1. בתאריך 28.3.12, לקראת חג הפסח, רכשה התובעת, אצל הנתבעת, חנות החשמל הסיטונאי (קבוצת אבי סופר ) בע"מ, מקפיא מתצוגה, במחיר מוזל של 2,000 ₪ .

2. לטענת התובעת, אשר איננה מוכחשת על ידי הנתבעת, מיד בסמוך לאחר מכן, התברר

לתובעת כי המקפיא פגום והיא בקשה לבטל את העיסקה.

3. התובעת מוסיפה וטוענת כי על אף בקשותיה החוזרות ונשנות מהנתבעת לבוא ולקחת את המקפיא בחזרה מביתה, הדבר לא נעשה, כך שלמעשה עד היום כספה נמצא בידי הנתבעת והמקפיא הפגום בביתה.

4. טענה נוספת העומדת בבסיס תביעת התובעת לתשלום סכום של 5,050 ₪, הינה שכמות בשר גדולה שהיא רכשה בזמנו לקראת החג, התקלקלה בהעדר מקפיא תקין, לאחסנו בו.

ממכתב התראה המצורף לכתב התביעה עולה כי ביום 18.4.12 פנתה התובעת באמצעות עו"ד אל הנתבעת, וכי היא טענה אז כי שווי הבשר שהתקלקל עומד על 1,800 ₪ וכי מגיעים לה החזרים גם עבור 250 ₪ הובלה ששילמה ו-1000 ₪ בגין עגמת נפש והוצאות.

5. בכתב הגנתה, מאשרת הנתבעת, כאמור, כי התובעת אכן טענה שהמקפיא פגום ואולם היא סרבה למסור את המקפיא לנהג מטעם הנתבעת, בטרם תקבל לידיה את כספה בחזרה. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי ביום 3.4.12 הגיעה הנתבעת אל החנות וקיבלה את אישור

המנהל בכתב יד על גבי טופס הזמנת המקפיא לפיו ההזמנה מבוטלת והתובעת תקבל החזר

כספי בעד המקפיא ובנוסף לכך, החזר על הובלה בסך 250 ₪. טענה זו איננה מוכחשת על

ידי התובעת.

6. משלב זה והלאה, כך לטענת הנתבעת, נעשו נסיונות לתאם מועד לאיסוף המקפיא מביתה של התובעת, אלא שהיא דחתה נסיונות אלה מסיבות השמורות עמה ובשלב מסוים אף אמרה שתחזיר את המקפיא בעצמה אל החנות – דבר שלא נעשה עד כה.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי בסופו של דבר היא תיאמה עם הנתבעת את איסוף המקפיא ליום 31.5.12 ואולם כאשר הגיע אליה הנהג, לא נכח אף אחד בביתה. מאז, נעשו מספר

נסיונות ליצור עם התובעת קשר לשם לקיחת המקפיא וזיכויה, אלא שגם נסיונות אלה לא

צלחו, בעטיה.

7. התובעת הכחישה טענות אלה ואמרה בעדותה בפני בבית המשפט, כי בשעה שקבלה את

אישור מנהל החנות לביטול העיסקה, נאמר לה שתימצא ההזדמנות לקחת מביתה את

המקפיא כשמשאית מטעם החנות תהיה באיזור שבו היא מתגוררת, "על מנת שזה לא יעלה

להם כסף להחזיר את המקפיא" ואולם מאז, לא קרה דבר.

8. נציג הנתבעת הציע לתת לנתבעת מקפיא חדש ששוויו עד 3,000 ₪ ואולם היא סרבה להצעה

זו בנימוק ש"אין לה רצון להתנהל מולם".

9. לנוכח הכחשת התובעת את הטענה שהנתבעת עשתה נסיונות להתקשר עמה לשם תיאום

לקיחת המקפיא אך לא ניתן היה להשיגה, לרבות ביום שבו נקבע כי ייעשה כן – 31.5.12,

ולאור נכונותו להציג ראיות לשם הוכחת טענותיו, הוריתי לנציג הנתבעת מר ירנין ועקנין

להמציא לתיק בית המשפט, בתוך שבעה ימים מיום הדיון בתביעה (29.1.13) ראיות

שתאשרנה טענה זו (פלטי שיחות שהוא הציע להציג) ואולם הוא לא עשה כן.

לפיכך, אין בפני ראיה כלשהי לטענה שנעשה איזה שהוא נסיון מצד הנתבעת לקחת מביתה

של התובעת את המקפיא.

10. במצב דברים זה, בהעדר מחלוקת על העובדה שהמקפיא שנרכש ב- 2,000 ₪ היה פגום,

שכספה של התובעת נמצא עד היום בידי הנתבעת ושהיא שילמה 250 ₪ בעד ההובלה

ובהעדר ראיה כלשהי לשווי הבשר שלטענת התובעת התקלקל בשעתו, הנני מחליטה לקבל

את התביעה בחלקה ומורה לנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים, כדלקמן:

א. 2,250 ₪ (ערך המקפיא וההובלה) בתוספת ריבית והפרשי הצמדה החל מיום הרכישה,

28.3.12 ועד ליום התשלום בפועל.

ב. 700 ₪ פיצוי בגין העיכוב בהשבת הכסף והשארת המקפיא הפגום בביתה של התובעת, על אף שלא היתה מחלוקת על היותו פגום.

ג. 300 ₪ הוצאות משפט.

סה"כ - 3,250 ₪.

סכום זה ישולם לתובעת, מיד עם הוצאת המקפיא הפגום מביתה, על ידי הנתבעת – בתיאום עמה, וזאת בתוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום, י"ד אדר תשע"ג, 24 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.