1. זוהי בקשת רשות להגן של המבקשים, כנגד תביעה שהגיש המשיב, בנק מזרחי טפחות בע"מ, בסדר דין מקוצר על סך של 59,729 ₪.
2. על-פי הנטען בכתב התביעה, נטלה המבקשת 1, אקוומרין אירועים בע"מ (להלן: "החברה"), בחשבונה המתנהל אצל המשיב הלוואת הסדר בסך 62,000 ₪ בריבית פריים +4%, אותה התחייבה לפרוע ב-27 תשלומים חודשיים רצופים ושווים. נוכח מחדלה המתמשך של החברה לפרוע את תשלומי ההלוואה כסדרם, מימש המשיב את הזכות המוקנית לו והעמיד את ההלוואה לפירעון מידי. למועד הגשת התביעה לחברה יתרת חובה בסך של 59,729 ₪ (להלן: "החוב").
3. המבקשים 2 ו-3 ערבים לחובות המבקשת 1: המבקש 2 חתם על כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום להבטחת פירעון חוב החברה למשיב, ואילו המבקש 3 חתם על כתב ערבות מתמדת, מוגבלת לסכום של 500,000 ₪, להבטחת פירעון חוב החברה למשיב.
4. החוב לא שולם על אף דרישות המשיב ומכאן התביעה.
5. המבקש 2 נחקר על תצהירו וב"כ הצדדים סיכמו בעל פה.

טענות המבקשים

1. לטענת המבקשים, ההלוואה מהמשיב ניטלה לשם כיסוי יתרת החובה בחשבון החברה אצל המשיב. בעת נטילת ההלוואה הוסכם כי תשלומי פירעון ההלוואה, בסך של 2,500 ₪ לחודש, יועברו מדי חודש למשיב מחשבון אחר בבנק הפועלים.
2. המבקשים העבירו העתק מן ההסכם לבנק הפועלים על מנת שיעביר את תשלומי פירעון ההלוואה למשיב כמוסכם.
3. על אף האמור התשלומים לא הועברו כנדרש. לטענת המבקשים, על אף שבנק הפועלים היה מוכן להעביר את הכספים, הם לא הועברו, בשל תקלה במסלקה של המשיב. המבקש 2 טוען כי פנה בעניין זה לפקיד המשיב, אשר השיב לו כי ישנה בעיה טכנית וכי העניין יסודר.

כך היה מספר פעמים, עד שהפקיד הפנה את המבקש 2 למנהל המחלקה העסקית, וזה האחרון הפנה אותו למחלקה המשפטית.

1. לטענת המבקש 2, מנהל המחלקה העסקית, התעמר במבקשים בשל סיבות אישיות. המשיב סיכל במזיד את העברת התשלומים בכך שיצר בכוונה תקלה טכנית, על מנת להעמיד את ההלוואה לפירעון מידי בכדי לגבות את ריבית הפיגורים וההוצאות.
2. המבקשים טוענים כי המשיב לא קיים את הסדר התשלומים באמצעות בנק הפועלים עליו הסכימו הצדדים במסגרת הסכם ההלוואה, ופעל ברשלנות ובחוסר תום לב בכך שלא תיקן את תקלת המסלקה ולא קיבל את התשלומים מבנק הפועלים.
3. לבסוף מבהירים המבקשים כי לא התכחשו לחוב וביקשו להסדיר את העניין מול המחלקה המשפטית, אולם המשיב התנהל בצורה עושקת ודרש את פירעון מלוא החוב באופן מידי על מנת להקשות על המבקשים ולגרום להם להוצאות מיותרות.

טענות המשיב

1. לטענת המשיב, בקשת הרשות להתגונן אינה מגלה עילת הגנה. טענות המבקשים אינן מפורטות ואינן מגובות במסמכים, לרבות מסמכים שהיה ניתן להשיג בנקל מבנק הפועלים על מנת לתמוך בטענה לפיה, אי אפשר היה להעביר את הכספים בשל תקלה טכנית.
2. בהסכם ההלוואה לא צוין כי התשלומים לפירעון ההלוואה צריכים להיות מועברים באמצעות בנק הפועלים. אף אם תקלה טכנית מנעה את תשלום החוב באמצעות העברה מבנק הפועלים, אין זה פוטר את המבקשים מחובתם לשלם את החוב.
3. המבקשים התעלמו משתי ההתראות לתשלום החוב שנשלחו אליהם ע"י המשיב.
4. לטענת המשיב, אין לקבל את טענת המבקשים לפיה המשיב הוא שסיכל את הפירעון שהרי היה זה המשיב אשר מלכתחילה בא לקראת המבקשים ונתן להם הלוואת הסדר, למען יהיה באפשרותם לשלם את יתרת החובה בחשבון.
5. לפיכך טוען המשיב, יש לדחות את בקשת הרשות להגן.

דיון והכרעה

1. הלכה היא כי בית המשפט לא ייתן רשות להגן כאשר טענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה. ברי, כי במקרה דנן לא עלה בידי המבקשים לבסס תשתית עובדתית אשר מצדיקה מתן רשות להגן.
2. המבקשים מאשרים את קבלת ההלוואה מן הבנק. תמצית טענתם הינה, כי ניסו לפרוע את ההלוואה באמצעות העברת תשלומי הפירעון מחשבון אחר בבנק הפועלים לחשבון החברה אצל המשיב – אולם בשל תקלה טכנית אצל המשיב, התשלומים לא נתקבלו. אין בידי לקבל טענה זו.
3. המבקשים לא צרפו מסמכים אשר יעידו על נכונותה העובדתית של טענתם. המבקשים לא הניחו תשתית לטענתם כי בהסכם ההלוואה עם הבנק צוין כי ההלוואה תיפרע רק באמצעות העברת התשלומים מהחשבון בבנק הפועלים.

כך, לא צרפו המבקשים כל מסמך מבנק הפועלים המעיד כי התקלה בגינה נמנע להעביר התשלומים, נעוצה במשיב. המבקש 2 ציין בתצהירו כי פנה לבנק הפועלים על מנת לקבל את המסמכים ובנק הפועלים הבטיח לטפל בכך. הא ותו לא.

1. המבקשת נטלה את ההלוואה מן הבנק ועליה מוטלת החובה לפרוע את תשלומי ההלוואה.

מסעיף 6 לתצהיר המבקש 2 עולה, כי כבר בסמוך לאחר נטילת ההלוואה (לאחר התשלום הראשון), הבחין כי התשלומים בגין ההלוואה לא עוברים למשיב. ודוק, התראה נשלחה למבקשים כבר בחודש ספטמבר 2011 (נספח ז' לכתב התביעה ופעם נוספת בחודש מאי 2012).

1. אפילו לא עלה בידי המבקשים מכל סיבה שהיא, לפרוע את ההלוואה באמצעות העברה בנקאית מחשבון אחר - אין בכך כדי לפטור את החברה מהחובה לפרוע את החוב בכל דרך לרבות באמצעות הפקדות חודשיות לחשבון. משלא נפרעו התשלומים היה הבנק רשאי להעמיד ההלוואה לפירעון מידי.
2. אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. לא תינתן רשות להתגונן למבקש, אשר לא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו. כן לא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא 'הגנת בדים' (ע"א 465/89 בן צבי נ' בנק מזרחי פ"ד מ"ה (1) 66, 69-70).

על המבקש רשות להתגונן להתכבד ולפרט בפרטי פרטים את מהות הגנתו ולא להסתפק בטענות בעלמא (ע"א 18/66 חפץ נגד אוצר הקבלנים בע"מ פ"ד כ (3)265; ע"א 527/07 נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ, פסק דין מיום 18.2.08 (פורסם בנבו)). כמו כן, על המבקש להגיש תצהיר, המגובה במסמכים במידת הצורך, המבסס בצורה קונקרטית וברורה את מהות הגנתו (ע"א 5063/08 מ.ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פסק דין מיום 21.12.11 (פורסם בנבו)).

1. טענת המבקשים לפיה המשיב הוא שסיכל את קבלת התשלומים מבנק הפועלים מתוך יצר נקמה של מנהל המחלקה העסקית נטענה אף היא בעלמא וללא כל ביסוס ראייתי – ואינה מהווה טענת הגנה ראויה.

מכל מקום יודגש כי עמדה בפני המבקשים האפשרות לפרוע את ההלוואה בדרך אחרת.

סוף דבר

1. אשר על כן הבקשה נדחית.
2. המשיב זכאי לפסק דין בהתאם לכתב התביעה.

ניתנה היום, ט"ז חשון תשע"ג, 1 בנובמבר 2012, בהעדר הצדדים.