בפני בקשת המבקש להעברת התביעה להמשך בירור בבית משפט השלום בבאר שבע.

טענות הצדדים:

לטענת המבקש מקום מגוריו הוא בעומר, עסקו של המבקש הוא אחזקת מניות באיגוד מקרקעין אשר ממוקם ביישוב עומר, לטענת המבקש הצדדים התקשרו בהסכם מכר למכירת מניותיו באיגוד המקרקעין שבעומר, המקום שנועד או שהיה מכוון לקיום ההתחייבות הוא בעומר, מסירת החזקה במניות איגוד המקרקעין ככל שהיתה מבוצעת היתה בעומר וכך גם מקום המעשה או המחדל הוא בעומר. לטענת המבקש המשיבים לא פירטו בכתב תביעתם עובדות המראות כי לבית המשפט בפתח תקוה סמכות לדון בתביעה.

נוכח כל האמור לעיל טוען המבקש כי כל החלופות המפורטות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 (להלן: "התקנות") מובילות למסקנה שאין לבית המשפט בפתח תקוה סמכות שיפוט בתיק זה וכי יש להעביר את התיק לבירור בבית משפט השלום בבאר שבע.

לטענת המשיבים, טענות המבקש לא נתמכו בתצהיר כמתחייב ע"פ דין ולפיכך דין הבקשה להידחות על הסף. לגופו של ענין טוענים המשיבים כי טענות המבקש לפיה התקשרו הצדדים בהסכם למכירת מניות איננה נכונה שכן התקשרות הצדדים היתה בהסכם שכר טרחה לפיו בין היתר יערכו המשיבים עבור המבקש הסכם מכר למכירת מניותיו לצד ג, ליווי משפטי, מתן יעוץ מס והכנת חוות דעת משפטית. לטענת המשיבים הסכם שכר הטרחה נערך ונוצר במשרדי המשיבים בקרית אונו לאחר פגישה שהתקיימה בין הצדדים אשר במסגרתה סוכמו כל התנאים המהותיים של הסכם שכר הטרחה. המשיבים מוספים וטוענים כי על המבקש היה לשלם שכר טרחה ע"פ ההסכם במשרדי המשיבים בקרית אונו. לסיום טוענים המשיבים כי בהתאם לפסיקה, לצורך פרשנותה של תקנה 3(א)א(3) לתקנות יש לפנות להוראות הדין המהותי. בנסיבות אלו בהתאם לסעיף 44 לחוק החוזים (חלק כללי),תשל"ג – 1973, חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו יש לקיימו במקום עסקו של הנושה ואם אין לו מקום עסק אזי במקום מגוריו הקבוע. מאחר ומקום עסקם של המשיבים הינו בקרית אונו, מסורה כאמור לבית המשפט בפתח תקוה סמכות שיפוט לבירור התובענה.

בתשובה שהגיש המבקש ואשר נתמכה בתצהיר מטעמו, נטען על ידו כי הסכם שכר הטרחה לא נערך ונוצר במשרדי המשיבים בקרית אונו שכן ההסכם עבר לבקשת המבקש מספר שינוים מהותיים שסוכמו בהודעות דואר אלקטרוני ובשיחות טלפון אשר הוחלפו בין הצדדים. לטענת המבקש לא יכול להיות חולק כי הסכם שכר הטרחה נחתם על ידו במקום מושבו בעומר.

דיון והכרעה:

תקנה 3 לתקנות, מציבה מספר חלופות לצורך קביעת סמכותו המקומית של בית המשפט לדון בתביעה. די שאחת מן הזיקות המפורטות בתקנה 3 תתקיים, על מנת שבית המשפט יקנה סמכות.

סמכותו המקומית של בית משפט נבחנת בהתאם לפרטים המפורטים על ידי המשיבים בכתב תביעתם ואין מקום לגזור הכרעה בעניין זה מעובדות שבאו לעולם לאחר כתב התביעה.

בכתב התביעה מציינים המשיבים כי המבקש פנה למשרדם על מנת לקבל יעוץ. נוהל מו"מ לקביעת שכר טרחת המשיבים תוך חליפת הצעות שונות ובסופו של דבר נערך ונחתם הסכם שכר הטרחה.

כפועל יוצא מנסיבות אלו ומאחר ומשרדם של המשיבים הוא בקרית אונו הוגשה התובענה לבית משפט השלום בפתח תקוה.

מנגד טוען המבקש בבקשתו כי אומנם התקיימה פגישה במשרדי המשיבים והועברה לידיו טיוטת הסכם, ואולם ההסכם שבסופו של דבר נחתם על ידו עבר מספר שינויים מהותיים כפי שסוכמו בין הצדדים בהודעות דואר אלקטרוני ובטלפונים אשר הוחלפו בין הצדדים ומכל מקום הוא חתם על ההסכם הסופי במקום מושבו בעומר.

ראשית ,בהתאם לעובדות שהוצגו בפני הנוגעות לנקודה זו, לא ניתן להעדיף בשלב זה את גרסתו של המבקש על פני גרסת המשיבים. טענות המבקש בבקשתו בכלל ובעניין זה בפרט, נטענו מבלי שהמבקש תמך אותן בתצהיר כדין. לא רק שאין מקום ליתן עדיפות לטענות המבקש אלא שבהעדרו של תצהיר כאמור היה מקום לדחות קליל את טענות המבקש. למותר לציין כי עסקינן בתובענה המתבררת בסדר דין מהיר במסגרתה לא קיים הליך של תשובה לתגובה. לא רק שלא ברור מכוח מה הגיש המבקש את תשובתו לתגובת המשיבים אלא שאין מקום גם לקבל את ניסיונו של המבקש לצרף, בדיעבד, באמצעות התשובה תצהיר תמיכה לבקשתו, מבלי שהגיש כל בקשה בעניין כל שכן מבלי שניתן לו רשות לעשות כן.

נוכח האמור לעיל, בשים לב לאמור בכתב התביעה ולאחר שהמבקש לא הכחיש כי התקיימה פגישה במשרדם של המשיבים סבורני כי אף אם נערכו בהסכם שינויים כאלו ואחרים, יש לקבל את טענות המשיבים בעניין ולהורות בשים לב למקום עריכת ההסכם כי יש לבית המשפט השלום בפתח תקוה סמכות לשמיעת התובענה.

למעלה מן הצורך אוסיף כי אף אין בידי לקבל את טענות המבקש לעניין מהות ההסכם שנחתם בין הצדדים. עיון בחומר המצוי בתיק מלמד כי ההסכם שנחתם בין הצדדים הינו הסכם שכר טרחה ובמסגרתו הוסכם שכנגד תשלום שכר טרחה כפי שהוסכם בין הצדדים יינתנו על ידי המשיבים למבקש שירותים שונים לרבות עריכת הסכם מכר למכירת מניות, מתן יעוץ מס והכנת חוות דעת משפטית. אין מחלוקת שביצוע השירותים שלהם התחייבו המשיבים כלפי המבקש , נועד לביצוע/ בוצע הלכה למעשה, במשרדם של המשיבים בקרית אונו ולפיכך וגם מטעם זה קמה לבית משפט השלום בפתח תקוה סמכות לשמיעת התובענה.

זאת ועוד, סבורני כי בצד חובתם של המשיבים לספק למבקש את השירות שאותו התחייבו, עמדה חובתו של המבקש לשלם למשיבים את שכרם, ע"פ הסכם שכר הטרחה שנחתם בינהם וזאת במקום מושבם של המשיבים. למותר לציין כי אף אם הסכם שכר הטרחה בין הצדדים שותק בענין מקום התשלום, אזי בהתאם לדין המהותי ולהוראות סעיף 44 לחוק החוזים ( חלק ככלי) תשל"ג- 1973 יש לפנות למקום מושבו של הנושה, קרי בקרית אונו ולפיכך גם מטעם זה מסורה לבית משפט השלום בפתח תקוה סמכות לשמיעת התובענה.

נוכח כל האמור לעיל ולאחר בחינת החלופות של תקנה 3 לתקנות, באתי לכלל מסקנה כי יש לבית משפט השלום בפתח תקוה סמכות לשמיעת התובענה.

אציין עוד כי בפרשת פולג אשר היתה אבן דרך בסוגיית הסמכות המקומית נקבע בין היתר כי:

"במדינה קטנה כמדינתנו, ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר ואין ענין זה ראוי בנסיבות רגילות לשמש נושא להעלאת טענות טרומיות" ראה רע"א 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג ( פורסם במאגרים משפטיים)." לפנים משורת הדין לא מצאתי מקום ליתן צו לענין הוצאות.

המזכירות תקבע את התיק לדיון ע"פ יומן בית המשפט.

ניתנה היום, כ"ג תשרי תשע"ג, 09 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.