיר את הילדים כי לקחת הייתי לוקח אותם ממסגרות כלומר מהגן וממקומות אחרים ולא מהבית

באותו יום באתי להחזיר את הילדים עם ידידה משותפת בשם דנה, נשארתי לשבת ברכב, דנה יצאה עם הילדים, וניגשה למסור לה את הילדים

שמעתי שהיא הטיחה דברים באוויר ולא התייחסתי כל כך, שלא אראה את הילדים כי אני בא עם בחורות וזה מעצבן אותה, אני הייתי ברכב מרחק של כמה מטרים מהבית, יש גדר שמפרידה בין הרכב לצר, לא יכולתי לראות אותה, רק שמעתי אותי, אני לא דיברתי איתה.

ש. מה הכרות שלך עם דנה

ת. דנה זו ידידה משותפת גם שלי וגם של הילה שהכרנו יחד בגינות, לימים היא נישאה לקרוב משפחה שלי אבל זה לא קשור לעניין

ש. לאירוע השני מיום 15/7/2012 – ספר מה קרה

ת. שוחחתי עם הילה

ש. היתה לך שיחת טלפון עם פקה"ס

ת. כן

ש. על מה

ת. חקירת הילדים שאני התנגדתי, מדובר בילד שעוד לא היה בן 3, ראיתי שאין בזה צורך סה"כ ההתנהלות עם הילדים היתה בסדר היא התקשה להגיד לי שהילה דורשת שיחקרו את הילדים ולא בקשר להסדרי הראייה, ההסדרים היו כמו שצריך, הגעתי כמו שצריך אפילו יותר הילדים היו אצלי

השיחה עם פקה"ס הסתיימה היא קיבלה את ההסבר שלי

לא ידעתי שהשיחה על רמקול ושאולי הילה שומעת את השיחה, השיחה היתה בנועם, ולא הרגשתי שיש צורך לשים לב לדבר כזה, יתירה מזאת אומר שלעניות דעתי השיחות האלה מוקלטות ברווחה וניתן להוציא את המלל שלהם.

הסתיימה השיחה, ואז הילה התקשרה אלי לא זוכר כמה זמן אחרי השיחה לא בסמוך לשיחה עם פקה"ס, אולי למחרת בבוקר, או באותו יום, היו לה הרבה דרישות ובקשות לגבי גם המשמורת וגם כספים, שאני יעזור לה עם הרישומים לגן של הילדים, כל מיני דרישות שהיו לה, לקנות דברים לילדים, אני לא כל כך זוכר לפרטי פרטים, יתכן מאד שהתלהטו הדברים והיו כעסים אך לא עד כדי איומים ואמירות כאלה של איומים

ש. מה כן נאמר

ת. אני זוכר שהיתה אמירה כמו "אני יוציא לך את העיניים" וזה בהקשר לכך שהייתי יוצא עם בת הזוג שלי, אני נזכר, הסיבה של הפניה שלה לפקה"ס לעניין המשמורת התנגדות שלה שאני מביא את הילדים לבית של בת הזוג שלי עקב נושא זה נאמר ממני אני יוציא לך את העיניים, לגבי האמירה של אם לי יהיה רע גם לך יהיה רע זה על אותו משקל, אם אמנע לקחת את הילדים ושאני לא יעזור לך מעבר למה שקבע בית המשפט וזו היתה הכוונה ולא לפגוע בה פיזית או בכל צורה אחרת, הכוונה שאם תרעי לי לא תקבל ממני עזרה.

משיב לבית המשפט:

לעניין האמירות של "אני שם זין על המשטרה ועל בית המשפט" היא חשבה שיש בכוחה למנוע ממני את ראיית הילדים, ואמרתי לה שאין דבר כזה וגם אם תתלונן בתלונות שווא זה לא יעזור לה יש חוק במדינה, ומגיע לי כמו שהי אמא שלהם אני אבא שלהם ואין חוק שימנע ממני לראות את הילדים אני לא סכנה לילדים ואני אבא טוב, ואכן אמרתי את המילים האלו

חקירה נגדית:

ש. אני מבינה שב- 4/1/2012 בהתאם להסדרי הראייה הגעת לבית של הילה עם הילדים במטרה להחזירם

ת. נכון

ש. העידה הילה שנכנסת לחצר בניגוד לצו שאסר עליך לעשות זאת

ת. תגיע העדה שהיתה נוכחת במסירת הילדים, ותאשר את מה שאני אומר שאני לא נכנסתי לחצר ולא ראיתי את הילה, ולא החלפתי איתה מילים

ש. אם היתה גב' כזאת למה לא מסרת את פרטיה

ת. לא חשבתי שהדברים ירחיקו לכת בצורה הזו, הייתי צריך לבקש את אישורה גם במשטרה שאלו אותה וביקשתי את אישורה ואם תאשר אמסור את הפרטים שלה, לא יכולתי לערב אותה על דעת עצמי ראיתי שזה מרחיק לכת ניגשתי אליה והיא הסכימה לבוא ולהעיד.

המשטרה לא חזרה לברר איתי אם היא מוכנה גם כשהיתה מוכנה.

אם מסרתי בעדות שלי שיש מישהי אז ...

ש. בדקת איתה

ת. כן

ש. למה לא חזרת והודעת למשטרה שיש עדה

ת. לא האמנתי שהדברים ירחיקו לכת עד כדי כתב אישום, וזו אחריות המשטרה, כיום שזה מתבקש אני דואג לנושא הזה

ש. בהודעתך במשטרה לא אמרת ששמעת את הילה מדברת

ת. אמרתי ששמעתי אותה שאני אשלם על זה שאני בא עם נשים אחרות ושאני עושה את זה בכוונה

לא זוכר אם אמרתי זאת במשטרה

מלבד זה שלא ראיתי ולא שוחחתי איתה

ש. מאיפה שמעת

ת. מהרכב

ש. אם ישבת ברכב איך שמעת

ת. שומעים באוזן

מדובר ברחוב צר הרכב עמד מספר מטרים מהכניסה לחצר וניתן היה לשמוע

ש. שהיית מגיע להחזיר את הילדים היית בא עם בן משפחה

ת. כל פעם עם מישהו אחר, הייתי צריך לבקש טובה, כל מי שהזדמן היה בא איתי , פעם עם חבר משותף, פעם עם בן משפחה

ש. זה עורר אצלך כעס שאתה לא יכול לבוא ולהחזיר את הילדים וזה גורם לך לטרחה

ת. לא, צו הרחקה שאני ביקשתי אותו, בגלל ההטרדות שלה

ש. נעבור לאירוע מיום 15/7/2012 בבוקר, אני מבינה מהודעתך במשטרה שאכן כעסת שאתה צריך לתאם כדי לראות את הילדים שלך

ת. לא כעסתי על זה

ש. על מה כעסת

ת. לכעוס ביני לבינה זה לא משהו ... המערכת היחסים היתה טעונה, הפרדה היתה מכוערת, היו כעסים בנינו בלי סיבה, כל נושא שעלה לשיחה היה יכול להגמר בכעס, לא היתה תקשורת וזו הסיבה שנפרדנו, והזוגיות נגמרה, לא היתה תקשורת

אני לא מבין את מהות השאלה.

ש. באותה שיחה היית כעוס נכון

ת. יתכן

ש. אמרת בהודעה במשטרה שבלהט הכעס אמרת שאיומים כאלה לא היו ולא נבראו

ת. נכון

ש. אישרת שאמרת שתוציא לא את העיניים והלכת עם מישהי אחרת

ת. אמת

ש. שאתה שם זין על המשטרה ועל בית המשפט ושיש חוק במדינה

ת. אמת

ש. אני אומרת לך שכמו שאמרת את הדברים האלה אמרת לה את מה שהיא העידה היום בבית המשפט שאתה תפגע בה ותדקור אותה, כי היה בך המון כעס

ת. מאיפה את מסיקה את מה שאת אומרת

אני לא אמרתי דברים כאלה

ש. שמת לב שאתה גורם להילה לפחד

ת. לא, היא מעולם לא פחדה ממני באמת

ש. ראית שבעימות היא בכתה

ת. כן

בכי לא מעיד על פחד אלא על מצוקה מסוג אחר

חקירה חוזרת:

אין.

אחרי הפסקה:

גב' דנה בליצר מוזהרת כחוק ועונה:

ש. תספרי מה הכרות שלך עם יצחק

ת. את איציק אני מכירה מהגינה, את הילה גרושתו מכירה יותר, גדלנו יחד בבית ספר, היינו יושבים ביחד בגינה עם הילדים ובגלל שהיתה נשואה לו הכרתי את איציק

ש. ספרי על האירוע שבאת להעיד

ת. אני לא זוכרת תאריך, כיוון שישבנו יחד בגינה היינו מעורבים בבלאגן שהיה להם, ידענו שיש ביניהם בעיות, איציק אמר שאין לו איך להחזיר את הילדים ואין מי שיקח אותו הצעתי לו שאני אקח אותו ואחזיר את הילדים, נסענו יחד הוא נשאר באותו הורדתי אצלה בבית את הילדים, היה שער, היא היתה למטה, הוא נשאר באוטו שהיה מונע, היא היתה מאד עצבנית, וצעקה "הוא ישלם על זה, שהוא מחזיר לי את הילדים עם השרמוטות שלו" הנחתי את הילדים ונסעתי, זה מה שהיה.

ש. מה הקשר שלכם היום

ת. כמו שהייתי חברה של הילה, אני חברה של בת זוגתו של איציק היום.

חברה של שנים הילדים שלנו לומדים ביחד בבתי ספר.

ש. בזמן שהחזרת את הילדים היה קשר בין איציק לבין הילה

ת. איציק לא יצא מהרכב הם לא נפגשו פנים מול פנים, הוא היה ברכב.

חקירה נגדית:

ש. איפה נפגשתם באותו יום

ת. ישבתי עם איציק בגינה עם הילדים שלו ואני עם הילדים שלי

ש. תאמתם את זה מראש

ת. אנחנו כל יום יורדים לגינה בקיץ, יש עוד כמה חברים שיורדים עם הילדים לקיץ, זה לא משהו שתוכנן מראש

ש. היו עוד פעמים שהחזרת את הילדים

ת. לא שזכור לי

ש. איך הוא החזיר אותם עם אחרות

ת. את שואלת אותי ? תשאלי אותו

ש. איך את יודעת שהפעם שאת מעידה היום זה מה שאנחנו מתייחסים אליו בכתב האישום

ת. לא הבנתי

ש. חוזרת על השאלה

ת. לאחר האירוע איציק התקשר אלי ואמר לי שהיא התלוננה שאני ירדתי ואיימתי עליה, לא הבנתי ואם וכאשר יהיה משהו שאל אם אוכל להעיד, ואמרתי בשמחה.

עבר המון זמן אבל אני פה היום כנראה שזה כן התפתח

ש. כמה זמן לאחר האירוע פנה אלייך איציק

ת. לא רחוק מהארוע, היא גם איימה ואמרה שהוא ישלם על זה ביוקר על זה שהוא מחזיר ילדים עם השרמוטות שלו

ש. אמרת שכמו שהיית חברה של הילה את חברה של בת זוגו של איציק

ת. אני חברה של בת זוגו עוד לפני שאיציק והילה היו בתמונה, את הילה אני מכירה מהשכונה ומבית הספר שהיינו ילדות, אני נשואה עם ילדים, אבל חזרנו לקשר בגינה לא מעבר, לא היו טלפונים אחה"צ.

ש. היית חברה של הילה או של איציק

ת. לא הייתי חברה של הילה, אני מכירה אותה מבית הספר שלמדנו יחד מעבר לזה אין שום הכרות, כמו כל אדם שאני מכירה בשכונה, היה יותר אינטנסיבי כי היה קיץ ויום יום היינו בגינה עם הילדים ביחד לא רק אני והיא

ש. שאיציק פנה אלייך זה היה בטלפון או בגינה וביקש שתבואי להעיד

ת. אני חושבת שזו היתה שיחת טלפון, לא זוכרת אולי בגינה, זה מזמן

ש. למה לא הלכת למשטרה

ת. אמרתי לו שאם יפנה אלי אלך, אף אחד לא פנה אלי.

שאני אלך מיומזתי ?

איציק לא ביקש דבר, הוא אם שאם וכאשר יהיה משהו אם אוכל להביא להעיד ואמרתי לו בשמחה כך זה נגמר, זה היה מזמן

לא הכרתי אפילו את בעלי הנוכחי

ש. איציק פנה אלייך בקשר לאירוע זה או אחר

ת. הוא אמר שיתקשר אלי למשהו שקשור אלי ולא למשהו אחר

ש. נסעתם יחד באותו רכב

ת. כן, ברכב שלי

ש. איפה החנית את הרכב

ת. הרכב עמד על הכביש, זה לא שניה, שמתי את הרכב ליד השער כשהוא ממונע, הורדתי את הילדים והיא צעקב בזמן שיצאתי מהשער

ש. איפה איציק היה

ת.ברכב

ש. עם חלונות סגורים

ת. כן, מונע וחלונות סגורים

<#9#>

החלטה

אני פוסק את הוצאות העדה על פי התקנות, בתוספת הוצאות נסיעה בסך של 50 ש"ח.

<#10#>

ניתנה והודעה היום ג' ניסן תשע"ד, 03/04/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה מסכמת:

בית המשפט התבקש להרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום, בשני כתבי האישום בכך שביום 4/1/2012 הפר את ההוראה החוקית בכך שהגיע לכתובת מגוריה של המתלוננת נכנס לחצר, והשמיע דברי איום אשר עליהם העידה המתלוננת היום, דברי המתלוננת לא נסתרו.

הדברים אותם אמרה המתלוננת לא נרתעה לחזור ולומר אותם בנוכחות הנאשם במהלך עימות שנערך ביניהם במשטרה, והמתלוננת העידה היום שחשה מאויימת כאשר הנאשם בניגוד להוראה חוקית נכנס לחצר הבית שלה והתקיף אותה מילולית כאשר אמר לה תיזהרי ממני, את מכפישה את שמי, ודברים ברוח מאיימת זו.

לגרסת הנאשם הוא כלל לא יצא מן הרכב באותה הזדמנות כפי שמיוחס לו בכתב האישום, והיום העידה בפני בית המשפט עדת הגנה מטעמו לפי דבריה היא זו שנכנסה באותו יום לחצר והביאה את הילדים.

מדובר בעדות כבושה, ואני סבורה שלא ניתן להסתמך עליה, חזקה על אדם שכאשר מוטחת בו אשמה והוא צריך להתגונן בגין אישום פלילי, הוא עושה ככל אשר לעיל ידו כדי להוכיח את חפותו, הנאשם כאן טען בחקירתו שבחורה התלוותה אליו והיא זו שהכניסה את הילדים והוא לא רוצה לערב אותה. היום העידה כאמור עדת ההגנה, אנו לא יודעים עם מדובר באירוע נשוא כתב האישום או אירוע אחר, לדבריה הנאשם שוחח איתה בטלפון והיא הביעה נכונות להעיד, ולכן דבריו שהוא לא רצה לערב אותה ותמסור עדות אין לקבל אותם, שמענו שכן היתה מוכנה לבוא.

העיד הנאשם היום שהוא שמע את המתלוננת מדברת דברים שמעידים שהיא מקנאה בכך שהנאשם יש לו ידידות וזה המניע להגשת התלונה.

אני מבקשת לדחות את הטענה אם באמת היו נאמרים הדברים, היו נאמרים מיד והיו בזכרונו בעת שמסר הודעה תחת אזהרה במשטרה, בנוסף לכך יש מבחינה אוביקטיבית אי סבירות לשמוע דברים שנאמרים כאשר יושבים ברכב סגור.

אני מבקשת להעדיף את גרסת המתלוננת ולהאשים את הנאשם במיוחס לו, בת"פ 47741-05-12 .

באשר לעבירת האיומים המיוחסת לו בת"פ 31426-07-12 – העידה המתלוננת כי הנאשם איים עליה בעקבות סכסוך שהתגלע ביניהם על רקע הסדרי הראייה כאשר הנאשם אמר לה אני אדקור אותך, אני שם זין על המשטרה, אני שם זין על בית משפט, והילדים ידעו למה אמא שלהם לא נמצאת איתם.

המתלוננת העידה שבעקבות הדברים חשה מפוחדת, את אותם דברים המתלוננת הטיחה בנאשם במהלך העימות שנערך ביניהם, הנאשם הכחיש שהוא איים על המתלוננת, וטוען שבשעת כעס הוא לא יודע מה בדיוק אמר וזאת בהודעתו מיום 15/7/2012 גיליון 2 שורה 28 מצטטת ...

הנאשם אומר שיכול להיות שאמר שיוציא לה את העיניים ובאותו גיליון בשורה 35 מצטטת ...

הוא נשאל אם הוא מבין שאמירות מסוג זה עלולות להפחיד משיב שזה לא בשביל להפחיד או לאיים.

לעניות דעת התביעה יש להרשיע את הנאשם גם על פי גרסתו בביצוע עבירת איומים מאחר שעל הנאשם היה להיות מודע שיש בדברים שלו כדי לאיים ניכר מדבריו שהוא נמנע מלברר, אמר בהודעתו שהוא בלהט הכעס לא יודע מה אמר, אני סבורה שעולה יסוד נפשי שהנאשם חשד בדבר אפשרות קיום הנסיבות שמה שהוא אומר יכול לזרוע פחד באדם הסביר לא כל שכן במתלוננת, היה מודע לזה, ונמנע מלברר אם זו תהיה ההשלכה.

גם אם נלך על פי פרשנות זו הוכח כי הנאשם ביצע את עבירת האיומים.

לטעמי, אני סבורה שניתן להוכיח מעבר לזה, לנאשם היתה כוונה לזרוע פחד בליבה של המתלוננת, כיון שהוא מאד כעס שגורם שלישי מתערב בקשר בינו לבין הילדים שלו, ופתאום זה כבר לא בשליטתו והוצא מידיו, ועכשיו תלוי בחסדיו של גורם שלישי שיחליט מתי, איך ואיפה יראה את הילדים שלו וזה הכעיס אותו מאד, כשהוא כעס הוא אמר דברים שהיה בהם כדי להפחיד את המתלוננת, ולמה כדי לאפשר לו לראות את הילדים מתי שהוא רוצה בלי גורמים מתערבים.

על יסוד האמור לעיל, אבקש להעדיף את גרסת המתלוננת ולהרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

ב"כ הנאשם מסכמת:

אבקש לקבל את גרסתו של הנאשם שאני סבורה כי מדובר בגרסה הגיונית, באותן נסיבות באותה תקופה, המתלוננת היתה מאד תוקפנית שנאמרו לה דברים שלא היו לה נוחים, נסתה להתחמק ולהציג מצג שנסיון החיים מלמד שלא כך פני הדברים כאילו לא כעסה היה הסדר והכל בסדר, לא קינאה שלנאשם היתה בת זוג, לא כך הם הדברים זה גם עולה בעימות שהמתלוננת מציינת כאשר אומרת שלא הסדרי הראייה הם הבעיה, והפריע לה שהוא לקח את הילדים לבת הזוג שלו, שמנגד הנאשם לא ניסה להשחיר אותה, היה אמיתי וכן, גם משטרה לא ניסה להסתיר, ואמר שכל שיחה ביניהם היתה כעוסה ולטונים לא נעימים, גם השיחה שהיתה ביניהם הגיע לאותם טונים, ואמירות לא נעימות אך הכחיש את האיומים.

לגבי האירוע הראשון שבו החזיר את הילדים הביתה, הנאשם בעדותו במשטרה אמר שהיתה בחורה שהיתה איתו ולא רצה לערב אותה ואפשר להבין זאת, השוטרת שהגיעה היום להעיד אמרה שנהוג כן להתקשר האם בירר ולקחת פרטים, לצערי לא נערך גם עימות ביניהם זה תיק קלאסי בו היה צריך לערוך עימות בין הצדדים ואם היה נערך והנאשם היה מטיח בפניה שהוא בא עם מישהי לא היינו נמצאים כאן היום.

העדה שהגיעה היום אני סבורה שבית המשפט התרשם שאין לה סיבה לשקר לטובת הנאשם, היא העידה שבסמוך לאחר אותו אירוע הנאשם הודיע לה שלגבי אותה פעם המתלוננת הגישה תלונה, ואני סבורה שיש בעדותה לחזק את גרסתו ההגיונית של הנאשם.

לגבי האירוע השני – המתלוננת טענה שכאשר היתה שיחת טלפון עם פקה"ס הנאשם צעק על פקה"ס ואחר כך כהמשך לאותה התנהלות גם שיחת הטלפון עימה איים, פקה"ס לא מאשרת את זה ואומרת שהיתה שיחה רגילה ולא נאמרו המילים שהמתלוננת טוענת, מפנה למזכר שהשוטר ציין ומה תגובת המתלוננת שפקה"ס שקרנית, למה שתשקר ?

אני סבורה שהחיזוקים החיצוניים יש בהם לחזק ואת המהימנות שיש לתת לנאשם, מעבר לכל הסתירות הפנימיות שהיו למתלוננת עצמה, טענה שהוא התקשר אליה ולאחר מכן היא אמרה שהיא התקשרה אליו, הנאשם לא יכול היה לצפות מה קורה.

לכן, אני סבורה, שיש לזכות את הנאשם, התביעה לא עמדה בנטל.

למתלוננת היו כל הסיבות לנסות ולפנות למשטרה כדי להשיג הישגים בסכסוך שהיה קיים ביניהם.

הנאשם לא הרחיק עצמו כאשר המתלוננת איימה עליו שלא יראה את הילדים אמר לו שלא אכפת לו כלום ושיש חוק במדינה, להגיד שיכול לצפות, הרי היא איימה עליו לכן על אותה אמר שיש חוק במדינה וזה לא נשמע כאיומים, הנאשם בהודעתו אמר שאכן אמר לה שהיא מקנאה והוא יוציא לה את העיניים וזה לא איום, המתלוננת אישרה זאת ובעימות הכחישה זאת.

המתלוננת לא היתה עקבית ומנגד יש את הודעתו העקבית של הנאשם עם חיזוקים של שיחת הטלפון עם פקה"ס ועם העדה שהגיעה היום ולכן אבקש לקבוע לזכות את הנאשם.

<#11#>

הכרעת דין

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי במסמך וביתר הראיות שהוצגו בפני, מצאתי לזכות את הנאשם מכל אשמה בשני כתבי האישום שהוגשו נגדו.

נימוקי המפורטים להכרעת דיני יועברו לצדדים באמצעות הדואר.

<#13#>

ניתנה והודעה היום ג' ניסן תשע"ד, 03/04/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי זהבה יעקוביאן