ב"כ הצדדים הגישו תחשיבי נזק/כתבי טענות לעניין החבות.

התובע, מר דוד הראל, עבד אצל הנתבעת משנת 1970 עד שנת 2004.

התובע חלה במשך השנים בידיו, והמוסד לביטוח לאומי הכיר במחלתו ואף קבע לו אחוזי נכות.

על פי דברי התובע ההליכים כנגד המוסד לביטוח לאומי לא הסתיימו, אך לצורך התחשיב הוא מעמיד את שיעור הנכות על סך 10%.

לדעת ב"כ התובע סכום הפיצוי המגיע לו הוא 576,400 ₪. המרכיבים של התחשיב מתבססים על כך כי התובע נאלץ לפרוש מעבודתו פרישה מוקדמת בגלל מחלתו, בגיל 52 בלבד, כי את שכרו יש לחשב לפי 22,000 ₪ לחודש, וכי מחלתו פגעה ופוגעת ביכולתו להשתכר גם לאחר פרישתו.

הנתבעת וצדדי ג' סבורים כי לכל היותר יש לפצות התובע בגין כאב וסבל אשר לאור עדותו וחוות דעתו של ד"ר בויקו, מומחה מטעם בית המשפט, הוא נבלע בתגמולי המל"ל. כן טענו הנתבעות כי הפרישה היתה ללא קשר למחלה, ולאחר מכן מצבו הרפואי הוחמר.

קראתי בעיון את כתבי הטענות של ב"כ הצדדים, המסמכים הרפואיים וכן את חוות דעתו של ד"ר בויקו ועדותו בבית המשפט ונתתי דעתי לטענות ב"כ התובע לעניין זה.

בשלב זה של הדיון, דהיינו – הצעת בית המשפט, אין לקבוע נחרצות מהו מעמדה של חוות הדעת והעדות של ד"ר בויקו, אשר אכן שונה מחוות דעת ומסקנות מומחים אחרים והמל"ל, אך יש לומר בזהירות כי הצעתי לא תתבסס אך ורק על דברי ד"ר בויקו.

התובע, אכן חלה במחלות אחרות ומצבו הבריאותי אינו שפיר לא רק בתחום הפגיעה בידיו.

הצעתו של ב"כ התובע לערוך את התחשיב על פי 10% נראית לי הוגנת וריאלית בשלב זה.

לתובע נגרמו, פרט לכאב וסבל, הפסדי שכר ולצורך ההצעה, אני נכונה להניח כי אכן פרש מעבודתו גם בגלל מחלת הידיים שתקפה אותו והתפתחה תוך כדי עבודתו, וכי אכן עבד עם מכשירים רוטטים יותר מאשר 3-4 דקות ביום, ויש קשר, כפי שקבעו במל"ל בין עבודתו למחלתו.

לתובע נגרמו הפסדי שכר גם בעתיד, שכן עבודת הידיים קשה עליו ובהיותו טכנאי, סביר להניח כי יש פגיעה בכושר השתכרותו.

היות והתובע פגוע בידיו הוא זקוק למידה מסוימת של עזרה ואכן נגרמו לו הוצאות רבות, גם בגלל ההליכים אותם הוא מנהל כנגד המל"ל.

התובע המציא קבלות חלקיות לגבי הוצאות למומחים, ולא למותר לציין כי הוא זכאי כמובן להחזר הוצאות מן המל"ל.

לא נעלם מעיניי כי התובע יכול היה להקל כנראה על מצבו וסבלו לו היה עובר ניתוח לפני שנים, אך משום מה זה לא נעשה. ייתכן כי למצבו הרפואי הכללי יש קשר לאי ביצוע הניתוח.

בהינתן כל האמור לעיל, הנני סבורה כי סכום הפיצוי הגלובלי ההולם במקרה זה הוא 180,000 ₪.

מסכום זה יש לנכות את תגמולי המל"ל.

יהיה זה נכון בשלב זה לקבוע כי על הצד השלישי לשאת בחלק מהפיצוי המגיע לתובע, וחלק זה מוערך על ידי ב- 40%.

הצדדים יודיעו על עמדתם עד ליום 14.8.14.

ככל שלא תהיה הסכמה לסיום התיק בשלב זה, הוא יוחזר למזכירות לניתובו מחדש.

תזכורת פנימית ליום 17.8.14.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ד, 02 יולי 2014, בהעדר הצדדים.