בקשה לפסילת חוות דעתה של המרפאה בעיסוק, הגב' איילה שיפמן, אשר הוגשה מטעם המשיבה במסגרת תביעת שיפוי שהגישה כנגד המבקשות.

הנדרש לנדון

1. המשיבה הגישה תביעת שיפוי בגין תשלומים אותם היא נדרשת לשלם לגב' טוניה סימוננקו (להלן – הנפגעת), אשר נפגעה בתאונת דרכים מיום 21.6.05 שאירעה במהלך שרותה הצבאי (להלן- התאונה). התביעה נדונה ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975 ( להלן - חוק הפלת"ד).

יצוין כי הנפגעת הועמדה לבדיקה לפני ועדות רפואיות של אגף השיקום במשרד הבטחון, בהתאם להוראות חוק הנכים, ובסופו של יום נקבעה לה נכות צמיתה בשיעור של 100% בגין פראפלגיה ו – 10% בגין פגיעה בעמוד השדרה בשל שבר פריקה עם קיבוע אחורי.

2. לצורך בדיקת צרכיה השיקומיים של הנפגעת מינה בית המשפט את פר' אברהם עורי כמומחה מטעמו בתחום השיקום. פר' עורי פעל ע"פ הוראת בית המשפט ופירט בחוות דעתו, בין השאר, את צרכיה השיקומיים של הנפגעת (להלן- חוות הדעת השיקומית או חוות הדעת של פר' עורי לפי העניין).

3. אחר שהתקבלה חוות הדעת השיקומית הוסיפה המשיבה והגישה במסגרת ראיותיה אף חוות דעת שנערכה ע"י המרפאה בעיסוק הגב' איילה שיפמן וזאת לצורך הוכחת עלות צרכי השיקום הנדרשים לנפגעת (להלן – חוות הדעת).

המבקשות עותרות לפסילת חוות הדעת.

טענות המבקשות

4. לטענת המבקשות חוות הדעת אינה חוות דעת טכנית גרידא הקובעת את עלויות צרכיה השונים של הנפגעת על בסיס פירוט הצרכים שנקבעו בחוות הדעת השיקומית, אלא חוות דעת המוסיפה וקובעת צרכים שונים הנדרשים, לדעתה של הגב' שיפמן, לצורך שיקום הנפגעת, אשר אינם נזכרים כלל בחוות הדעת השיקומית ועיתים אף סותרים את האמור בה. מתוך שכך סבורים המבקשים כי יש לפסול את חוות הדעת, שכן הוכחת דבר שברפואה, ובכלל זה צרכי שיקום של נפגע, בתביעה ע"פ חוק הפלת"ד, יש להוכיח אך ורק באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי שמונה ע"י בית המשפט.

5. כך, לטענת המבקשות בחוות הדעת מופיע תיאור ארכני של מצבה הרפואי והגופני של הנפגעת, תלונותיה וכיוצ"ב, עניינים המהווים עדות שאין מקומה בחות דעת מומחה ובוודאי בחוות דעת שאמורה להיות טכנית בלבד ולכלול את עלויות הצרכים המפורטים בחוות הדעת הרפואית.

עוד טוענות המבקשות כי חוות הדעת כוללת צרכים שונים אשר אינם מוזכרים כלל בחוות הדעת השקומית דוגמת – הפירוט הנזכר בחוות דעתה באשר לצרכי הדיור של הנפגעת ובכלל זה חדר/עבודה טיפולים, חדר רחצה ושירותים לאורחים/משפחה, משטח ישיבה או מרפסת מקורה, חניה תיקנית ומקורה ומרפסת שירות.

כך גם מוסיפה הגב' שיפמן, על פי הנטען, אביזרי עזר רבים אשר אינם נזכרים בחוות הדעת הרפואית של פר' עורי דוגמת – כסא גלגלים רזרבי, כרית גב, כורסת ישיבה, טרמוסטט, הליכון, שידת טיפולים, מחשב נייד, שולחן, מכשיר כושר ביתי, מכשיר מולטי כושר ואופני כושר.

כך בפרק הטיפולים מוסיפה הגב' שיפמן – טיפול פסיכולוגי, טיפול הידרותרפי, עיסוי רפואי, יעוץ דיאטני וטיפול רפואי בבעיות חריגות – טיפולים אשר אינם נזכרים בחוות דעתו של פר' עורי.

ובדומה בסוגיית הליווי לו נדרשת הנפגעת, מציינת גב' שיפמן כי הנפגעת זקוקה למלווה ישראלית במשרה של 8 שעות ביום ולמלווה ישראלית בסופי שבוע וכן עזרה ביתית בנפרד וזאת על אף שפר' עורי מציין בחוות דעתו אך ורק – "עזרה ביתית בעבודות הבית ובסידורים שונים בסך של ממוצע שעות כ- 4-5 ביום".

6. המבקשות עומדות על פסילת חוות הדעת בכללותה נוכח החריגות הרבות והמשמעותיות הרבות בה מחוות דעתו הרפואית של פר' עורי ומתנגדות למתן הוראה לפיה ימחקו מחוות הדעת התוספות אשר אינן נזכרות בחוות הדעת הרפואית.

טענות המשיבה

7. צרכיה השיקומיים של הנפגעת הנובעים מנכותה וממגבלותיה אכן צריכים להיקבע ע"י מומחה רפואי, כפי שנעשה בנדון, יחד עם זאת לאחר קביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט הרי שהתאמות לצרכיה המיוחדים של התובעת צריך שיבדקו ע"י מי שמומחה בכך ואין הדברים בגדרי תחום מומחיותו של מומחה רפואי בתחום השיקום.

חוות דעתה של הגב' שיפמן מתייחסת, בין השאר, לקביעת העלויות הכרוכות בסיעוד ושיקום אשר אינן בתחום מומחיותו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט.

8. גב' שיפמן היא בעלת תואר B.O.T משנת 1973 ובעלת נסיון של למעלה מ 40 שנה בתחום, היא מורשת נגישות השירות מטעם משרד המשפטים ובעלת אישור להמליץ ולהתאים טכנולוגיה מסייעת לניידות מטעם משרד הבריאות, ככזו היא המומחה המתאים לצורך קביעת עלויות הצרכים השיקומים והתאמתם לנפגעת עצמה, כפי שעשתה בחוות דעתה.

9. הגב' שיפמן פעלה בהתאם לנדרש ממנה תוך התייחסות למכלול צרכיה של הנפגעת תוך ישום קביעותיו של פר' עורי ביחס לצרכיה.

הגב' שיפמן ביקרה את הנפגעת בדירתה על מנת ללמוד את הקשיים איתם היא מתמודדת בהתנהלותה היומיומית וכדי לאמת את קביעותיה בחוות הדעת היא מפרטת בפתח חוות הדעת את פרטי התרשמותה מהתובעת ומדירת מגוריה.

חוות הדעת של גב' שיפמן היא טכנית בלבד ואין בתיאור מצבה של הנפגעת משום חוות דעת רפואית ו/או סתירה לקביעות המומחה הרפואי.

מה בין חוות דעת שיקומית לחוות דעת הנוגעת לעלויות צרכי שיקום ?

10. הלכה היא מימים ימימה כי יש להבחין בין הוכחת הצרכים השיקומיים של הנפגע עצמם לבין הוכחת עלות הצרכים ואופן יישומם. בירורם של הצרכים השיקומיים של הנפגע כתוצאה ממגבלותיו, דוגמת הצורך בטיפולים רפואיים לשימור או שיפור תפקודו של איבר או הצורך באביזר כזה או אחר או הצורך בעזרתו של מטפל יעשה בדרך של מינוי מומחה בהתאם להוראת סע' 6א לחוק הפלת"ד ובהתאם להוראות תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז - 1986 (להלן – התקנות), לעומת זאת כאשר נדרשים אנו לבחון את אופן מימוש צרכים אלו כגון אופן התאמת דירה למגורי נכה או עלות האמצעים הנדרשים הרי שעניינים אלו ניתן להוכיחם בעדויות ובראיות מטעם הצדדים (ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לבטוח בע"מ נ' טיארה (1991); רע"א 6706/75 ביטוח חקלאי נ' לשם ואח', (1995); בר"ע2985/96 מדלסי נ' גוני ואח' (1996); רעא 12/03 - הדר חברה לביטוח בעמ נ' מנחם כהן (2003) להלן – עניין מנחם כהן; ע"א 9272/02 המאגר הישראלי לביטוחי רכב נ' שלי, (2005); תא (ירושלים) 9103/02 - אלשטיין זאב נ' אליהו חברה לביטוח בעמ (2006),וכן ראו – א. ריבלין, תאונת הדרכים, מהדורה רביעית 2012, עמ' 680. להלן – ריבלין) .

11. כך הובהר, כדוגמה, בעניין מנחם כהן הנ"ל כי-

"יש להבחין בין חוות דעת בעניין דרכי שיקום, שתוגש רק על ידי מומחה מטעם בית המשפט, לבין חוות דעת טכנית במהותה, המתייחסת לפרטים טכניים כגון עלויות של יישום דרכי וצרכי השיקום לאחר שאלה נקבעו, כגון עלויות אביזרים שיקומיים או אופן עיצובה של דירת הנפגע... אין באמור לעיל כדי למנוע מהמשיב להביא ראיות בנושא עלויות הכרוכות בדרכי השיקום או בכל נושא אחר, אשר אינו מהווה ראיה בעניינים רפואיים או דרכי שיקום, כמובנם בתקנה 2 בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986"

וכך מצאנו אף בפסיקתו של כב' הש' י. שפירא בתא (ירושלים) 9131-07 - קן אליעזר נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בעמ ואח' (2011) (להלן – עניין קן אליעזר)-

"כבר נקבע כי יש להבחין בין חוות דעת בעניין צרכים רפואיים ודרכי שיקום, אשר בהתאם להוראת סעיף 6א לחוק הפלת"ד תוגש רק על- ידי מומחה מטעם בית המשפט, לבין חוות דעת טכנית במהותה, המתייחסת לפרטים טכניים. לאחר שהצרכים הרפואיים וצרכי השיקום נקבעו על-ידי המומחה מטעם בית המשפט, יקבע יישום העלויות של צרכים אלה על-ידי מומחים מטעמם של הצדדים" (וראו גם - ת"א 5376/03 (מחוזי, ירו') עיזבון המנוחה פלונית ז"ל, פלונית ואח' נ' יפרח נפתלי, שומרה חברה לביטוח בע"מ (2005))

בצד זה מעיר כב' השפירא בעניין קן אליעזר את ההערה הבאה –

על אף כל האמור, יש לשוב ולהדגיש כי תפקידו של המומחה הרפואי הינה להציג את עמדתו בפני בית המשפט, אולם בית המשפט אינו כבול לאמור בחוות הדעת של המומחה הרפואי, ובוודאי שיכול הוא לבחון במשקפי השכל הישר האם ישנם צרכים נוספים שהוכחו, ולפסוק בגינם פיצוי, אף אם נפקדו הם מרשימת המלצותיו של המומחה השיקומי (ראו: ע"א 16/68 רמת סיב בע"מ נ' דרזי, פ"ד כב(2) 164, 168 (1968); ע"א 311/66 נחמיאס נ' לקט קואופרטיב לאיסוף נייר פסולת, פ"ד כ(4) 48, 50 (1966); ע"א 123/79 מדינת ישראל נ' קמינר, פ"ד לד(1) 617, 621 (1979); ע"א 675/77 אלטשולר נ' נציב המים, פ"ד לד(1) 731, 737 (1979); ע"א 409/84 מדינת ישראל נ' שגב, פ"ד מ(3) 706, 710 (1986); יוסף שפירא ודוד נהיר, שיקולים במינוי מומחה מטעם בית משפט, רפואה ומשפט 38, 28 (2008)).

החלוקה איפוא ברורה – קביעת הצרכים, הטיפולים ואביזרים השיקומיים היא עניין למומחה רפואי שימונה על ידי בית המשפט ואילו עלותם של צרכים אלו ואופן ישומם יקבע על ידי מומחה אשר אינו צריך להיות מומחה רפואי בחוות דעת מתאימה או בדרכי ראיות אחרים שיובאו ע"י הטוען לעלות כזו או אחרת. יחד עם זאת בכל הקשור לאביזרים ולצרכי השיקום קיימת גמישות מסויימת ואפשר שבית המשפט יאמץ לעניין זה אביזרים או צרכים שאינם נזכרים בחוות הדעת הרפואית ככל שהשתכנע שמוגבלותו של הנפגע, כפי שפורטה בחוות הדעת השיקומית, מצדיקה שימוש באביזרים אלו.

12. קודם שנבוא לבחון את חוות דעתה של הגב' שיפמן הנוגעת לנדון ראוי שנסב שימת הלב לכך שלא פעם העירו הערכאות השונות לגב' שיפמן על כך שחוות הדעת מטעמה חורגות מגדר והיקף סמכותה, עניין שהביא את בית המשפט מעת לעת להורות על פסילתן או לחלופין מחיקת חלקים מחוות הדעת שחרגו מסמכותה של המומחית.

כך, כדוגמה, ברעא 10812/04 - שומרה חברה לביטוח בעמ ואח' נ' ליאת קובו,(2005), נדונה כשירותה של חוות הדעת של הגב' שיפמן תוך שהמבקשים טוענים, כבעניין דנן, כי זו חרגה מסמכותה ונגעה בעניינים שברפואה לגביהם נדרש מינוי מומחה בית המשפט, גם באותו עניין טענה המשיבה כי חוות-הדעת של הגב' שיפמן אין בה אלא תרגום לחיי המעשה של חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט וכי צרכי השיקום שהתווספו בחוות הדעת על אלו שנקבעו בחוות דעת המומחה הרפואי למעשה "נשתכחו" על-ידי המומחה, ואיזכורם בחוות דעתה של גב' שיפמן נובע מ"נסיונה העשיר של גב' שיפמן וידיעה לגבי מה שצריך החולה בשטח" וגם באותו עניין עמדה המשיבה על השכלתה ונסיונה הרב של הגב' שיפמן. כב' הש' ריבלין בחן היטב את תוכנה של חוות הדעת ומצא כי זו אינה "טכנית גרידא" וככזו לא ניתן להותירה בתיק בית המשפט ובלשונו –

" עיון במסמכים מלמד, באופן חד וברור, כי בחוות דעתה חורגת הגב' שיפמן מן האמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, בנוגע לצרכי השיקום. לעיתים אף סותרות קביעותיה והמלצותיה של הגב' שיפמן את אלה של המומחה מטעם בית המשפט. ברי אפוא, כי חוות דעתה של גב' שיפמן אינה "טכנית" גרידא ואין היא מסתכמת אך ורק ביישום דרכי וצרכי השיקום שנקבעו על-ידי המומחה שמונה על-ידי בית המשפט. אמנם, הגבול בעניין זה הוא לעיתים גמיש, אולם במקרה זה, הגבול ללא ספק נחצה, ועל כן, חוות הדעת של גב' שיפמן איננה יכולה להיוותר, בנוסחה הנוכחי, בתיק בית המשפט. אין מניעה כי תוגש חוות דעת מתוקנת, העולה בקנה אחד עם הוראות הדין.

וכך גם בתא (תל-אביב-יפו) 118524/01 - קליין חנן ואח' נ' סהר חברה לביטוח בעמ ואח' (2007) מצאה חברתי כב' הש' ב. טולקובסקי לפסול את חוות דעתה של גב' שיפמן מהטעמים הבאים -

"בענייננו, מונתה ד"ר פרבר, כמומחית מטעם בית המשפט, בתחום השיקומי. בחינת חוות דעתה של גב' שיפמן, מעלה כי אין מדובר בחוות דעת בדבר עלויות ודרכי יישום הצרכים השיקומים אשר נקבעו על ידי המומחית מטעם בית המשפט ויתרה מכך, מדובר בחוות דעת שנערכה ביום 3.6.01, זמן רב טרם מינויה של ד"ר פרבר וכוללת היא, קביעות וחיווי דעה עצמאי של הגב' שיפמן, בדבר מצבו של התובע וצרכי השיקום הדרושים לו. בנסיבות אלה, לא ראיתי למחוק חלקים בחוות דעתה של גב' שיפמן, על מנת "להתאימה" לקביעות המומחית מטעם בית המשפט או להתיר הגשתה, בכפוף לקביעות המומחית מטעם בית המשפט, מה שיאריך ויסרבל את הדיון ואת חקירת הגב' שיפמן. לפיכך, איני מתירה הגשת חוות הדעת, במתכונתה הנוכחית..." (הדגשה שלי – צ.ו)

13. כאמור, לעיתים מצא בית המשפט לנוכח החריגות הנזכרות בחוות דעתה של הגב' שלא לפסול את חוות הדעת בכללותה אלא אך ורק למחוק את הקטעים והעניינים בהם חרגה מסמכותה ודנה בענינים המצויים בסמכות מומחה רפואי מטעם בית המשפט. כך היה הדבר, כדוגמה, בתא (חיפה) 10497/96 - אריק מלול (קטין) ואח' נ' יהודה קרייזל, (2003) (להלן- עניין אריק מלול) שם מצא בית המשפט למחוק קטעים מתוך חוות דעתה של הגב' שיפמן בעניינים בהם לסברתו היא חרגה מסמכותה, כך הורה למחוק מחוות הדעת קביעת עלויות נעלי ספורט כאשר לא נזכר כל צורך בנעלים שכאלו בחוות הדעת שהוגשה ע"י המומחה השיקומי וכן על מחיקת הפרק הדן בהתרשמותה של הגב' שיפמן מהנפגע עצמו, מאידך מצא בית המשפט לנהוג בגמישות לעניין צרכים אחרים שנזכרו בחוות דעתה של הגב' שיפמן כגון מחשב ושולחן עבודה אף שאלו לא נזכרו מפורשות בחוות הדעת השיקומית תוך שהוא מבהיר כי הצורך באביזרים אלו יבחן בחקירות הצדדים ואין מקום למוחקם כבר בשלב זה מחוות הדעת.

כפי שיבואר להלן אני סבור כי הדרך הזהירה בה נקט בית המשפט בעניין אריק מלול, עת בחר למחוק קטעים מסוימים מחוות הדעת ולא לפוסלה בכללותה, מתאימה אף לעניין דנן, ולהלן נבהיר הדברים.

חוות הדעת של הגב' שיפמן

14. עיון בחוות דעתה של הגב' שיפמן יש בו ללמד כי בכמה מפרקי חוות הדעת חרגה הגב' שיפמן מקביעות טכניות שעניינן אומדן עלויות ויישום הצרכים השיקומיים שנקבעו בחוות דעת המומחה השיקומי.

כך מיוחד פרק ארוך ומשמעותי בחוות הדעת לתיאור מצבה של הנפגעת ותיאור דבריה של הנפגעת עצמה כפי שנאמרו לגב' שיפמן באשר ליכולותיה ותיפקודה, תיכנוניה העתידיים וכיוצ"ב, בעקבות דברים אלו אף מוסיפה הגב' שיפמן קביעות שונות לגבי צרכיה של הנפגעת, אשר לחלקן אין כל איזכור בחוות הדעת השיקומית. לעניין זה יפים דבריו של כב' הש' גריל בעניין אריק מלול –

"התיאור המופיע בעמ' 2 של חוות דעת גב' א. שיפמן, דהיינו, תיאור מצבו הגופני של התובע, מגבלותיו ותפקודו, הינם בגדר סמכויותיה של המומחית הרפואית השיקומית שמטעם ביהמ"ש, כפי שגם קבעתי בעמ' 58 של ההחלטה בענין עוזיאל ספיר, ת"א .223/98... חוות דעת של מומחה המוגשת לבית המשפט לא נועדה לשמש לבית המשפט כעדות ראיה רגילה, אלא חוות דעת של מומחה נועדה להביא בפני בית המשפט מידע מקצועי ודעה מקצועית שבתחום המומחיות של המומחה, לרבות קביעות ומסקנות מקצועיות הנובעות מן המידע המקצועי הרלוונטי שברשותו של המומחה, לרבות נסיונו המקצועי של המומחה. לכן, אין מקום לטענה שהעלה ב"כ התובעים ולפיה האמור בפרק תיאור המצב שבעמ ' 2 לחוות דעת גב' א. שיפמן, הינו בגדר עדות על דברים שהגב' שיפמן ראתה. עדות ראיה רגילה אין מקומה במסגרת חוות דעת, ובוודאי שחוות הדעת המקצועית של הגב' א. שיפמן לא הוגשה על מנת לשמש עדות של עדת ראיה, אלא נועדה לתרגם לעלויות כספיות את הצרכים השיקומיים שקבעה המומחית הרפואית ד"ר א. פרבר..."

בחוות הדעת דנן בונה הגב' שיפמן תוכנית שיקומית לנפגעת על סמך דברים שנאמרו לה מהנפגעת עצמה ולא על בסיס חוות דעתו של המומחה. כך מציינת הגב' שיפמן בחוות דעתה –

"...חשוב לה להמשיך ולהתגורר ליד אחיה וגיסתה המסייעים לה גם בתשלום. הסכנות העומדות לפיתחה כוללות זיהום דרכי השתן, חום, כאבי גב, כוויות ונפילות. היא מקווה שגם בעתיד תגורר קרובה לאדם שהיא סומכת עליו במאה אחוז. היא מקווה להיות בעלת רשיון נהיגה ולהתחיל גם ללמוד לימודים אקדמאיים. בעתיד הרחוק יותר היא רואה את עצמה מקימה קשר זוגי ומשפחתי "

על בסיס התרשמותה זו מהנפגעת מוסיפה הגב' שיפמן ובונה תוכנית טיפולית מסוימת לנפגעת אשר אין לה זכר בחוות הדעת השיקומית כגון תוספת חדרים מורחבים למקרה שהתובעת תנשא, תהא אם לילדים וכיוצ"ב.

ברי, איפוא, מכלל הסיבות שציינו, כי אין כל מקום לפרק "תיאור מצבה של טוניה סימוננסקי" בחוות דעתה של הגב' שיפמן מעמ' 2 לחוות הדעת עד לעמ' 3 במילים "לצורך קבלת טיפולים בחיפה".

15. חריגה משמעותית נוספת בחוות דעתה של הגב' שיפמן מחוות הדעת השיקומית, אני מוצא בפרק ד לחוות דעתה שכותרתו " מטפל אישי וליווי".

בה בשעה שחוות הדעת השיקומית מציינת כי לצורך עזרת צד ג' תזקק הנפגעת ל"עזרה ביתית בעבודות הבית ובסידורים שונים בסך של ממוצע שעות 4-5 ביום" מפרטת גב' שיפמן בחוות דעתה צרכי עזרת צד ג' שאינם נזכרים בחוות הדעת השיקומית וקובעת עלות חודשית למטפלת/מלווה ישראלית במשרה של 8 שעות עבודה, עלות מטפלת/ מלווה ישראלית בסופי שבוע , חגים ושבתות, עלות מטפל זר ומחליף ישראלי למטפל הזר בסופי שבוע, כל זאת בנוסף לעזרה ביתית בניהול משק הבית המוערכת על ידה בעלות של 45 ₪ למשך 4-5 שעות ביום.

כיוון שאין כל איזכור בחוות הדעת השיקומית לצורך במטפל ישראלי או זר הרי שהאמור בחוות הדעת לעניין זה חורג מסמכותה של המומחית, זולת לקביעותיה באשר לעלויות העזרה משך 4-5 שעות ביום (שתי השורות האחרונות לחוות הדעת).

16. גם בפרקים הדנים באביזרים ובטיפולים הנדרשים לנפגעת הוסיפה גב' שיפמן הרבה מעבר למפורט בחוות הדעת השיקומית, כך הוסיפה – כרית ישיבה, כרית גב, מכשיר כושר ביתי, מכשיר מולטי כושר, מסלול הליכה, אופני כושר, בנוסף למינוי שנתי ב"אתגרים" וטיפול הידרותרפי, זאת כאשר המלצת המומחה השיקומי הייתה "פעילות ספורטיבית פעמים בשבוע, למשל שחיה טיפולית במועדון ספורט נכים, כן זקוקה ל 2 טיפולים בשבוע לפיזיותרפיה". הגב' שיפמן חולקת, איפוא, בחוות דעתה על היקף הטיפולים והאביזרים הנדרשים לנפגעת כפי שצויין בחוות הדעת השיקומית ובכך היא חורגת מסמכותה ונכנסת למרחב סמכותו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט.

אומנם לעניין האביזרים, אני סבור כי אין מקום להיות נחרץ בשלב זה ולהורות על מחיקת כלל הקטעים העוסקים באביזרים שאינם נזכרים בחוות הדעת השיקומית שכן הדעת נותנת שאם הנפגעת נדרשת לכסא גלגלים היא תזקק גם לכרית ישיבה בכסא גם אם הדברים לא נזכרים מפורשות בחוות הדעת השיקומית וראוי לקבוע מסקנות באשר לצורך באביזרים אלו ואחרים אך ורק לאחר חקירתו של פר' עורי אשר הגיש את חוות הדעת השיקומית, כפי שציין בית המשפט בעניין אריק מלול –

"בתום שמיעת הראיות יהא על ביהמ"ש לגבש מסקנתו ביחס לצורכי השיקום של התובע, כעולה מן האמור בחוות דעתה ועדותה של הד"ר א. פרבר, ואזי, ובהתאם למסקנה אליה יגיע ביהמ"ש, יהא מקום לקבוע האם הוכח הצורך במחשב, כפועל יוצא מן התאונה הנדונה, אם לאו. בהתאם לכך ייקבע האם יש מקום להיזקק לעלות המחשב והאביזרים הקשורים אליו, או שמא אין הצדקה עניינית להתייחס לנושא זה"

16. מאידך גיסא, אינני סבור כי הגב' שיפמן חרגה מסמכותה בכל הקשור לפרקים בחוות דעתה הדנים בצרכי הדיור של הנפגעת. בפרקים אלו מבקשת המומחית לתכנן את הדיור המתאים לנפגעת בהתאם למגבלותיה המפורטות בחוות הדעת השיקומית ולמעשה היא מיישמת את צרכי הדיור על פי מומחיותה הנטענת. לעניין זה נאמר בברע 2985/96 - סיון מדלסי ואח' נ' אבנר גוני ואח' (1996) -

"לא כן הדבר בעניינים אחרים, אשר אינם בגדר קביעת דרכי השיקום הרפואי, אם גם יתכן ויהיה בהם יישום של דרכי וצרכי השיקום לאחר שאלה נקבעו. אדם הרתוק לכיסא גלגלים המבקש להתנועע בדירתו, דרושים לו תנאים מיוחדים כדי שיתאפשר לו לנוע עם הכסא ממקום למקום בדירה. יש צורך שהפתחים בין חדר לחדר יהיו ברוחב מתאים דרכו ניתן יהיה לעבור עם כסא גלגלים. נדרש, אולי, שמשקופי הפתחים יהיו עמידים בפני פגיעות של כסא הגלגלים בהם. נדרש שיהיה בדירה מרווח אשר יאפשר להסתובב עם כסא הגלגלים. נדרש שחדר השינה של הנכה יאפשר לו לנוע בנוחיות עם כסא הגלגלים כדי להתקרב למיטתו וכדי לעלות אליה מכסא הגלגלים. נדרש מרחב תנועה גדול מהמקובל בחדרי השירותים, ועוד כהנה דרישות וצרכים הנובעים מהיותו של הנפגע רתוק לכסא גלגלים. כדי להתאים את מקום המגורים לכל אלה, יש צורך בידע הקשור בתיכנון יחידת הדיור, בין אם המדובר בתיכנון דיור בדירה חדשה ובין אם מדובר בהתאמת דירה קיימת לצרכיו המיוחדים של הנכה. ידע זה אינו בתחום המומחיות של מומחה בתחום השיקום הרפואי. לעניין זה נדרש ידע מקצועי אחר. בדרך כלל, אדריכל או מהנדס יהיו בעלי ידע רב יותר בנושא זה מזה שיש לרופא המתמחה בשיקום. כפי שציין בא כוח המבקשים, קיימת בעניין זה מומחיות מיוחדת של התאמת דיור לנכים וקיימת בעניין זה ספרות לא מעטה, אשר מחבריה אינם רופאים כלל ועיקר. לפיכך, נושא התאמת הדיור, לאחר שנקבעו מגבלותיו של הנכה והצורך שינוע על כסא גלגלים, אינו נכלל במסגרת ההחלטות על השיקום הרפואי הנדרש לנכה. נושא זה שייך לתחום התמחות אחר, אשר צריך לבוא לידי ביטוי לאחר שנקבעה דרך השיקום של הנכה על ידי שיעזר בכסא גלגלים. לפיכך, הוכחת תנאי הדיור שיהיו מתאימים לנכה אינם נמנים על אותם עניינים אשר יש להוכיחם רק בדרך של מינוי מומחה לפי התקנות"

אין באמור ללמד כי אכן כל המפורט בפרק התאמת הדיור בחוות דעתה של הגב' שיפמן אכן יתקבל בסופו של יום והדבר נתון לראיות שיביאו הצדדים ולדברים שיעלו מחקירתה, ואולם לא ניתן לומר כי בקביעות השונות באשר להתאמת הדיור הנזכרות בחוות הדעת, חרגה המומחית מסמכותה.

16. כיוון שכך אני סבור כי בנדון ראוי לנהוג בזהירות ולא לפסול את חוות הדעת בכללותה אלא למחוק מחוות דעת את הפרטים והפרקים החורגים באופן בולט מגדרי סמכותה של המומחית, כפי שיפורט להלן –

א. הפרק שכותרתו – "תיאור מצבה של טוניה סימוננקו" (עמ' 2-3 לחוות הדעת עד למילים "לצורך קבלת טיפולים בחיפה") - ימחק

ב. פרק הדיור יוותר על כנו ככל בכפוף להערה בסע' קטן ד' להלן.

ג. פרק "ציוד ואביזרי עזר" יוותר על כנו זולת לפירוט מכשירי הכושר בסע' 15-16 לפרק זה, באשר אין לצורך בהם כל אסמכתא בחוות הדעת השיקומית. באשר לאביזרים אחרים שאינם נזכרים בחוות הדעת השיקומית אך יכולים להוות יישום לצרכים השיקומיים הנדרשים לנפגעת, דוגמת כרית ישיבה, כרית גב, שידת טיפולים, מחשב וכיוצ"ב הרי שהצורך בהם יוכרע לאחר חקירת המומחים.

ד. בכל מקרה יש להבהיר שההיקף והצרכים השיקומיים של הנפגעת, הן בנושא הדיור, הן בנושא הטיפולים השונים הנזכרים בפרק ג' לחוות הדעת, כפופים להיקף ולצרכים השיקומיים בהתאם למסגרת שנקבעה על ידי המומחה הרפואי השיקומי פר' עורי בחוות הדעת השיקומית וע"פ הדברים שיעלו בחקירתו ככל שיחקר על ידי מי מהצדדים, ובהתאם לצרכים השיקומיים כפי שייקבעו על ידי בית המשפט בתום שמיעת הראיות.

שאלת ההוצאות תבחן בסופו של ההליך.

ניתנה היום, כ"ד שבט תשע"ו, 03 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.