בבקשת נתבעת מס' 2

לסלק על הסף את התביעה כנגדה

1. התובע עבד בעבודת אבטחה, כעובד של נתבעת מס' 1, בחצרי נתבעת מס' 2 (שתיקרא להלן: "מקורות"). בכתב התביעה, עותר התובע לקבל זכויות שונות משתי הנתבעות. טענותיו כלפי מקורות נסמכות על טענותיו בענין חובותיו של "משתמש" כלפי עובד שמבצע את עבודתו בחצרי המשתמש, על פי האופן שבו התובע מפרש את הדין ואת ההלכה הפסוקה.

2. בבקשה שבפני עותרת מקורות לסלק את התביעה כנגדה על הסף, בטענה של העדר יריבות בין הצדדים, בטענה של העדר סמכות עניינית לבית הדין לדון בתביעה נגד מקורות בהעדר יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין מקורות, ובטענה של העדר עילה כנגד מקורות.

3. התובע הגיב על הבקשה והביע התנגדות לקבלתה.

4. אני סבור שאין צורך להיכנס כעת לפרטי המחלוקות בין התובע לבין מקורות בענין גורל הבקשה. די בכך שאציין כי לפחות בחלק מהשנוי במחלוקת בין הצדדים, לא ניתן להכריע בלא שמיעת עדויות (או בלא גיבוש עובדות מוסכמות, כשבינתיים נראה שהעובדות שנויות במחלוקת).

כתב התביעה לכשעצמו אינו מתייחס אל מקורות כאל מעבידתו של התובע, אך מייחס לה אחריות, כמי שקיבלה שירותים מאת נתבעת מס' 1.

חלק מהחיקוקים שהתובע נסמך עליהם בתביעתו, קובעים אחריות גם ל"משתמש" כלפי מי שבחצריו מועסקים עובדים של קבלני כח אדם. אמנם, טרם נקבע שנכון לראות את נתבעת מס' 1 כמי שהיתה בגדר "קבלן כח אדם" וייתכן שלא ייקבע כך, אלא שלא ניתן, בשלב מקדמי זה של ההתדיינות, לדעת מה ייקבע בענין זה, ולפיכך - לא ניתן כעת לדעת אם נכון לסלק על הסף את התביעה כנגד מקורות.

5. כבר בשל האמור לעיל, נראה לי שנכון לקבוע שאין אפשרות לסלק את התביעה על הסף בשלב זה.

6. על כן, מבלי שישתמע מכך דבר לענין סיכויי התביעה כנגד מקורות להתקבל, אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף.

7. במהלך ההתדיינות בתובענה, כולל בשלב הסיכומים, יוכל באי כחם של התובע ושל מקורות לטעון את טענותיהם בענין הוצאות המשפט בשל הבקשה.

8. כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה, רשות לערער על החלטה זו, תוך 15 ימים מהיום שבו ההחלטה תומצא לו.

ניתנה היום, י"ח בכסלו תשע"ג, 2 בדצמבר 2012, בהעדר הצדדים.