בפני 2 תביעות שאוחדו לדיון אחד ועניינן נזקי רכוש לרכב.

הנהגים נשמעו בישיבת ביהמ"ש מיום 11.9.14 והוגשו מסמכים הכוללים טפסי הודעה על התאונה שנמסרו ותמונות הנזקים, ברכבים שנפגעו.

לאחר שמיעת הגרסאות של שני הנהגים הובהר, כי למעשה מדובר בגרסה מול גרסה, נהג התובעת "הכשרה" חב' לביטוח טוען, כי הנהגת מטעם "A.I.G" טוענת שהוא זה שהתפרץ לנתיב שלה ובנסיבות אלה נגרמה התאונה.

הוברר, כי אין רלוונטיות לתמרור "האט ותן זכות קדימה", שכביכול נטען שנהג "הכשרה" (שהיה נוהג במשאית) לא ציית לו וב"כ הכשרה" טוען כי יש לראות בכך בבחינת שינוי גרסה ו/או חוסר מהימנות בגרסת נהגת "A.I.G" שיש בה כדי להביא לטענתו לקבלת התביעה של "הכשרה" ועמדתה.

עוד טען, כי מיקום הנזקים ואופים תומך בגרסת נהג "הכשרה" שכן אם המשאית היתה פוגעת בפרטית (הנהוג ע"י נהגת "A.I.G") היו הנזקים משמעותיים הרבה יותר.

לאחר שעברתי על גרסאות הצדדים, כפי שנמסרו בישיבת ביהמ"ש מיום 11.9.14, על המסמכים שהוגשו לי ועל טיעוני הצדדים, אני נותן בזאת את הכרעתי:

דין התביעה ודין התביעה שכנגד של חב' הביטוח (תביעות שיבוב) להידחות ללא חיוב בהוצאות.

להלן נימוקיי:

א. מדובר כאמור בגרסה מול גרסה ולא שוכנעתי לאחר שמיעת הצדדים כי הוכח שהתאונה נגרמה באשמתו של צד זה או אחר.

ב. נהג הכשרה העיד: "בנתיב הנסיעה שלי בצומת יש לי תמרור האט ותן זכות קדימה. אני עצרתי עצירה מוחלטת, צפרתי לה ועד שהיא התעוררה בסוף, היא רצתה לקחת ימינה" ובהמשך: "מי שאשם בתאונה זו נהגת הנתבעת".

יש לציין כי ברובריקה של טופס ההודעה על התאונה שנמסרה על ידו (ולטענתו אינו חתום עליה) מצוין ב"מי אשם בתאונה" – סימן שאלה.

נהגת "A.I.G" העידה:

"התאונה היתה ממש אחרי הצומת, אחרי קו העצירה שהיה לנהג השני "האט ותן זכות קדימה" ובהמשך: "אני מעידה על סטייה לנתיב שלי, אני אומרת שלפני שנכנסים לצומת מאיטים את הרכב . הבלימה שלו לא היתה בלימה של מהירות של 20 קמ"ש".

ניתוח שתי הגרסאות מלמד שאין רלוונטיות לתמרור "האט ותן זכות קדימה" וגם לא היתה טענה מפורשת של אי ציות נהג הכשרה לתמרור זה, כוונת הנהגת של "A.I.G" היתה שהכניסה לצומת של נהג "הכשרה" היתה במהירות ובחוסר זהירות.

ג. ניתוח הנזקים ברכבים והגרסאות אינו תומך בגרסת מי מהצדדים והמסקנה היא ששני הצדדים כפי הנראה תרמו בהתנהגותם הרשלנית ובחוסר זהירות, לקרות התאונה אשר בנדון.

אשר על כן, יישא כל צד בנזקיו.

התביעות נדחות אפוא הדדית, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט אלול תשע"ד, 14 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.