20 מרץ 2014

המערער בעצמו

בשם המשיב: עו"ד תהילה כזרי

1. בית הדין הציע לצדדים להגיע להסדר המפורט להלן:

"ההיבט החוקתי שמעלה המערער לא ייבחן בתיק הקונקרטי הזה אלא בתיק אחר שבו תתברר שאלה זו מלכתחילה, בייחוד משאפשר שלברור עניין שכזה נחוצה גם עמדת המדינה.

לגבי התיק הקונקרטי שלנו, ככל שהוא מתייחס לעניין הרכב הקובע וההלוואה העומדת, ולגבי החזר קצבת הניידות ששולמה לטענת המוסד ביתר, אזי מוצע לצדדים כי פסק דינו של בית הדין קמא מבחינת תוצאתו לגבי הזכאויות יישאר בעינו, אולם נוכח העובדה שהמערער זכה במחצית משתי תביעותיו ובנסיבות המקרה, ישאירו הצדדים את עניין ההוצאות לשיקול דעת בית הדין".

2. הצעת בית הדין התקבלה על הצדדים.

3. לאור הסכמת הצדדים להצעת בית הדין, אזי פסק דינו של בית הדין קמא מבחינת תוצאתו לגבי הזכאויות הנתבעות, נשאר בעינו. באשר לעניין ההוצאות שהושאר לשיקול דעת בית דין זה, אזי יש ליתן הדעת לכך שבערעורי המוסד לביטוח לאומי, גם אם המוסד זוכה בדינו, אין מקום לחיוב התובע בהוצאות. מעבר לכך, בית הדין קמא לא חייב את המוסד בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין למרות שהמערער זכה במחצית מתביעתו. נוסיף על כך, כי האופן שבו פעלה הוועדה בנסיבות המקרה, על פני הדברים, מצדיק פסיקת הוצאות. על הוועדה שהתכנסה מכוחו של פסק הדין היה לבדוק את התאמת הרכב הקובע, יונדאי טוסון, לצרכי המערער, לרבות כניסה, יציאה והטענת כיסא הגלגלים על הרכב. הוועדה, בניגוד לפסק הדין, בדקה את המערער ברכב מסוג סוזוקי וברכבו מיצובישי אווטלאנדר לאותה עת.

בנסיבות האמורות, סבורים אנו, כי ישנו צידוק לחייב את המוסד לשלם למערער הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ נכון להיום וזאת תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, י"ח אדר ב תשע"ד (20 מרץ 2014), בנוכחות הצדדים